אם הניחו בימי חול עד יום חמישי וחמישי עצמו בכלל, אינו נחשב בסיס לדבר האסור, אבל אם הניחו במצב זה ביום ששי, יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולמעשה יש להקל בזה במקום הצורך, מכיון שבלאו הכי דבר שאינו מיועד לשבת דוקא מתחת המוקצה ומונח רק באקראי (אם השאלה מדוברת באופן כזה מן הסתם) הכריע המשנ"ב להקל במקום הצורך.
מקורות: משנ"ב סי' שט סקי"ח.
ובמשנ"ב לא הכריע להדיא בין מח' התה"ד והב"י ובשעה"צ צידד לתלות זה במחלוקת רש"י והרמב"ם (דהרמב"ם כהתה"ד), ומ"מ יותר נראה שנקט כהתה"ד שנקט דבריו מתחילה בלשון הלכה פסוקה, וגם שתלה דעתו כהרמב"ם דהלכה כמותו בד"כ כשחולק על רש"י דרש"י מפרש הוא כמ"כ הב"י הל' ציצית ואכמ"ל.
מק"ט התשובה הוא: 3306 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/3306
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- בשנה שאירע נס חנוכה האם היה אז גם הנס של נר מערבי שממנו היה מדליק ובו היה מסיים הנה מאחר שאם נר המערבי היה כבה היה בזה סימן קללה, עי' ברפ"ד דיומא דף לט, א"כ לא מסתבר שהיה סימן קללה בימים אלו, שהרי כל ענין השמן היה הארת פנים מיוחדת, שהרי טומאה הותרה בציבור וכמו שהעירו המפרשים, א"כ לא מסתבר שהיה אז סימן קללה, ומידי דברי ראיתי בכמה ספרים (ומהם אגודת אזוב, אור […]...
- מי שאוכל מחבר חדר שלו בפנימיה וסומך על השיטות שסוברים שבאופן שברור לו שחבירו מרשה יכול לקחת מה הדין אם באחד הימים הלווה כסף לאותו חבר בשו"ע יו"ד סי' קס ס"ז מבואר דשלא מדעתו אסור למלוה לקחת מהלווה משום ריבית. וגם אם היה רגיל עד כה עי"ש בש"ך סק"ט. ואע"פ שהזכיר בש"ך שם ענין מתנה מרובה יתכן לומר דהיינו לענין הנידון דלעיל שמדעתו בסתמא אסור במתנה מרובה ולא בדבר של ויתור, אבל שלא מדעתו הרי אסור גם במתנה מועטת ואפי' בדבר […]...
- מה נקבע מוקצה בשבת וכן בסיס לדבר האסור, האם הוא לפי שקיעה או צאת הכוכבים או לפי שניהם ומה הדין כשקיבל שבת אם נקבע לפי זמן שקיבל שבת נמדד לפי כל בין השמשות, שרק אם הוקצה כל בין השמשות נעשה מוקצה, אחרת מספק מקילים, כך דעת רוב הפוסקים והכרעת המשנ"ב והפמ"ג, ולכתחילה לכו"ע ראוי לחשוש למחמירים שלא לייחד בסיס בחלק מבה"ש אם רוצה להשתמש בו בשבת, (וכמו שיוכח להלן מדין סוכה וכן הורה הגריש"א). מקורות: לכאורה ההגדרה בזה מאז שנאסר עליו החפץ בתורת […]...
- סיר מוקצה המונח שנשכח על הגביע של הקידוש איך יוכל להוציא את הגביע משם בשבת לדעת המשנ"ב ייקח כלי כמו סכין של אוכל ויסיט בכך את המוקצה, או שיסיט אותו בגופו, ואז יוכל ליטול את הדבר של היתר הנמצא מתחת, ולהחזו"א א"א לטלטל עם כלי ויוכל בגופו רק לשאוב ולגרור החוצה את הכוס של הקידוש בלי לטלטל ישירות את הסיר העליון. מקורות: משנ"ב שח ס"ק קטו ע"פ ש"ע סי' שיא […]...
