הנה בתפילת נשים יש ב' דעות מפורסמות, דעת המג"א בסי' קו (הובא גם במשנ"ב שם סק"ב) בדעת הרמב"ם שחייבות רק בבקשה בכל יום (דחכמים לא תקנו בהם יותר ממה שמחוייבות מדאורייתא, ראה אג"מ או"ח ח"ד סי' קא סק"ב), ...קרא עוד
הנה בתפילת נשים יש ב' דעות מפורסמות, דעת המג"א בסי' קו (הובא גם במשנ"ב שם סק"ב) בדעת הרמב"ם שחייבות רק בבקשה בכל יום (דחכמים לא תקנו בהם יותר ממה שמחוייבות מדאורייתא, ראה אג"מ או"ח ח"ד סי' קא סק"ב), ודעת הפוסקים בדעת הרמב"ן שחייבות בתפילה כאנשים.
והמנהג היה נפוץ בעבר וגם עכ"פ באופן חלקי כיום (יתכן פחות מזמנם) כהדעה הראשונה כמ"ש המג"א שם, מאידך גיסא המשנ"ב הכריע דהעיקר לדינא כהדעה השניה, וכן מבואר גם דעת המג"א ריש סי' ע שעיקר דעתו לדינא ג"כ כהכרעת המשנ"ב ולפ"ז לכאורה כל מה שכתב בסי' קו הוא רק כדי ליישב המנהג (ועי' בהליכ"ש עוד אופנים ליישב המנהג בזה ומ"מ האופנים דחוקים פחות או יותר לדינא כמו שנתבאר בתשובות אחרות).
וכתב המשנ"ב דגם שעיקר הדין שחייבות בשחרית ובמנחה אבל בערבית פטורות כיון שתפילת ערבית רשות ולא קבלוה הנשים עליהם (אלא רק האנשים בלבד), ודבריו דלא כצל"ח בברכות כו ע"ב ועה"ש סי' קו ס"ז שנשים מחוייבות בערבית, ואע"ג שבאגרת התשובה להרר"י כתב שתהיינה זהירות גם בערבית כבר הבאתי הרבה ראיות שחלק מההנהגות בכתבי המוסר להרר"י אינם חיוב מן הדין וכמבואר גם מדברי הב"י באו"ח סי' ד.
עכ"פ לפי המבואר דעיקר הנידון כאן אם לחייב בבקשה בלבד או לחייב בתפילה כוללת גם מנחה ולכן אם חוששת לדעת המשנ"ב להכריע שצריכה תפילה כאנשים תצטרך גם במנחה.