אם יכול לענות אמן על ברכת שמונה עשרה של לחש שאדם מתפלל בקול מעט

בפוסקים דנו בזה (עי’ חכ”ש סי’ קכד), ומסברא נראה שיש לענות דהרי יש כאן ברכה כיון שיוצא בה המברך ידי חובתו, ולא מצינו ברכה שיש לה דיני ברכה ואין עונים עליה אמן, ואף שע”פ הסוד אי’ בזוהר שאין תפילתו נשמעת אם מתפלל בקול (כמ”ש בבה”ל סי’ קא ס”ב בשם הזוהר).
וכ”כ הרבה אחרונים (באלף המגן במט”א סי’ תקפב סקמ”ג, ובהליכ”ש ח”א פ”ח סעי’ לב ובשה”ל ח”ג סי’ טו סק”א ובאבן ישראל ח”ט סי’ ה’ וכן הובא בשם הגריש”א והגרנ”ק ובעל משנה הלכות באליבא דהלכתא יב עמ’ ב, ועי’ עוד בהרחבה באליבא דהלכתא שם הדעות בזה).
ולכן כך יש לנהוג מכיון שאין מקור ברור לא מהלכה ולא מסברא שלא לענות אמן אז, ומאחר שכך דעת רוב מוכרע של האחרונים.