שבוע 118

בגמ’ הוריות יג ע”ב אי’ דשמן זית מועיל להזכיר תלמודו, וכ”א במנחות פה ע”ב מתוך שרגילין בשמן זית חכמה מצויה בהן, [ועוד בפ”ט דברכות הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה, ועוד בב”ב כה הרוצה להחכים ידרים שמנורה בדרום, ועוד ...

יש בזה כמה נידונים, ראשית יש לדון מצד מסירת דין לשמים, דקי”ל בב”ק צג ע”א שמותר למסור דין לשמים כשאין ב”ד מזומן, ובזמנינו אין ב”ד שיכול לדון דיני רציחה, וממילא חשיב כלית בי דינא בארעא, אבל יש לדון אם דבר ...

שו”ר להגר”י זילברשטיין [ווי העמודים נט סי’ ג] שנשאל בשאלה זו ג”כ והעלה ג”כ שאין חיוב להכנס לפח הטמון וכתב שם משום סכנה, אבל הציע שם שימתין כשיגיעו הפועלים להוציא האשפה ישלם להם כסף להוציא האשפה, ואה”נ כסף מחוייב לשלם ...

נידון זה תלוי בכמה דעות הפוסקים לענין כשרות ס”ת ספרדי לבני אשכנז (ועי’ בספר מאיר עוז על המשנ”ב סי’ לב מה שהביא דברי האחרונים בזה ובעוד ספרים). וכמדומה שרוב העולם לא נהגו להחמיר להביא עמהם ס”ת למקום אחר כדי לקרוא ...

יש להוסיף דמלבד דברי השו”ע הנ”ל במדרש משנת ר”א דריש כמה מקראות דכתיב בהו כנף או כנפות ודריש להו לענין ציצית. אמרו לי עוד שבספר אחד הובא שכך נהג גם הגר”ש דבליצקי ליטול ב’ ציציות שלפניו כשהיה אומר והביאנו לשלום ...

אמרי’ בגמ’ שלהי הוריות יג ע”ב שהקורא כתב שע”ג הקבר קשה לשכחה, ובשם האר”י הובא לחלק בין כתב שוקע לכתב בולט (ביוסף אומץ לה”ר יוזפא עמ’ שמא משמע שלא הוה ברירא ליה חילוק זה דבין שוקע לבולט עי”ש, ועי’ בתשובתי ...

בפשוטו יוצאים יד”ח מכיון שאמנם יש בנוסח הברכה להזכיר קולות השמחה (מתוך ה’ קולות שנזכרו בגמ’ בפ”ק דברכות ע”פ קרא דירמיה), אבל מנין לומר שהוא לעיכובא, ויש להתבונן בזה דהחלק הראשון של הברכה הוא שבח (אשר ברא ששון ושמחה וכו’) ...

לגבי עריות קי”ל דמעיקר הדין אין דיני הרחקות רגילים עכ”פ לבני אשכנז (עי’ שו”ע ורמ”ע אה”ע סי’ כא ובאריכות בתשו’ ד”ה האם יש איסור להושיט חפץ לידי אשה שאינה אשתו), ולכאורה מאחר דבאשתו הוא משום קרובי דעתא ושלבו גס בה ...

הנה מצינו שמסרו נפשם על ברית ברית מילה בכל הדורות, ואמרי’ בגמ’ ר”פ ר”א דמילה שכל מצוה שמסרו נפשה עליה עדיין עושין בשמחה ומ”מ נראה לענ”ד דאין חיוב דהרי מי שאינו מל בן חבירו אינו עובר בל”ת ולא באיסור כרת ...

הנה המסיתים והמדיחים עצמם לא יועיל לדבר עמהם מאחר שכל דבריהם אינם מכח בקשת וחיפוש האמת וגם לא קרוב לכך אלא אך ורק במאמצי כח להרגיע המצפון שלהם, ואפיקורוס ישראל כ”ש דפקר טפי, אבל מאחר שיש לפעמים תלמידים השומעים אותם ...

ב”ק צד ע”ב, הגזלנים שהחזירו אין מקבלים מהם וכו’, ומבואר שהדבר נתקן לאחר שאירע מעשה שאדם לא רצה להחזיר כדי שלא יאבד את ממונו, א”כ תקנה זו נתקנה על דעת שכשיחזיר הגנב יהיה יודע שלא יקחו ממנו, וקצת צ”ע דא”כ ...

ראיתי בזה כמה תירוצים, ובאמת כל התירוצים יכולים להיות קרובים דבריהם להיות שוים, הא’ בשם הגרד”ל הובא דטומאה שבארץ ההתייחסות הוא עד היכן שאנשים יכולים להגיע (אהלי טהרות גליון צו עמ’ יט, ובדומה לזה כ’ בתשובות ישראל ח”א ענינים שונים ...