עי' בספר מנחת תודה עמ' תב שכתב וז"ל רבינו [הגרח"ק] אמר בשם אביו [הסטייפלר] שמשולח יכול לקחת שלושים וחמש אחוז, וסיפר [הגרח"ק] שפעם אחת דיבר משולח בבית הכנסת לתרום לישיבה, והחזו"א אמר לאחד שאם אתה רוצה לתרום תתן לישיבה באופן ישיר ולא דרכו כיון שהחזו"א ידע שלוקח יותר ממה שצריך עכ"ל, ומ"מ הכל לפי הענין, דאם האחוזים הם הרבה יותר משכר הטירחא המקובל בדברים דומים החי יתן אל לבו שלא לזלזל בכספי צדקה, וכן בשם הגראי"ל יש שמועה שהקפיד על מי שלקח אחוזים בודדים מצדקה כאשר היה מדובר על סכום גדול.
מק"ט התשובה הוא: 7545 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/7545
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם מותר להלוות ממעות צדקה שייחד אותם לעני מסויים ועדיין לא באו לידי גבאי הקופה של צדקה אדם שייחד מעות לצדקה ולא נמסרו עדיין ליד גבאי, הרי יכול להלוות מזה, אך מה הדין באופן שייחד את המעות לעני מסויים, האם בכה"ג כבר אסור להלוות. הנה תנן בשקלים מותר עניים לעניים מותר עני לאותו עני, בגליון מהרש"א ר"ס רנ"ט כתב [וכתב כן בשם ש"ך], שהמתחייב לתת צדקה לעני מסויים אסור לתתו לעני אחר, […]...
- קופת צדקה שהקימו תוכנית בקופה נפרדת שכל מי שמשלם פוליסת ביטוח לקופה זו יטול ממנה אם פעם יצטרך ליטול ממעות צדקה, האם גבאי הקופה יכולים להשקיע את הכסף בסחורה כדי להרוויח לקופה תנן במשנה בשקלים אין משתכרין בשל הקדש אף לא בשל עניים, והטעם שמא יצטרכו עניים ולא יהיה לקופת הצדקה לתת להם, וכן פסק הרמ"א ביו"ד סי' רנט ס"א. אולם יש כמה אופנים שבהם יהיה מותר האופן הראשון הוא אם אין מדובר בקופת צדקה של תרומות אלא כמס חבר תמורת הסכמים ומתן פוליסות ביטוח יתכן שלא […]...
- האם מותר להאכיל בעלי חיים הפקר ביו"ט כשנהנה מזה ועושה זאת לצורך עצמו כדי לתת לעצמו הרגשה טובה ובריאות הנפש אסור לעשות כן. אלא יניח להם בריחוק בהיכר כדי שלא יבוא לקחת מהם ואז מותר לכתחילה. מקורות: יעוי' ברש"י ביצה כג ע"ב ובמה שהביאו התוס' דבריו שם ואינו ברור שם כל הצורך דמשמע מלשונו שיש כאן איסור טירחא שלא לצורך מדאורייתא, ואינו ברור דהיכן מצינו איסור טירחא מדאורייתא, ואמנם יעוי' במכילתא בפ' בוא וברמב"ן ובמה […]...
- מי ששמע בשם אדם גדול התבטאות כנגד אדם ת"ח האם מותר לכל אדם לומר קים לי כאותו גדול ולהתיר לעצמו לזלזל ג"כ באותו ת"ח בהסתמכות על השקפתו ושיטתו של אותו גדול או לא אסור מכיון שההיתר של הגדול להתבטא כנגד אותו ת"ח הוא משום שאינו מחוייב בכבודו של הת"ח הקטן ממנו, אבל אדם מן השוק פשיטא שמחוייב בכבודו של אותו ת"ח שממנו הוא גדול. מקורות: כן מבואר בשו"ע יו"ד בסוף הל' כבוד חכמים סי' רמד סי"ז שגדרי החיוב של כבוד חכמים הוא כשגדול בחכמה מזה, עי"ש לגבי הנידונים […]...
