יעקב אבינו הרויח למעשה מהברכות כמו שמבואר בחז"ל בכמה מקומות מכיון שהם היו מיועדות לו ולא לעשו וכך היה רצון ה' ומחמת כן נעשה יצחק סומא כמבואר בחז"ל, כדי שיטול יעקב את הברכות (עי' מדה"ג מהדורתי עמ' נט), וגם ...קרא עוד

יעקב אבינו הרויח למעשה מהברכות כמו שמבואר בחז"ל בכמה מקומות מכיון שהם היו מיועדות לו ולא לעשו וכך היה רצון ה' ומחמת כן נעשה יצחק סומא כמבואר בחז"ל, כדי שיטול יעקב את הברכות (עי' מדה"ג מהדורתי עמ' נט), וגם יצחק עצמו אם היה יודע שעשו רשע ויעקב צדיק היה מראש נותן הברכות ליעקב (עי' שם סוף עמ' ס), ולכן לא היה כאן מקח טעות (עי' יבמות ב ע"ב בתו"י, מו"ר הגרצ"י אדלשטיין, וראה עוד באריכות מדה"ג עמ' פז דברי ר' לוי ור' אלעזר), וכל מה שעשה יעקב היה ע"פ נבואה ורוה"ק של אמו רבקה (ראה אונקלוס כז יג ומדה"ג עמ עג), ואי' עוד בחז"ל שגם יצחק הסכים לברכת יעקב כשנאמר ויקרא וגו' ויברך אותו וכן כשאמר גם ברוך יהיה, וגם עשו עצמו כשאמר אחי יהי לך אשר לך וגם שרו של עשו דכתיב ויברך אותו שם ואף הקב"ה הסכים לזה בפירוש אח"כ.
ולענין מה שכתוב בא אחיך במרמה, עי' בביאורי על המדה"ג מה שכתבתי שם בפסוק זה.

יש שכתבו שלא (הגריש"א עץ השדה יט סק"ח) וכנראה משום שהטעם שכתב המשנ"ב (קפ א) שהברכה לא שורה על דבר ריק נאמר רק על ברכת המזון, וטעם שמא יבוא עני אינו נוהג היום ברוב המקרים, וגם כשהיה נוהג היה ...קרא עוד

יש שכתבו שלא (הגריש"א עץ השדה יט סק"ח) וכנראה משום שהטעם שכתב המשנ"ב (קפ א) שהברכה לא שורה על דבר ריק נאמר רק על ברכת המזון, וטעם שמא יבוא עני אינו נוהג היום ברוב המקרים, וגם כשהיה נוהג היה נוהג בעיקר בדברים של קבע שראוי לשתף העני בסעודתו והעני מגיע, ואמנם יש טעם של סימן ברכה שאינו אוכל הכל, שזה גם סימן ברכה כמו שמוכח במקומות אחרים, אבל לא הובא בפוסקים טעם זה בהלכות סעודה, וגם יתכן שעיקר סימן ברכה יש להראות בסעודה חשובה, ואמנם יש גם דברי הרמב"ם שלא ימלא כריסו, אבל בעוגות שמברך מעין ג' וכן פירות שהם בד"כ אכילת ארעי בד"כ אין צריך להיזהר בזה להשאיר חלק ממאכלו.

הפודה אין מברך והנפדה מברך הגומל. מקורות: ראה בדרך אמונה רפ"ז מהל' מתנ"ע בשם רשב"א ואבודרהם וראב"ד כמה טעמים למה אין מברכין על הצדקה, וע"ש פ"ח ס"ק סה וסח האם פדיון שבויים בכלל צדקה, אבל גם אם אינו בכלל צדקה ...קרא עוד

