מה ששאלת לגבי מתני’ דתנן המוצא כלי וכתוב עליו ק’ קרבן מ’ מעשר וכו’ ר’ יוסי אומר כולן שמות בנ”א הן, ופי’ הרע”ב ק’ קהת ד’ דניאל ט’ טוביה, ושאלת למה נקט דוקא שמות אלו וגם למה לא פירש כנגד ...קרא עוד
מה ששאלת לגבי מתני’ דתנן המוצא כלי וכתוב עליו ק’ קרבן מ’ מעשר וכו’ ר’ יוסי אומר כולן שמות בנ”א הן, ופי’ הרע”ב ק’ קהת ד’ דניאל ט’ טוביה, ושאלת למה נקט דוקא שמות אלו וגם למה לא פירש כנגד כל השמות כגון גבי מ’ ות’ שנזכרו בדברי ת”ק.
והנה כמובן שאין צריך לפרט כל השמות דאטו תנא כי רוכלא לימני וליזיל, ולענין זה סגי בג’ שמות כדי שיהיה הענין מובן.
ולענין השאלה למה נקט דוקא שמות אלו, הנה לפו”ר באמת יש מקום לומר דשמות שנזדמנו לו נקט.
אבל יתכן לומר באופן אחר דכ”ז מיירי בביאור דברי ר’ יוסי, ובא לומר חידוש בדבריו, ור”ל דהרי בזמנו של ר’ יוסי לא היו רגילין לקרות בשמות אלו קהת דניאל וטוביה, ולמרות זאת תלינן בשמות אלו, ור”ל נפק”מ בזה דגם לו יצוייר באיזה זמן או מקום שלא יהיה מצוי מי שקרוי בשם המתחיל ק’ וכיו”ב יוכל לתלות בשם זה.
ולהכי מיושב מה ששאלת למה לא כתב מ’ משה ות’ תנחום דמשה נזכר בדורות הגמ’ שאח”כ משה בר עצרי וכן תנחום נזכר הרבה (ויש אומרים דר’ תנחומא הוא ר’ תנחום, עי’ ביד אליקים על הפסיקתא פ’ מנה אחת אפים בראשו, ובריש מדרש תנחומא בדפוסים נדפס הפסוק שמעו שמוע מילתי ותהי זאת תנחומותיכם), ומ”מ דניאל גם נזכר בדורות שאח”כ אבל נשתדל לנקוט מה שלא היה כ”כ עכ”פ בדורו של ר’ יוסי, ודניאל בסופש”ד מצוי פחות בס”ה משם משה, ומלבד זה נקט תלתא דלאו בשמות גיטין עסקינן וא”צ למנות כל השמות.
והנה לפי המבואר יצא מביאור זה חידוש נפק”מ הלכה למעשה, אלא שאינו מוכרח לומר ולחדש כן כמו שנתבאר.
וגם מיושב למה לא הביא תודוס שנזכר בתי”ט לפי שהיה תודוס בזמן התנאים כמבואר בגמ’ דפסחים וברכות יט.
ומה שלא הזכיר תובל קין ותרח משום דלא מסקינן בשמייהו (יומא לח ע”ב), דתרח היה עובד ע”ז כדכתיב ויעבדו אלהים אחרים, ותובל קין היה ממתי דור המבול אותם שנאמר בהם וימח כל היקום, ואם לא מת ראוי היה למות אז שכבר אז החל האדם לקרוא ע”ז בשם ה’ (עי’ שבת קיט ע”ב).
ונפק”מ לדידן (לפי הצד הנ”ל בביאור דלעיל) דאמנם אפשר לתלות בשם ישראל שבמקרא אבל בשם גיות מובהק אין תולין לו יצוייר שהאות המסופקת הכתובה על הכלי אין שם ישראל המתחיל באות זו (וע”ע בגיטין יב ובשו”ע הל’ גיטין).
מה ששאלת למה הביא התי”ט דוגמאות רק לאות ת’ (שהוא לשי’ ת”ק תרומה) ולא לשאר הדברים הנזכרים במשנה שם כגון מה דקאמר ת”ק ק’ קרבן מ’ מעשר וכו’, התשובה בזה אפשר משום דקאי על דברי ת”ק דקאמר שבשעת הסכנה היו כותבין ת’ תחת תרומה, וכן על דברי ר’ יוסי שהרחיב דבריו בעיקר לענין תרומה (ודבר מצוי הוא מאוד מאוד בדברי חז”ל שאחר ששנו כמה דברים בדרך קצרה מרחיבין בדבר דסליקו ביה, פעמים עולה בארוכה ופעמים בקצרה, דמחד מצוה לשנות בדרך קצרה כמ”ש בפסחים ג’ ומאידך גיסא אמרי’ בריש ברכות דף ב’ דאדעסיק במילי דשחרית תני מילי דשחרית ולכן כשמסיימים הכללים באים לפרט הדבר האחרון שנתבאר), א”נ משום שבאות ת’ לא פירש הרע”ב ולכך הוסיף התי”ט דה”ה באות ת’ יתפרש עד”ז (ואגב שפירשו הביא כמה שמות דדרך הרע”ב שמקצר ודרך התי”ט שמאריך ומה שפי’ הרע”ב סמך ע”ז התי”ט ומה שלא פירש הרע”ב פי’ התי”ט באריכות כדרכו), וכיון שהוסיף לפרש אות ת’ שלא פירש הרע”ב אשמעי’ דלאו דוקא השמיט הרע”ב אות ת’ וממילא ה”ה אות מ’, א”נ משום שאות מ’ מצויות בו הרבה שמות לכך לא טרח להביא משא”כ בת’ שפחות מצויות בו שמות.
מה ששאלת למה הביא התי”ט שמות שלא היו נהוגים בזמן ר’ יוסי אפשר דלדוגמא בעלמא נקט לבאר ששייך שמות בכל אות, ומ”מ בכל מקום ישתנה לפי עניינו.
קרא פחות
