או”ח ס”ס תקצ ס”ג בהגה ואין אומרים עננו בר”ה כמו שא”א ביה”כ, ולא קאמר כמו שאין אומרים בשבת, דבשבת הוא איסור ואפי’ תענית חלום צריך כפרה, משא”כ בזה שהוא היתר דהרי קאי אפי’ להסוברים שמצוה להתענות בר”ה לכך מדמה לה ליה”כ.
*
אה”ע סי’ פח סי”א ואם לא נתברר כמה הוציא לא יטלו היתומים כלום, ויש לדון דלכאו’ אם ידוע שההוצאה לא היתה פחות ממאה יטלו לכה”פ מאה דלא גרע מאם נתברר כמה הוציא לענין אותם המאה, וממילא היכי משכח”ל דלא ידעי’ שהוציא פאוטה אחת דנימא שלא יטלו כלום, ויל”ע כלום.
*
אה”ע סי’ קד ס”ה היכא דטעו ונתאנו וכו’ אם ירצו ב”ד לקיים המקח וכו’ ויש חולקים בזה, פי’ שאין ב”ד יכולים לכוף את הלוקח בכך )עי’ ח”מ סק”י( אבל אם ירצה הלוקח פשיטא שיכולים לכו”ע, דתיפוק ליה שיכולין למכור חלק מן הקרקע.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 127
מק"ט התשובה הוא: 173730 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/173730