מי שבירך בורא פרי האדמה על לחם האם יצא ידי חובה

מקורות:

מסברא היה נראה שיצא דהרי במתני’ ברפ”ו דברכות תנן דף לה ע”א ועל הירקות הוא אומר בפה”א חוץ מן הפת שהוא אומר המוציא לחם מן הארץ, והטעם משום דפת אשתני לעילויא, יעוי’ שם בדף לו ע”א, וכן לגבי יין תנן במשנה שם שעל פירות האילן הוא אומר בפה”ע חוץ מן היין שהוא אומר בפה”ג, והטעם משום דאשתני לעילויא כמבואר בגמ’ שם לה ע”ב, ולא יצא יין מכלל עיקר ברכת פירות האילן, כמו שגם שמן מברך עליו בפה”ע באופנים המבוארים בסוגי’ בגמ’ שם, דרק ביין יש דין מיוחד מלבד מה דאשתני בעילויא שנתקיימו בו עוד תנאים כמבואר שם, אבל גם פירות העץ יוצא בבורא פרי האדמה מכיון שהיא ברכה המפורטת אע”ג דאשתנו להתפרט יותר במה שהם גדלים ע”ג העץ, וכן בכולם יצא בברכת שהכל אע”פ שכל אחד אשתני לעילויא לענין שלו, (ולא ניכנס כאן לנידון על ברכת שהכל בפת אבל הענין מובן), ואפי’ על יין דאשתני לעילויא אמנם נחלקו הפוסקים אם יוצא בבפה”ע (יעוי’ הרבה מ”מ וציונים בנידון זה בטבלת הברכות בספר שערי הברכה בהערות), מ”מ פסק המשנ”ב שיוצא בזה, וכן נקט המשנ”ב כדעת החיי”א ורוב הפוסקים שיוצא במזונות בכל המאכלים, (וראה הרבה מ”מ וציונים גם בנידון זה בהערות שם), והטעם מבואר בנשמ”א (באחד מהטעמים) דנקטי’ שלמעשה כל דבר נכלל בכלל מזון כמו שמצינו שאורז נכלל בכלל מזון להלכה כמבואר בסוגי’, ולכן כל דבר בכלל מזון לצאת בדיעבד בזה, אע”ג שמה שמיוחד יותר למזון תקנו עליו ברכה זו, וא”כ כ”ש בניד”ד שללא ספק פת הוא בכלל בפה”א כדמוכח בסוגיות ורק נשתנה לעילויא לברכה מיוחד יוצא ידי חובה בבפה”א שבחלק מתהליכי הפת מברך לכתחילה בפה”א כיון דאיכא לעלויי בעילויא אחריתי כמבואר דף לו ע”א, ממילא לא מסתבר דלדידן שיוצאים במזונות בהכל ובפה”ע על יין שלא יצאו בפת בפה”א, ואע”פ שיש בזה הרבה דעות בפוסקים (עי’ בהערות הנ”ל שהביא דעות בזה), מ”מ פסקו הרבה אחרוני זמנינו (כהקצה”ש והכה”ח וכו’ עי”ש) דספק ברכות להקל, ולפי מה שנתבאר כך מסתבר מעיקר הדין לדידן להלכה, מלבד היכא שאפשר לצאת בקל מאחר דלענין זה לא אמרי’ ספק ברכות להקל.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 31

מק"ט התשובה הוא: 119585 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119585

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.