הרב רן אבוחצירא - שאלות

לכל יהודי יש אות בספר תורה
בס”ד
ליל ח’ סיון ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
עלה על דעתי לשאול ידוע הוא מה שכתב ה”מגלה עמוקות” כי ישרא”ל נוטריקון י’ש ש’שים ר’בוא א’ותיות ל’תורה.
וכן ידוע מספרים קדושים כי ישר”ן נוטריקון י’ש ש’שים ר’בוא נ’שמות.

וידוע כי לכל יהודי יש אות בתורה הקדושה, וגם ידוע שיש תגין לאותיות התורה הקדושה, ויש כאלו שהם מן התגין.

בתורה יש טנת”א ט’עמים נ’קודות ת’גין א’ותיות.

ושאלתי היא האם יש מי שכתב בספרים הקדושים שישנם יהודים שהם מן הטעמים או הנקודות (היינו הניקוד).

אגב ראיתי בספר הקדוש “תפארת שלמה” לרבי שלמה הכהן רבינוביץ מרדומסק זצוק”ל וזיע”א (חלק המועדים – רמזי הפסח) שכתב, שהצדיקים מן שמות הוי”ה ברוך הוא, וז”ל:
א”י והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ד’ לי בצאתי ממצרים (שמות יג, ח).
הנה כבר בארנו בפנים (שם לא, ד) בפ’ ראה קרא ד’ בשם בצלאל כו’ כי הנה יש ששים רבוא אותיות לתורה נגד ששים רבוא נשמות מבנ”י.
וכ”א יש לו אחיזה בתורה לפי ערכו.
אך הצדיקים הגדולים הקדושים יש להם אחיזה באותיות השם הוי’ ב”ה ובשאר שמות הקדושים שאינם נמחקים.
לכן (משלי יב, כא) לא יאונה לצדיק כל און להיות נשמר מכל רע כמו השמות שאינן נמחקים.
וז”ש כאן והגדת לבנך כו’ בעבור זה עשה ד’ לי פי’ כל עיקר העשי’ שיהי’ ד’ לי.
שיהי’ שם הוי’ שורה עלינו.
ע”י צאתי ממצרים.
כי בלילה הזאת אור הקדושה שולט בכל לבבות מבנ”י.
וז”ש (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם ד’ נקרא עליך.
(מיכה ז, טו) וכימי צאתכם מארץ מצרים אראנו נפלאות.
עכ”ל.

נמצא אם כן מובן מדוע הם צדיקים כי הם אחוזים באות משם הוי”ה ברוך הוא ומה יעשה יהודי שהוא אחוז באות מאותיות שמו של עמלק.

כל טוב ובשורות טובות
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

להתנמנם על התפילין בעת שמתבודד במחשבתו
בס”ד
ה’ אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
ישר כח על כל התשובות הנפלאות והמיוחדות אני ממש מודה על הכל, ממש משמח את הלב שיש אפשרות לשאול שאלות ולקבל מענה ברור ובהיר, ה’ יתן לכם אריכות ימים ושנים טובות מתוך נחת ושלוה.