הפודה אין מברך והנפדה מברך הגומל.
מקורות: ראה בדרך אמונה רפ"ז מהל' מתנ"ע בשם רשב"א ואבודרהם וראב"ד כמה טעמים למה אין מברכין על הצדקה, וע"ש פ"ח ס"ק סה וסח האם פדיון שבויים בכלל צדקה, אבל גם אם אינו בכלל צדקה מ"מ כל הטעמים שנאמרו לענין צדקה שייכים גם בפדיון שבויים דוק ותשכח, ומ"מ הטעם שמא יחזור בו יתכן דלפעמים לא שייך עי' בסוגי' בגיטין דיש אופנים דמלכות של גוים לא הדרא בה לחד לישנא ועי' בפ"ב דשבת.
והנפדה מברך הגומל כ"כ באו"ח ר"ס ריט עכ"פ מי שהיה חבוש על עסקי נפשות כמו בניד"ד שהיה סכנת מות וחלק נהרגו בשבי, עי' בנו"כ שם ובביאור הלכה.

יש בזה מחלוקת ראשונים אם חייב מדאורייתא או מדרבנן, והחזו"א הכריע כהרא"ש המחלק בין עציץ של חרס לעציץ של מינים אחרים, שבחרס הוא מדאורייתא ובשאר רוב מינים הוא מדרבנן. מקורות: עי' תמצית הסוגיא והדעות בזה בבהירות נפלאה בדרך אמונה ...קרא עוד

יש בזה מחלוקת ראשונים אם חייב מדאורייתא או מדרבנן, והחזו"א הכריע כהרא"ש המחלק בין עציץ של חרס לעציץ של מינים אחרים, שבחרס הוא מדאורייתא ובשאר רוב מינים הוא מדרבנן.

מקורות: עי' תמצית הסוגיא והדעות בזה בבהירות נפלאה בדרך אמונה ערלה פ"י ה"ח ובביאור ההלכה שם, דלהרמב"ם נקטו כמה אחרונים שסובר שהוא מדאורייתא כהירושלמי (ואינו מוסכם לכו"ע כך בדעתו), ולהאו"ז הבבלי חולק על זה, והרא"ש חילק בין המינים וכך נקט החזו"א דיני ערלה אות לב, ולענין כלי גללים ואדמה הביא הדרך אמונה שם מהמל"מ פ"ב מהל' בכורים ה"ט דלכו"ע הוא מה"ת.
ולענין הנידון אם יש להחשיבו כערלת דרבנן דא"י או חו"ל נקט הדר"א שדינו כערלת א"י.

לדעת כמה פוסקים מותר מכיון שמטרת הריח הוא להעביר את הריח הרע ולא דוקא להוליד ריח טוב. מקורות: שו"ת שאלת יעב"ץ ח"א סי' מב וארחות שבת פט"ו הערה צה בשם הגרנ"ק, אולם הגרשז"א בשולחן שלמה סי' תקיא בשולי הגליון אות ...קרא עוד

לדעת כמה פוסקים מותר מכיון שמטרת הריח הוא להעביר את הריח הרע ולא דוקא להוליד ריח טוב.
מקורות: שו"ת שאלת יעב"ץ ח"א סי' מב וארחות שבת פט"ו הערה צה בשם הגרנ"ק, אולם הגרשז"א בשולחן שלמה סי' תקיא בשולי הגליון אות טז כ' שטוב שלא להניח את הסבון במים משום הולדת ריח, ואפשר לסמוך על המקילים שכ"כ היעב"ץ, בפרט שאף הגרשז"א לא הזכיר איסור בדבריו.
וכן יש לצרף בזה מש"כ בשו"ת גינת ורדים בטעם מה שנקט כהמתירים ליתן מי בושם על הידים שהוא עובר מהר מחמת הזיעה, והובא גם במנח"י ח"ו סי' כו, וכ"ש בניד"ד באסלה שהריח עובר מהר, אף שהיה מקום לחלק שבאסלה העברת הריח מחוסרת מעשה, משא"כ ביד, אבל בלאו הכי מרובים הם המתירין.
ובמקרה שאומר שנהנה מהריח הטוב אינו אוסר לעשות ריח זה מכיון שיש לו טעם למה העדיף לעשות זאת דוקא באסלה ולא במקום אחר, משום שיש שם ריח רע, והרי עיקר כוונתו להעביר הריח הרע.

