קו התוכן הטלפוני: 03-6703111 questions@shchiche.com י׳ בכסלו תשפ״ז

מה שיעור גובה פתח גבוה שאז יש להניח המזוזה כנגד כתפיו ובאיזה גובה יש להניח המזוזה בפתח גבוה

נשאל: ג׳ בתמוז תשפ״ה קריאה של כ־6 דקות המשיב: הרב עקיבא משה סילבר

בירושלמי ספ”ד דמגילה לגבי מקום הנחת מזוזה איתא שאם היה שער גבוה נותנה כנגד כתיפיו, וכן פסקו רוב הראשונים והש”ך בסי’ רפט סק”ד והלבוש שם.

ויש מקום לומר שהוא דין שהמזוזה תהיה בולטת כעין זה נוי המזוזה שהוא דבר שאין בו שיעור ה”נ שיעור זה שלא תהיה המזוזה גבוהה יותר מדי ותהיה נראית למראית עין ולפ”ז אפשר שלא נאמר בה שיעור וגבול קבוע.

וזה מיישב למה לא הזכירו בירושלמי גובה ההנחה לפי אמות או טפחים דאז הוי משמע שיש לזה שיעור וגבול קבוע [דבאמת גם גובה הכתפים יש לזה מדידה לפי טפחים כמ”ש התוס’ דיומא].

וגם מיישב למה כתבו בירושלמי כנגד כתפיו ולא כתבו אם הוא לבר או מלגו (למרות שלענין השיעורים הקודמים דשליש העליון כתבו מלגו או מלבר).

ולפ”ז מה שלא הזכירו מלבר או מלגו משום דאין בזה נפק”מ דאין זה הגדרה של פתח אלא של ראיה כדי שיזכור מצוות ה’ כמ”ש בקרבן העדה על הירושלמי שם וממילא סגי במה שמשהו מן המזוזה יהיה כנגד כתפיו.

וגם מיישב למה לא הזכירו בירושלמי מה שיעור שער הגבוה דמשם ואילך יש להניח כנגד כתפיו (ופרט זה יתבאר בסמוך).

וגם מיישב דמשמע דברוב שערים מניח בתחילת שליש העליון אע”ג שהוא הן פחות הן יותר משיעור כנגד כתפיו וגם בירושלמי לא הזכירו להדיא ששיעור זה הוא רק כשתחילת שליש העליון הוא לא למעלה מכתפיו [אף שהיה מקום לדחות דאה”נ שער הגבוה כולל כל שער שתחילת שליש העליון הוא למעלה מכתפיו, וכך למד בדה”ח הל’ מזוזה דין מקום קביעות המזוזה ס”ב, ועי’ שיירי קרבן על הירושלמי שם, ולהלן בדברי האבנ”ז ע”פ הלבוש], וגם בלבוש כ’ דאם שיעור מקום המזוזה גבוה ד’ או ה’ אמות אז יתן כנגד כתפיו ולא כתב גבול קצוב בזה.

ובש”ך שם אי’ שיניחנה כנגד כתפיו אבל לא למעלה מכתפיו בענין שלא יראה אותה עכ”ד, וגם מש”כ הש”ך שלא יניחנה למעלה מכתפיו בענין שלא יראה משמע דסו”ס אזלי’ בתר ראיה, יש לומר דר”ל שלא יניחנה למעלה אם כשיניחנה למעלה לא יהיה רואה אותה, דהעיקר הוא שיהיה רואה אותה לפי הענין.

(ואמנם יש מקום לטעון שאינו מוכרח מלשון הש”ך דיש לומר דכל שהיא למעלה מכתפיו עלול שלא לראותה, אולם במרדכי בשם ר”י המובא בב”י כאן שהוא מקור לשון הש”ך הנ”ל מוכח דלמעלה מכתפיו ואינה נראית הכוונה מופלגת בגובה שאינה נראית עי”ש, רק דהמרדכי מיירי גם לפי הצד שהירושלמי לא נפסק להלכה, דבין כך ובין כך לא יניח בגובה כ”כ, אבל הש”ך קאי באופן זה.

ויש להוסיף דמהמרדכי הנ”ל ג”כ יש ללמוד דהשיעור לאו דוקא דהרי נזכר בלשונו ג”כ למעלה מכתפיו ומבואר דמיירי באופן שאינה נראית)

.

