גר קטן שנתגייר ע"י בית דין ומיחה כשהגדיל, ועכשיו רוצה להתגייר שוב, האם צריך הטפת דם ברית או סגי ליה בטבילה בלבד

עוד תוכן קשור:

1. האם יכול לטעון שרוצה ב"ד אחר באופן שהרמ"א פסק בזה דין והבעל דין טוען שקים ליה כהחולקים על הרמ"א שלא נפסקו להלכה אי אפשר לטעון כן. מקורות: עי' רמ"א חו"מ סי' כה ס"א שכ' מיהו י"א דאם נראה לדיין ולבני דורו מכח ראיות מוכרחות שאין הדין כמו שהוזכר בפוסקים, יכול לחלוק עליו, מאחר שאינו נזכר בגמרא, מכל מקום אין להקל בדבר שהחמירו בו החבורים שנתפשטו ברוב ישראל, אם לא שקבל מרבותיו שאין נוהגין כאותה חומרא עכ"ל, וזהו […]...
2. כהן בזמן הזה שקיבל בכור בהמה טהורה, האם מותר ליה לכנוס אותו לכיפה אם אינו רוצה להיטפל בו מחששו שמא יבוא בו לידי תקלה הנה בטור יורה דעה סימן שט כתב, בכור בזמן הזה אין לו היתר אלא ע"י מום ואפילו אם ירצו הבעלים או הכהן לכונסו לכיפה עד שימות אינם רשאים וכו'. וכתב ע"ז הבית יוסף, כן דקדק הרא"ש בסוף בכורות (ה' פדיון הבן סי' ב) ובפ"ק דע"ז (סי' יג) וכתב שכן הורה רבינו מאיר ז"ל, היינו המהר"ם […]...
3. מה הגדרת גר קטן שהטבילוהו על דעת בית והגדיל ומחה מיד האם דינו כגוי למפרע לכל דבר ומה דין מגע יין שבינתיים הנה במידי דאורייתא זה פשיטא שלא חלה כן גרות כלל, והנידון רק לענין מידי דרבנן דיש מקום לומר דשויוהו כישראל בינתים לדבריהם כדי שלא ייחשב כגוי בינתיים. ויעוי' בב"ח ביו"ד סי' רסח שהביא מחלוקת רש"י ותוס' לענין גר זה בקטנותו, האם מותר בינתים בבת ישראל או לא, דלפ"ד רש"י בכתובות יא ע"א ד"ה על דעת […]...
4. מה הדין גר קטן שהטבילוהו על דעת בית דין והגדיל ולא מחה האם דינו כישראל למפרע לכל דבר תליא בב' תירוצי התוס' בכתובות יא ע"א אם הגרות שבינתים מהני מדאורייתא או מדרבנן, עי"ש שהאריכו בזה בכמה צדדים....
5. מי שבירך על המנורה ונשפך השמן ומילא שוב האם יברך שוב או לא במקרה שלא היה לפניו שמן בשעת הברכה חוזר ומברך ובמקרה שהיה לפניו שמן והיה דעתו על זה אם יצטרך שישתמש בו אינו חוזר ומברך, ובמקרה שהיה לפניו שמן אך לא היה דעתו על זה במפורש, פשטות הסברא שחוזר ומברך וכך ודאי דעת חלק מהפוסקים, אלא שיש לדון בזה בדעת המשנ"ב. למעשה יברך מכיון שהדעה לא […]...
6. מה דין מי רגלים של קטן לענין תפילה וברכות בסמוך אליהם דין מי רגלים של קטן הוא כדין צואתו שכל שאינו אוכל כזית פת (וההגדרה בזה לפי כל אחד מן הפוסקים לשיטתו), אין צריך להרחיק ממימי רגליו. ומ"מ יש צד בשער הציון [פא ה] באופן מסויים שנחלקו הפוסקים בהגדרתו (דהיינו בקטן שיכול לאכול כזית אך מעולם לא אכל) שיתכן שיש להקל כהמקילים בזה. ויש מי שכתב […]...
7. אישה שהתאלמנה בפעם השניה כשהבעל עבר את גיל השמונים האם יש לה דין קטלנית להיאסר להינשא שוב לא ראיתי להדיא לע"ע נידון על זה בפוסקים, אבל יש לציין לדברי הרמ"א שנהגו להקל כשהיה סיבה למות כגון בשעת דבר או מגיפה, ומשמע שם שגם אם עדיין הוא בשעת דבר או מגיפה, עדיין יש להקל בזה מאחר שיש לתלות המיתה בדבר, ועי' בסוגי' ביבמות בענין הנידון אם מעיינא גרים וכו' והנפק"מ בזה, ויעוי' בנו"כ […]...
8. מאיזה גיל צריך להרחיק מצואת קטן בתפילה וברכות עי' במשנ"ב [סי' פא סק"א ב] דיש בזה כמה דרגות, דיש קטן ביותר שאינו יכול לאכול כזית דגן וגם אחרים בגילו אינם יכולים לאכול. ויש הדרגה השניה של קטן קצת גדול מזה שאמנם הוא עצמו אינו יכול לאכול כזית דגן אך אחרים בגילו כבר יכולים לאכול. ויש הדרגה השלישית של קטן שאמנם יכול לאכול כבר […]...
9. מי שלא בירך ברכת המזון ועבר זמן שיעור עיכול והפסיד את הברכה, האם הפסיד גם ברכת המוציא ואם צריך לברך המוציא שוב דעת המג"א שאם עבר שיעור עיכול צריך לברך גם ברכה ראשונה אם רוצה להמשיך לאכול, אולם האחרונים חלקו עליו, ולכן אם אין מי שיכול להוציא אותו בהמוציא, מעיקר הדין מותר לאכול לחם בלא ברכת המוציא נוספת שספק ברכות להקל, והפתרונות שהזכירו הפוסקים על ספק ברכה שייכים גם כאן, ולצאת מאחר הוא הפתרון המועד ביותר. ואם […]...
10. מי ששטף ידיו למטרה סתמית שלא בכוונה לתפילה כלל ולאחר מכן החליט להתפלל האם צריך ליטול ידיו שוב או לא יטול שוב. מקורות: ראה רמ"א ס"ס רלג ומשנ"ב שם יח, וע' חסד לאלפים שם ס"ה, ויעוי' בגמ' ברכות טו ע"א על ארחץ בניקיון כפי, ולכך יש מצוה בנטילה לשם תפילה, וכן יעוי' ברשב"א דלהלן לענין ככהן וכו', וקאי על הגמ' שם, והפרישה רלג ו רמז לטעם כעין זה בטעם מה שצריך נטילה בכונה לתפילה, ועיין […]...