כתב רבנו רבי חיים ויטאל זיע”א בספרו שערי קדושה חלק ד’ (באופני השמוש בהשגת רוח הקודש) שער ג’ (בתנאי ההשגה) אות ג’, וז”ל:
התבודד בבית יחידי ותעצים עיניך, ואם תתעטף בטלית ותפילין יהיה יותר טוב.
ואחר שתפנה מחשבותיך לגמרי, תצרף במחשבתך תיבה אחת שתרצה בכל הצירופים, כי אין קפידא באיזו תיבה תצרף, אלא באיזה שתרצה.
דרך משל, ארץ, אצר, רצא, ראץ, צאר, צרא.
וכן על דרך זה בכל תיבה שתרצה, זולתי שיהיה על דרך היושר בצירוף כנודע.
ואז תתפשט מן החומר ומן העוה”ז כאילו נפשך יצאה מתוך גופך, והיא עולה ומתלבשת בששה צירופים הנזכרים.
ותעלה מן רקיע אל רקיע, עד רקיע השביעי הנקרא ערבות.
ותצייר כי למעלה מרקיע ערבות יש יריעה לבנה כשלג פרוסה על גבי רקיע ערבות, ובה מצויירין אלו האותיות של הצירופים הנזכרים, וכתובים בכתב אשורית בגוון אש לבנה, אותיות גדולות כל אות כמו הר או גבעה.
ותדמה במחשבתך לשאול שאלתך מאותן הצירופים הכתובים שם, והם יענו שאלתך, או שתנוח רוחם בפיך, או שתנמנם וישיבוך כמו בחלום על דרך הנזכר בסימן א’.
(בסימן א’ כתב, וז”ל: התבודד בבית יחידי כנ”ל, והתעטף בטלית, ותשב ותעצים עיניך, ותתפשט מן החומר כאילו יצאה נפשך מן גופך והוא עולה לרקיע.
ואחר ההתפשטות תקרא משנה אחת איזה שתרצה פעמים רבות תכופות זו לזו, במהירות גדול ככל אשר תוכל בשפה ברורה היטב בלי דילוג תיבה אחת.
ותכוין להדביק נפשך בנפש התנא הנזכר במשנה ההיא.
וזה על ידי שתכוין שפיך הוא כלי המוציא אותיות לשון המשנה ההיא, והקול שאתה מוציא מתוך כלי הפה, הוא ניצוצי נפשך הפנימית שיוצאין וקוראין המשנה ההיא, ונעשית מרכבה לשיתלבש בתוכה נפש התנא בעל המשנה ההיא, ותתלבש נפשו תוך נפשך.
וכאשר תהיה נלאה בקוראך לשון המשנה, אם תהיה ראוי לכך, אפשר שישרה בפיך נפש התנא ההוא, ויתלבש שם בעודך קורא המשנה.
ואז בעודך קורא המשנה ידבר הוא בפיך, ויתן לך שלום.
וכל אשר תחשוב אז במחשבתך לשאול ממנו הוא ישיב לך, וידבר עם פיך, ואזנך שומע דבריו.
ואין אתה מדבר מעצמך, אלא הוא המדבר.
וזהו סוד רוח ה’ דיבר בי, ומלתו על לשוני (שמואל ב כג, כ).
והנה אם עדיין אינך ראוי למדרגה הגדולה הזו, אפשר שיהיה באופן אחר.
והוא כי ברוב מרוצת פיך תלאה ותשתתק מליך בלי כוונתך, ותתנמנם נים ולא נים.
ואז בתנומה ההיא תראה שמשיבין לך תשובת שאלתך, ברמז או בבירור, והכל כפי הכנתך.
ואם לא תזכה לאחד משני האופנים הנזכרים, דע כי עדיין אינך ראוי לכך, או שלא יכולת להתפשט היטיב מן החומר).
עכ”ל.

יש לעיין בדבריו במה שכתב: “התבודד בבית יחידי ותעצים עיניך, ואם תתעטף בטלית ותפילין יהיה יותר טוב”.
ואח”כ כתב: “ותדמה במחשבתך לשאול שאלתך מאותן הצירופים הכתובים שם, והם יענו שאלתך, או שתנוח רוחם בפיך, או שתנמנם וישיבוך כמו בחלום”.
עכ”ל.

הרי לנו שהתבודדות נעשית באופן היותר טוב על ידי שהוא מעוטף בטלית ועטור בתפילין, וכאשר מגיע למצב של מתנמנם אז בזמן הזה ישיבו לו מן השמים תשובה לשאלתו.
, וצ”ע הרי אסור להתנמנם עם תפילין.