וממילא ההידור בזה יהיה לפי הענין דיש לומר שבבנין שותפי או ציבורי יהיה לפי רוב החייבים בבית זה שיראו את המזוזה כנגד כתפיהם [או לפי בעה”ב עצמו אם הוא מטפל במזוזה דהידור שלו קודם לאחרים].

וכמו”כ אם נימא הכי אם אין רגילין להניח היד על המזוזה אפשר דיותר טוב להעלות כנגד ראשיהן.

וכמו”כ אם נימא הכי היכא שהמזוזה עשויה באופן שהיא בולטת טובא מכל טעם שיהיה ואינה ממש כנגד כתפיהן אלא מעט יותר אפשר דאין חיוב כ”כ להשפילה למטה ע”פ לשון הש”ך הנ”ל וצל”ע.

וכעי”ז ראיתי בשם הגרנ”ק (אליבא דהלכתא על השו”ע שם) שא”צ לדקדק בזה [היינו לגבי איזה קצה יהיה כנגד כתפיו] אלא די אם סוף המזוזה מגיע בערך נגד כתפיו.

ולסיכום הדברים אם נימא דהדין אינו נמדד בשיעור יצאו מזה כמה נפק”מ:

א’ שלא יהיה לעיכובא.

ב’ דלא אכפת לן מלגו או מלבר [ודנו בזה האחרונים, עי’ באליבא דהלכתא שם מה שציינו לשו”ת דברי מלכיאל ועוד אחרונים].

ג’ אם בולטת ונראית לעינים אין חיוב להשפילה [ויש לדון ללמוד כן ממשמעות הש”ך].

ד’ א”צ שתהיה דוקא לפי טפחים של אדם בינוני אלא לפי רוב הדיירים או בעה”ב המטפל בזה [וגם בזה נחלקו האחרונים, עי’ באליבא דהלכתא שם מה שהביאו בזה ועי’ בעלי תמר על הירושלמי שם משכ”ב עוד].

ה’ דאם אין הפתח גבוה הרבה א”צ להשפיל [ונחלקו בזה הלבוש והאבנ”ז והדה”ח].

ו’ ובכלל זה שאם כבר הניחו המזוזה קרוב לשיעור זה אפשר שלא הטריחוהו לשנותו כלל גם אם הפתח עצמו גבוה טובא.

ז’ דאם אין רגילין להניח היד על המזוזה שם יש מקום לדון שמוטב להניח כנגד העינים.

אבל מאידך גיסא יש לומר דמה דקאמר הירושלמי נותנה כנגד כתפיו דתליא בגובה האדם שצריך שיהיה בגובה האדם בשיעור זה דצריך שיהיה כנגד כתפיו והוא דבר שצריך מדידה ודיוק.

ואם תמצי לומר דנאמר בזה שיעור אין להסתפק אם אזלי’ בתר כתפיו או ראשו או ידיו בפישוט (היינו גובה ד’ אמות מן הקרקע), דכנגד כתפיו לכאורה היינו כפשוטו דהיינו בגובה הכתפים שהם פחות מג’ אמות מגובה הקרקע.

ויל”ע דלכאורה למעלה מכתפיו מעט יותר יוכל לראות שאז המזוזה מונחת כנגד עיניו, (ושו”ר שכבר תמה בזה באבנ”ז יו”ד סי’ שעט וסי’ שפד סק”ח ועי”ש משכ”ב), ואולי מה שמניחה כנגד כתפיו היינו כדי שיניח ידו עליה כמבואר בגמ’ בפ”ק דע”ז ובפוסקים, ועכ”פ אם נימא הכי מבואר דאין דין זה לעיכובא כמו שהנחת היד אינה לעיכובא.

אבל יש לומר דאינו מוכרח שהוא מטעם זה דמה שאין מגביה טובא הוא משום שצריך היכר ולא משום הנחת היד רק דאם כבר משפיל עדיף שישפיל עד גובה הכתפים כדי שיוכל להניח ידו וממילא אין ראיה דאם יגביה טובא עדיין יקיים המצוה [ועי’ גם במרדכי שם שנראה דעכ”פ להלכה עיקר הענין שלא יגביה יותר מכדי ראיה וכן מבואר בקה”ע על הירושלמי שם בביאור דברי הירושלמי].

ובאמת באבנ”ז שם למד מהלבוש שאם הפתח גבוה קצת א”צ להשפילו כנגד כתפיו ורק אם גבוה הרבה (עי”ש השיעור) אז אם משפילו ישפילו כנגד כתפיו, וכן נראה שלמד בשיירי קרבן על הירושלמי שם לבעל הקרבן העדה.

