שאלה
הגמרא בבבא בתרא דף י’.
מביאה ששאלה זו שאל טורנוסרופוס הרשע את ר”ע “אם אלוקיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסם? א”ל כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנום, א”ל אדרבה זו שמחייבתן לגיהנום, אמשול לך משל, למה הדבר ...קרא עוד
שאלה
הגמרא בבבא בתרא דף י’.
מביאה ששאלה זו שאל טורנוסרופוס הרשע את ר”ע “אם אלוקיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסם? א”ל כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנום, א”ל אדרבה זו שמחייבתן לגיהנום, אמשול לך משל, למה הדבר דומה, ל”מלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא כועס עליו? “– ואתם קרויין עבדים, שנאמר “כי לי בני ישראל עבדים”.
אמר לו ר”ע, אמשול לך משל, למה הדבר דומה, ל”מלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו, שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא דורון משגר לו?” – ואנן קרויין בנים דכתיב “בנים אתם לה’ אלוקיכם” זהו ציטוט הגמרא לעניננו.
נשאלת השאלה למה כשאבא נותן עונש לבנו שיהיה בבית האסורים ולא יקבל אוכל ושתייה, ובא מישהו אחר והורס לו את העונש, אזי האבא עוד נותן לו דורון?
הרי אם לדוגמא אני ייתן עונש לבן שלי לדוגמא שיעמוד בפינה (רק בשביל הדוגמא!!!) ובא ילד אחר שלי ונותן לו לטיפה כאילו לאמר לו אל תדאג אנחנו איתך, האם אני ישמח??? לא בטוח
נקצין את השאלה, אם אני נותן לבן שלי עונש ואשתי בזמן שהוא מקבל עונש אומרת לו בוא אליי מה קרה ונותנת לו נשיקה ומלטפת אותו ועוד נותנת לו סוכרייה? שוב כאילו להרגיע אותו ולהשכיח לו מהעונש, שלא לשכוח הוא עדיין אפילו לא סיים לקבלו? האם אני ישמח לפעולה הזו? אם רצוני כמובן לחנך או לטפל כרגע?
ובל אופן מה ההבדל לאדון שגם נותן עונש לעבד שלא לאכול ולא לשתות והוא כן גוער?
נשמח לתשובה
***
תשובה
ו’ שבט תשע”ז
שלום רב
יש שני הבדלים בין המשל לבין הנמשל:
א – עניות הוא חשבונות שמים ולא ידוע לנו הסיבה, גם אם בחלק מן הפעמים הוא מחמת העבירות.
ולכן אין שייכות לנו שאנחנו נמשיך להעניש את האדם הנענש.
ב – כאן יש ציווי מיוחד של התורה, ואין זה דומה למשל שהאב לא ציוה את האדם השני או את האשה להוציא את הילד מעונשו, ואם אנו באים לדמות את זה למשל אז צריך להכניס במשל שיש ציווי כללי של האב לעזות לכל מי שנענש על ידו.
אכן צע”ק שבגמ’ איתא במלש “וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו”, והרי כאן יש ציווי מה”ת לעזור לעני כדכתיב פתח תפתח וגו’ לענייך וכו’ [דברים ט”ו י”א], ואולי לא אמר כן אלא לתשובת המינים.
אכן בבן יהוידע כתב, דהוא מוקים להני קראי, שמצוה לתת לו כדי חיותו דוקא, לחם צר ומים לחץ, ומ”ש [שם שם ח’] די מחסורו אשר יחסר לו, אינו מפרש ליה אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו, אלא מפרש אשר יחסר לו משיעור שהוא כדי חיותו דוקא, ולהכי מקשי ליה, איך אתם מפרנסים אותם בשופע גדול, והשיב כדי לזכות.
ומ”ש וגזר עליו שלא להאכילו ולא להשקותו קשא היכא איתא להאי בנמשל, דאפילו אם יפרש דקראי דפתח תפתח ונתן תתן לו איירי שמצוהו לתת לו כדי חיות דוקא, היכן צוהו שלא יתן יותר מכדי חיותו.
אלא יש לבאר, דצוה למערכות השמים כוכבים ומזלות שלא ישלשלו לו טובה, כי הטוב של האדם ועושרו, וכן ההפך, בא לו מפאת המזל, וזה כיון דעשאו עני, מוכרח שצוה למזלות שלא יעשירוהו, ונמצא קפיד שלא יהיה לאדם זה טובה ברבוי יותר מכדי חיותו.
ואע”ג שתחילת דבריו הוא חידוש עצום ודלא כסתימת כל הפוסקים שיש בכ”ז מצות צדקה די מחסורו אשר יחסר לו, מ”מ עכ”פ גם לפי תירוץ הנ”ל האחרון לק”מ לענינינו דמ”מ בפועל יש ציווי לעזור לעני ולא דומה למשל שהזכרתם.
וראה עוד מה שהקשה ה’עיון יעקב’, דלכאורה למה ישגר לו המלך דורון, והלא המלך כעס עליו באכזריות עד שצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, ואיך מרד זה שנתן לו אוכל במלך.
ותירץ, דהמלך לא ציווה רק לבני ביתו שלא יזונו משולחן המלך כדרגם של בני מלכים האוכלים על שולחן אביהם, אך לא ציוה להרעיבו.
מה שאין כן העבדים אין דרכם לאכול על שולחן המלך, ובהכרח שאם ציוה המלך שלא להאכילם היינו לא לתת להם כלל אוכל.
בכבוד רב
***
שאלה חוזרת
תודה על התשובה והחכמתם אותי יותר בעניין זה אבל שאלתי היא אך ורק אפילו על המשל של האבא שמצוה שלא יתנו לילד אוכל ומים ואם מישו נותן הרי הוא שמח ומהוא משגר לו דורון, אז למה הוא אמר לא לתת לילד לחם ומים אם הוא מרוצה שנותנים תודה
***
תשובה
שלום
אין כונת האב לומר שלא יתנו לבן, שהרי אינו רוצה שימות, כונת האב היא רק לאיים על הבן ולומר לו את חומרת מעשיו שראוי הוא לעונש כבד כ”כ.
בכבוד רב
***
קרא פחות