המשנ"ב סי' קכח כג נקט שמותר, ובטעם ההיתר יש אומרים משום שהריח הוא חיצונית ליד במים הדבוקים ליד ואינו מוליד ריח בדבר חדש (א"ר שם סק"ח), ויש שנקטו טעם אחר בזה, הבאתי בתשובה הסמוכה, ומ"מ לדלל את החומר במים ...קרא עוד

המשנ"ב סי' קכח כג נקט שמותר, ובטעם ההיתר יש אומרים משום שהריח הוא חיצונית ליד במים הדבוקים ליד ואינו מוליד ריח בדבר חדש (א"ר שם סק"ח), ויש שנקטו טעם אחר בזה, הבאתי בתשובה הסמוכה, ומ"מ לדלל את החומר במים בשבת אסור משום מוליד ריח במים (מ"ב תקיא כח), ולכן ידלל את החומר במים לפני שבת.
ואם החומר של הריח הוא סמיך מידי שיש בזה חשש ממרח, או שהוא מוליד קצף, או שנצרך להשתמש בספוג או במטלית בשביל השימוש בו, שיש בזה בעיה של סוחט, בכל שלושת אופנים אלו הדינים משתנים ויעשה שאלת חכם.

יטול שוב. מקורות: ראה רמ"א ס"ס רלג ומשנ"ב שם יח, וע' חסד לאלפים שם ס"ה, ויעוי' בגמ' ברכות טו ע"א על ארחץ בניקיון כפי, ולכך יש מצוה בנטילה לשם תפילה, וכן יעוי' ברשב"א דלהלן לענין ככהן וכו', וקאי על הגמ' ...קרא עוד

יטול שוב.

מקורות: ראה רמ"א ס"ס רלג ומשנ"ב שם יח, וע' חסד לאלפים שם ס"ה, ויעוי' בגמ' ברכות טו ע"א על ארחץ בניקיון כפי, ולכך יש מצוה בנטילה לשם תפילה, וכן יעוי' ברשב"א דלהלן לענין ככהן וכו', וקאי על הגמ' שם, והפרישה רלג ו רמז לטעם כעין זה בטעם מה שצריך נטילה בכונה לתפילה, ועיין עוד שו"ע צח ד ודוק,‏ ואע"ג דמוכח בשו"ע לעיל צב, ה שיכול לסמוך על נט"י של שחרית היינו משום שהם עיקרם לתפילה וכמבואר לדעת הרא"ש פ"ט דברכות סכ"ג המובא בב"י ומשנ"ב בהל' ברכות השחר, וגם להרשב"א ח"א קצא נט"י של שחרית הוא משום שצריך לקדש ידיו ככהן וכו' וג"כ עיקרו משמע שהוא לעבודה והתפילה בכלל עי' בלשונו שם.

 

הנוהגים לומר בשעת הדחק הנוסח הקצר בהפרשת תרומות ומעשרות יכולים לומר גם את התנאי בנוסח הקצר, דהיינו שאומר בערב שבת שיהיה כמו הנוסח של התנאי שיש לו בביתו. מקורות: ע"פ דרך אמונה מעשרות ט סקפ"א בשם חזו"א ופוסקים.

הנוהגים לומר בשעת הדחק הנוסח הקצר בהפרשת תרומות ומעשרות יכולים לומר גם את התנאי בנוסח הקצר, דהיינו שאומר בערב שבת שיהיה כמו הנוסח של התנאי שיש לו בביתו.

מקורות: ע"פ דרך אמונה מעשרות ט סקפ"א בשם חזו"א ופוסקים.