- דבר שאין לו תורת כלי לענין שימוש אלא רק עשוי למטרת נוי האם הוא מוקצה או לא הנה ידועה דעת המחבר לגבי כדור משחק שנחשב שאין לו שימוש מוגדר, אבל נראה דתשמיש כבוד הוא תשמיש חשוב, דבהרבה מקומות נזכר שאדם משתמש בדבר בשביל להיראות בו, ור' יוחנן קרי למאניה מכבדותיה, וגם הדלקת נר ביו"ט בפוסקים נזכר שהענין בזמנינו הוא כבוד וחשיבות, א"כ נראה שיש שימוש מצד כבוד וחשיבות, וגם כל ענין תכשיט […]...
- האם מותר לתלות דבר שאינו מוקצה על גבי מנורת נברשת דולקת בשבת כאשר המנורה מתנדנדת מזה נראה שהדבר מותר לדעת המשנ"ב רק אם יש צורך בזה לכלי של ההיתר, ואם הצורך הוא למנורה יהיה אסור, ולענין דעת החזו"א ראה במקורות שלכאורה אינו חולק על המשנ"ב באופן זה. מקורות: הנה דין המנורה היא כדין מוקצה גמור כמבואר בסי' רעט, ולא כדבר שמלאכתו לאיסור המותר לצורך גופו ומקומו, וגם במנורת חשמל הדולק ומאיר […]...
- יצא כעת מאוורר חדש שיש לו פס מתכת מלמעלה שנטען אוטומטית מקרני השמש והשאלה אם בשבת מותר להשתמש בזה אם היה נטען כבר לפני שבת. ואם מותר להזיזו בשבת ממקום למקום מקופי' נראה דלא שייך בשום אופן להתיר דבר כזה בשבת, מאחר והחזו"א סובר שחשמל הוא איסור גם מצד בונה, ויש כאן פלוגתא בדאורייתא והחזו"א מחמיר ורב גובריה, וגם לענין איסור טלטול לא נראה לחלק דחכמים תקנו דומי' דשל תורה, וכ"ש דהוא מלאכתו לאיסור דבפועל אין היתר שימוש בזה, ובמאמר המוסגר יש לציין דאיסור דרבנן בשבת […]...
- בגדים שהיו במכונת ייבוש או כביסה בתהליך בכניסת שבת האם הם מוקצה בשבת אמנם יש אוסרים בזה, אך המקיל בזה יש לו על מי לסמוך מכיון שיש מתירים בזה ויש הסתברות לתלות היתר באופן זה לדעת אותם רוב הפוסקים הנזכרים בתשובה הקודמת (רוב מתוכם מלבד האג"מ). מקורות: לדעת הגריש"א האוסר בתשובה הקודמת לגבי בגד רטוב העומד להתייבש בשבת יהיה אסור גם כאן, ראה ארחות שבת יט שפה, ולדעת […]...
- לענין התשובה דלעיל על גרעין אבוקדו שהוא מוקצה, מה הדין אם ייחד אותו לפני שבת לשימוש זה האם נפקע ממנו המוקצה אינו מועיל מכיון שלא ייחדו לעולם, דבאבנים בעי' ייחוד לעולם (או"ח שח כב) וגם להמקילים שם (מ"ב סקצ"ז) הוא דוקא בדבר שדרכו להשתמש בהן ולא בדבר כזה. ומ"מ אם מע"ש הניחו בתוך המים יתכן שנחשב כמעשה, דמעשה מועיל באבנים גם אם לא ייחדו לעולם, אולם לענין כיסוי חבית כ' החזו"א (או"ח מב ט) שאינו נחשב […]...
- זריעה בעציץ שאינו נקוב על גבי מים בלבד בלי אדמה האם יש בו דין כלאים לאסור להניחו תחת ענפי ענבים או לא בתוספתא כלאים פ"א ה"ט אי' דזריעה על אמת המים אין בו משום כלאים, וכן הובא בדרך אמונה ריש הלכות כלאים, ועי' ירושלמי כלאים ספ"א, ודנו פוסקי זמנינו האם מדובר גם באופן זריעה רגילה ע"ג מים ממש או לא. (ועי' גם ר"ש כלאים פ"ג מ"ב ודו"ק). ועי' שו"ת הר צבי ח"ב סי' לא אות ה' לענין […]...