כתב בשו”ע או”ח סימן מד סעיף א’, וז”ל:
כל זמן שהתפילין בראשו או בזרועו, אסור לישן בהם אפילו שינת עראי, אלא אם הניח עליהם סודר ולא היתה עמו אשה, ישן בהם שינת עראי.
וכיצד הוא עושה, מניח ראשו בין ברכיו, והוא יושב וישן.
היו תפילין כרוכין בידו, מותר לישן בהם אפילו שינת קבע.
ואם אוחזן בידו ואינם כרוכים בידו, אסור לישן בהם אפי’ שינת עראי: הגה – ודוקא כשאוחזן בלא נרתקן, אבל בנרתקן בכל ענין שרי (ב”י בשם העיטור).
עכ”ל.

וכתב במשנה ברורה על או”ח סימן מד ס”ק א’ ד”ה עראי, וז”ל:
דגזרינן שמא יבוא להפיח בהם וע”י הנחת הסודר עליהן יזכור שיש תפילין עליו ולא יבוא להפיח.
עכ”ל.

הרי לנו שהחשש בשינת עראי שמא יבוא להפיח בהם.

עוד כתב במשנ”ב (שם ס”ק ג’ ) ד”ה ישן בהם, לבאר את ההיתר לישן בהם שינת עראי באופן שהניח סודר עליהם ואין עמו אשה, וז”ל:
ולא חשיב היסח הדעת אלא כשהוא עומד בשחוק וקלות ראש אבל כשהוא עוסק במלאכתו ואומנתו ואין דעתו עליהן ממש אין זה נקרא היסח הדעת [אם לא שמטריד דעתו כ”כ לצרכי הגוף עד שלבבו פונה מי”ש מחמת טרדתו] וכן כשהוא ישן שוכח הבלי העולם.
ומ”מ מצוה מן המובחר שיהא דעתו תמיד על התפילין ושלא יסיח דעתו מהן למשוך ולהרהר במחשבות רעות שמטעם זה חייב למשמש כל שעה שלא יסיח דעתו מהן [ב”ח] זולת בשעת התפלה והלימוד א”צ ליתן דעתו בהתפילין.
עכ”ל.

הרי לנו בזמן שישן שינת עראי על ידי שכיסה את התפילין בסודר הרי הוא שוכח מהבלי העולם הזה ואין איסור לישון בהם.

הרי כאן שהוא מתבודד במחשבתו אין לך יותר גדול מזה במה שהוא שוכח מהבלי העולם הזה.

ועוד אע”פ שכתב רבנו החפץ חיים שמצוה מן המובחר שיהא דעתו תמיד על התפילין ושלא יסיח דעתו מהן למשוך ולהרהר במחשבות רעות וכו’, הרי כאן שהוא מתבודד במחשבתו הרי אין לך יותר נתינת דעתו על התפילין, וכל עצמם של התפילין נועדו בעבורו בזמן שמתבודד במחשבתו לשכוח מכל הבלי העולם הזה ולא לחשוב מחשבות רעות חס ושלום.

ואם כן אף אם קרה לו שהוא התנמנם עם התפילין בעת התבודדותו הרי אין בזה איסור.
נלע”ד.

ואשמח מאד לשמוע את דעתו של כבוד הרב.

כל טוב ובשורות טובות
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

עובר ירך אמו הוא – ברא כרעא דאבוה הוא
בס”ד
ליל ז’ אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט באה”ר!
הנה בש”ס מופיע לשון: “עובר לאו ירך אמו הוא או עובר ירך אמו הוא” (עיין יבמות עח ע”א, ועוד עשרות מקומות).

וצ”ע דמילת “הוא” מיותר היל”ל “עובר ירך אמו” בלא “הוא”.

עוד מופיע לשון בתוספות יבמות (ג ע”א): שהבן כרעיה דאבוה הוא.
עכ”ל.

מדוע כמו כן כאן לכאורה מילת “הוא” מיותרת.

וכן עיין רש”י כתובות (צב ע”א) ד”ה כבעל חוב שכתב, וז”ל: ולא אמרי’ דראובן כרעיה דאבוה הוא.
עכ”ל.

