שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

האם מותר להגיה ספר חידו”ת שלו בחול המועד

בשו”ע ס”ס תקמה הובא שאם שמע דבר חידוש מותר לכתבו בחוה”מ, ושאלתי את הגרמ”מ קארפ (בעל הלכות חג בחג) מה הדין להגיה ספר בחוה”מ ואמר לי שאסור.

ויש לעיין דבריש סי’ תקמה אי’ שמותר להגיה ספר שצריך להשתמש בו במועד ובמשנ”ב שם סק”ח הביא פירוש הט”ז דמיירי במגיה מדעתו מעיון דחיישי’ שמא ישכח.

והיה מקום ליישב דכל ההיתר הוא אם יש לו כבר מה לכתוב אבל לחשוב מראש מה לכתוב זה אינו דבר האבד כיון שיכול לעשות אותו דבר בדיוק גם אחר המועד.

אבל א”א ליישב כן לכאורה, דהרי בס”ס תקמה במשנ”ב סקמ”ז האריך בדין כתיבת חידוש בחוה”מ שהוא גם לשמוע מלכתחילה חידושים לכתוב ומשמע שם שגם להתאמץ לחדש חידושים בחוה”מ כדי לכתוב מותר עי”ש (ורק שכ’ שם שיעשה בכתב משיט”א).

וכי תימא דמ”מ בהגהת ספר שהוא תרתי לגריעותא שהוא רק ליטוש החידושים והוא רק מחשב עכשיו מה לכתוב אסור, הא מנא לן, דהרי כל אחד מהגריעותות האלה לחוד אינו איסור א”כ למה בתרתי לגריעותא יהיה אסור, דכל המושג תרתי לגריעותא הוא חידוש והיכא דאתמר אתמר והיכא דלא אתמר לא אתמר והבו דלא לוסיף עלה.

ובאמת יל”ע דלפי טעם הט”ז הנ”ל שהביא המשנ”ב בריש הסימן שם למה הזכיר המחבר ההיתר רק באופן שצריך לספרי המקרא בחוה”מ, דהרי לפי מה שטעם ההיתר הוא משום דבר האבד שמא ישכח א”כ היה צריך להיות ההיתר בכל גוני שמא ישכח, והט”ז הרי קאי לפרש דברי המחבר שם שהזכיר שההיתר הוא באופן שצריך שהספר יהיה מוגה בחוה”מ, ומאידך בלשון הט”ז לפי מה שהובא במשנ”ב משמע שאינו צריך באמת הספר שיהיה מוגה בחוה”מ וההיתר הוא משום דבר האבד שלא ישכח מה שעיין, וצלע”ש.

ובגוף דברי הגרממ”ק יתכן דמיירי במי שמגיה דברים טכניים בחוה”מ כגון טעויות הקלדה וניקוד והשוואות וכיו”ב שבזה כבר אפשר דלא אמרי’ דבר האבד מכיון שיכול לעשות אותו הדבר בדיוק לאחר המועד (וכמ”ש המשנ”ב בסי’ תקמה סקמ”ח לענין כתיבת חישוב תקופות שאינו שוכח מלבו כלום), וברוב הדברים שקשורים להגהה מסוג זה לא שייך לחשוש על זה לא ישכח, ולגבי הגהה ע”פ השוואות בין נוסחאות זה מפורש שם במשנ”ב בשם הט”ז דאינו בכלל היתר זה, אבל גם לגבי תיקונים טכניים שאינם ד”ת אפשר שלגביהם לא נאמרה הסברא שאחר חוה”מ צריך לחדש חידושים אחרים (שהזכיר המשנ”ב בסקמ”ז בשם האחרונים), דכל סברא זו היא חידוש שנאמרה לגבי ד”ת מכיון שלא ניתן לומר לאדם שלא יחדש החידוש עכשיו אלא אחר כך משא”כ בדבר שאינו חידו”ת ממש.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 38

מק"ט התשובה הוא: 120657 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120657

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 5 / 5. ספירת קולות: 1

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

📈 מבוקש
כהן שקשה לו להגביה ידיו עד סוף ברכת כהנים מה יעשה (וכמה שיעור הגבהת היד הנצרכת)👁 626   💬 1
שם הוי”ה שכתוב בהפסק מקף – בין אות לאות האם יש בו קדושההאם יש להוכיח מהמדרש אגדה פ’ שלח שהזכיר משקל רטלים שהוא מדרש מאוחר והאם יש לזה קשר לח”י רוטלכמה תשובות בפרשיות ויקרא צו
📈 מבוקש
מזוזה שאי אפשר לקובעה בתוך חלל הפתח מחמת שהדלת ממלאת את כל חלל הפתח היכן יקבעו את המזוזה👁 677
האם מותר להתפלל כנגד טיטול של ילד חדש ונקי💬4
⭐ פופולרי
האם מותר לשמוע שיר ווקאלי מוקלט בימי ספירת העומר👁 756   💬 1
⭐ פופולרי
האם יש מקור להנהגה שיש המקפידים להכניס קודם רגל ימין בכניסתם לבית👁 469   💬 2
אמירת יהי רצון שיהא עסק זה לי לרפואה לפני צחצוח שיניים
⭐ פופולרי
מי שיודע שילבש בגד חדש אחר חצות היום האם טוב לאחר את ברכת מלביש ערומים של שחרית עד קודם הלבישה או לא👁 9,609
⭐ פופולרי
האם בזמן מלכי ישראל תלמידי חכמים פטורים מן המיסים👁 1,019
המניח עירוב תבשילין לעצמו האם צריך לעשות זיכוי על ידי אחר
השאר תשובה

השאר תשובה

שאלות קשורות