- חפצים העומדים ברחוב בזמני ערב פסח האם מותר לקחת אותם המציאות מוכיחה שבהרבה מאוד פעמים החפצים העומדים ברחוב לא הונחו שם למטרת הפקר גם אם הלוקח את החפצים סבר לתומו שמדבר בהפקר, והדברים ידועים ובדוקים, וממילא באופן כזה של משליך כיסו לרה"ר תליא בנידון המחבר והרמ"א על אבידה מדעת [חו"מ ס"ס רסא], ואמנם לא שמענו שנוהגים קולא למעשה באבידה מדעת שלא במקום שיש טעמים מיוחדים […]...
- אברך שיש לו סכום קצוב לצדקה ממעשר כספים האם יביא מעט מעט לעניים המזדמנים לו או לקופה של צדקה מחד גיסא היה ראוי להביא מעט מעט לכל עני מזדמן וכמו שנהגו גדולי ישראל, ובזה מקיים דברי הרמב"ם שכתב לעשות כן לכוף יצרו לצדקה הרבה, ומאידך גיסא לגבאי צדקה עדיף מכיון שאמרו שלא יתן לקוש"צ אלא אם ממונה עליה כר"ח בן תרדיון, ואילו באוספים יש גם אינם מהוגנים כמ"ש בכתובות ועי' בספ"ק דב"ק, ובפרט אם […]...
- האם מותר לקחת מצרכים בשבת ממי שמוכר מצרכים ולשלם אחרי שבת אם הוא נזהר שלא לדבר על מחירים ולא לדבר על מידת נפח או משקל של המצרכים, אז מותר לפי כל השיטות ורק יזהר כשהוא מזכיר את הכמות המספרית של המצרכים שלא לעשות חשבון של כמות, למשל כמות ועוד כמות יוצא כך וכך . אבל אם הוא לא נזהר בכל זה הוא נכנס לבעיות הלכתיות. נשלח […]...
- ערבי הנשוי ליהודיה האם לתת להם צדקה נחלקו הפוסקים בדין מפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל האם הוא רק כשבא לבקש צדקה יחד עם עניי ישראל, או גם בעכו"ם שבא בפני עצמו, ולמעשה הכל לפי הענין, דאם לפי המצב העכו"ם יאשים אותו במה שלא נותן לו צדקה, כגון במקרה שהאשה היהודיה יש לה קרוב משפחה שידוע כבעל צדקה שאינו נותן צדקה לקרובתו […]...
- אדם שיודע בקרבו את האמת שאינו עושה כדין ומלמד לעצמו היתרים כדי להנצל מיום הדין מה הגדרתו לדינא יעוי' בסנהדרין מט ע"א טובים ממנו שהם דרשו אכין ורקין והוא לא דרש, ור"ל שהיה מתבקש ממנו לדרוש כן, ולהנאת עצמו לא הורה כהלכה למרות שעשה כן בטעות כמבואר שם. ועי' בשבועות בסוגי' דזוהי מצוות עשה שחייבין עליה וכו' לענין הגדרת שוגג קרוב למזיד. ועי' בב"ק צב ע"א לענין היה לו ללמוד ולא למד, וזה […]...
- מי שהוא מתווך של התרמה שהתרים לצורך הוצאת ספר לאור ואמר שאינו רוצה לקחת כסף על התיווך ולבסוף חזר בו ואמר שהיה מעדיף להעביר את חלקו המגיעו לצורך פלוני עני האם אכן יכול לחזור בו מויתורו הראשון שויתר לגמרי או לא הנה מה שהמתווך יכול לקחת לצדקה שכר טירחא כנהוג זה נכון, והרחבתי בזה קצת בתשובה הסמוכה [ד"ה האם מותר למתווך וכו'], ולגוף הנידון דידן הנה בעצם אחרי שאדם ויתר על ממונו לצדקה אינו יכול לחזור בו, אלא דכאן יש נידון אחר, דמצד אחד יתכן שהיה כאן מחילה בטעות, אם טוען שלא ידע בשעת מחילתו שפלוני […]...