עוד צריך עיון מדוע כתוב “ברא כרעא דאבוה” ולא “בן ירך אביו” כמו עובר ירך אמו.

עוד צ”ע מדוע כתבו בלשון הקודש “עובר ירך אמו”, ואילו “ברא כרעא דאבוה” בלשון ארמית.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

האם במלחמה הזאת חרבות ברזל ה’תשפ”ד יש לברך ברוך דיין האמת על שמיעת חיילים או אזרחים שנהרגו רח”ל
בס”ד
ז’ אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט!
יאריך ה’ יתברך את ימיכם ושנותיכם מתוך בריאות נחת ושמחה אכי”ר.

במלחמה הזאת “חרבות ברזל” ה’תשפ”ד כאשר שומעים על חיילים או אזרחים שנהרגים רח”ל, האם יש לברך ברכת “ברוך דיין האמת” בשם ובמלכות, גם כאשר אין האדם מכיר את אותם חיילים או אזרחים?
בשורות טובות ורק טוב לעם ישראל.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

שימוש בשמות קדושים שהשתמש בהם אדם רשע
בס”ד
ח’ אייר ה’תשפ”ד
לכבוד עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בגליון שלי הנקרא “מריח ניחוח” (פרשת קדושים תשפ”ד מס’ 822), פרסם ידידי היקר רבי יהודה יחיאל ברלינסקי שליט”א (ירושלים תובב”א) קטע מתוך פירושו הקבלי לסידור של רבי יוסף צייאח זיע”א (חכם מירושלים מלפני כ500 שנה ויותר, מח”ס אבן השוהם ושארית יוסף ושו”ת רבינו יוסף אבן ציאח, ובימים האחרונים יצא ממנו ספר צרור החיים ביאור על מסכת ברכות) קטע מעניין עד למאד.

הקטע המדובר מופיע בתוך הפירוש ה’פשטני’ שבסידור, בתוך ברכת שומע תפלה עמ’ עמ’ 101ב בכתה”י.
והוא עוסק בעניין קבלת התפילות.
קרי, צירופי שמות המסוגלים לקבלת התפילה, ובנוסף גם תפילה קצרה לקבלת התפילה.
אך הנושא המרתק ביותר המצוי בקטע זה, הוא מסורת ייחודית המובאת ע”י הכותב על שם מסויים והקשרו לאותו האיש מייסד הדת הנוצרית, וז”ל של רבי יוסף אבן צייאח זיע”א:
וראיתי קצת אנשים שמזכירין בשומע תפלה אלו השמות: יְאַיִאַ הֲדַיָה וְנָאִי הֵיַיִהָ.
והשם הראשון הוא נוטריקון י”י אלהינו י”י אחד.
ומן ארבעתם יוצאים ד’ שמות קדושים.
מן האותיות הראשונות יהוה.
ומן השניות אדני.
ומן השלישיות ייאי.
ושם זה יוצא מן ראשי פסוקים של זה המזמור, שהם: “ישמחו וירננו לאומים”, “יודוך עמים אלהים”, “ארץ נתנה יבולה”, “יברכנו אלהים ויראו” וגו’.
ומן האותיות הרביעיות יוצא שם אהיה.

אבל אני הצעיר קבלתי מאנשי מעשה, ששמות אלו אין ראוי להשתמש בהם.
לפי שיש”ו היה משתמש בהם, ועמדו חכמי הדור עם גאוניהם, והחרימו בכל קללות שבעולם על כל מי שישתמש בהם.
עכ”ל.