ולפ”ז לעולם אם המזוזה גבוהה טובא יותר ממראית עיניו אפשר דאין מזה ראיה שכשרה לדעת הירושלמי הנ”ל.

וכמו כן יש להסתפק עוד לפי צד זה אם נימא שהוא לפי גובה האדם האם אזלי’ בתר בעל הבית עצמו או בתר רוב בני הבית או בתר שיעור אדם בינוני שבכל תורה, ויעוי’ באליבא דהלכתא על השו”ע יו”ד שם שהביאו בזה מחלוקת אחרונים ועי”ש שהביאו עוד כמה נידונים בזה ועי’ בקונטרס המזוזה מש”כ בשיעור זה.

אבל אין לפרש בירושלמי דכנגד כתפיו לאו דוקא אלא ששם קל לקבוע המזוזה ור”ל שלא יגביה טובא, אין לפרש כן, חדא דהפוסקים לא פירשו כן, וגם בפשט הירושלמי אינו מתיישב בחשבון, דהרי הירושלמי בא להחמיר עליו שאסור לו להגביה באופן זה, אבל לפירוש זה משמע שבא להקל עליו שאין צריך להגביה יותר וזה אינו.

המקורות מסומנים בצבע.

מק״ט התשובה: 132098קישור ישיר: shchiche.com/132098

תקציר התשובה

נוצר בידי בינה מלאכותית, לפי בקשה

בינה מלאכותית

התשובה שלמעלה נכתבה ביד, בידי המשיב, והיא בלבד הקובעת. התקציר נוצר בידי בוט של בינה מלאכותית, שידוע כאינו דייקן: הוא עלול להשמיט הסתייגות, לייחס דין לצד הלא נכון או להפוך ספק לפסק. אין לסמוך עליו להלכה – רק לעזור להחליט אם לקרוא.

לתשובה הזו עדיין אין תקציר. בלחיצה הוא ייכתב עכשיו, וזה לוקח כמה שניות.

הערות והשגות

אין עדיין הערות לתשובה זו.

הוספת הערה

כתובת המייל לא תוצג באתר.

עוד תוכן שיעניין אותך

❓למה תיקנו הזכרה בעשרת ימי תשובה רק בתפילה ולא בברכת המזון💬1
בענין קין נשא אחותו חסד עולם יבנה
📈 מבוקש
בענין קין נשא אחותו חסד עולם יבנה👁 328
❓בביאור מ”ש כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו❓
⭐ פופולרי
האם יש מצוות מחיית עמלק בזמנינו👁 653
❓
⭐ פופולרי
למה הטוב שברופאים לגיהנם והאם הוא בכל רופא👁 608   💬 2
❓
⭐ פופולרי
בירך בחדר אחד כשמסתמא היה דעתו להמשיך לאכול בחדר אחר ובין הברכה לאכילה עבר לחדר אחר האם חלה הברכה👁 843
🔥 פופולרי מאודהאם יש מקור שלימוד בספר תומר דבורה הוא סגולה לרפואה למחלה הידועה👁 32,355   💬 2
❓האם יש לנהוג כהנץ החמה הנראה או המישורי❓הנוהג כמו חכם מפורסם במקומו של חכם אחר כשרוב בני המקום נוהגים כחכם שבמקומם האם יש בזה משום לא תתגודדו❓
⭐ פופולרי
אדם חילוני גוסס ומסוכן שנוטה למיתה האם כדאי להשים על גופו תפילין בלי הידוק וכריכות כדי שיזכה פעם אחת בחייו להניח תפילין👁 707   💬 2
📈 מבוקש
האם יש ענין לאכול פת עם האפר בסעודה המפסקת דוקא בסוף הסעודה כדי שישאר בפיו טעם האפר👁 9,783
❓בל תלין ועונג שבת מי קודם

שליחת שאלה

התשובה תגיע במייל. שאלה שאינה פרטית מתפרסמת גם בפורום השאלות, יחד עם המענה.

בקצרה, במשפט אחד. את הפרטים מוסיפים בשדה הבא.

כל פרט שנוגע לעניין עוזר לענות על המקרה שלך.

הכתובת לא תוצג באתר.

אפשר גם בטלפון, בקו התוכן: 03-6703111

×
⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).

⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).