ואני הצב”י רן אבוחצירא ס”ט, כשראיתי את הדברים תמהתי מעט, אם שמות אלו הם שמות קדושים שהיו מקובלים מדור דור, וימש”ו השתמש בהם מדוע יהיה אסור שוב להשתמש בהם, וכי כל אדם שהוא רשע וחוטא ומחטיא יבוא ויעשה שימוש בשמות קדושים אז יותר לא נוכל להשתמש בהם, עד כדי כך שמחרימים בכל קללות שבעולם על כל מי שישתמש בהם.
וצ”ע.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

בס”ד
יא אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט !
בשו”ע או”ח סימן תקכט סעיף ב’ כתב, וז”ל: חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו.
כיצד משמחן, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים; והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו; וחייב להאכיל לגר, ליתום ולאלמנה עם שאר עניים.
(דין תענית בי”ט, כמו בשבת, וע”ל סי’ רפ”ח).
עכ”ל.

וצ”ע האם יוצא אדם ידי חובת “ושמחת בחגך” אשה במה משמחה וכו’, כשקונה לאשתו מאכלים טובים ויינות טובים כשהיא חפצה בכך ואינה רוצה בגדים ותכשיטין.

וכן האם יוצא ידי חובת “ושמחת בחגך” כשאשתו מבקשת ממנו שיעשה שיפוץ למטבח לכבוד החג הקרב ובא וחפצה בזה יותר מבגדים ותכשיטין.

בברכת התורה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

האם רשב”י ובנו רבי אלעזר זיע”א היו חייבים מזוזה בפתח המערה שהיו בה יג שנה
ועוד מעניני רשב”י
בס”ד
יא אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
ידועה הגמ’ בשבת (לג ע”ב – לד ע”א) שרשב”י זיע”א ובנו רבי אלעזר זיע”א ישבו במערה י”ג שנה כאשר ברחו מפני הרומאים.

וצ”ע האם רשב”י ובנו הייתה המערה בעבורם מגורים לכל אותם י”ג שנה, ואם כן חייבים הם במזוזה.
(נשאלתי ע”י ידידי אלי ברוך הי”ו עפולה ת”ו בשיעור בבית הכנסת “דרכי מאיר” ליל ח’ אייר תשפ”ד).

ויתכן לומר שלא היו חייבים כי כל רגע היה אצל מצב של פטור כי הנה הם מחכים לצאת בכל רגע ורגע מן המערה כשיודיעו להם שבטלה מהם הגזרה שהרומאים רוצים להרוג אותם ויצאו מן המערה, ואם כן פטורים הם או שיש לומר שאע”פ שמחכים הם לצאת מן המערה אבל כל עוד שלא יצאו ועברו שלושים יום חייבים הם במזוזה.
וצ”ע.

ידידי היקר הרה”ג נתנאל אדרי שליט”א (עפולה ת”ו) אמר שלא חייבים במזוזה כי אין צורת הפתח למערה.

לשון הגמ’ שבת (שם), וז”ל:
וכו’… אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף גזירתא אמר ליה לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו איתבו תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה נפקו חזו אינשי דקא כרבי וזרעי אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם הדור אזול איתיבו תריסר ירחי שתא אמרי משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש יצתה בת קול ואמרה צאו ממערתכם נפקו וכו’… עכ”ל הגמ’.

חשבתי לעצמי מדוע אליהו הנביא “קם אפיתחא דמערתא” ולא נכנס לתוכה ואולי לא רצה להיכנס למקום בלא מזוזה.

גיסי היקר הרב איתמא מאיר שוקרון שליט”א (עפולה ת”ו) אמר לי שהטעם שעמד אליהו הנביא על פתח המערה ולא נכנס לבשר לרשב”י ובנו שהקיסר מת, כי בשורה טובה מבשרים כבר בפתח ולא מחכים להיכנס פנימה.

עוד נראה ואפשר לומר שאמר את הבשורה בפתח המערה כי הוא רמז להם שלא יפחדו מלצאת והראייה שהוא מבשר את הבשורה הפרסום גדול בהפתח המערה.

יש לשאול עוד מדוע שנעשה להם נס שנברא להם חרוב ועינא דמיא, מדוע מקדים את החרוב לעינא דמיא והרי לכאורה מים הוא דבר יותר בסיסי מאשר אוכל, כי בלי מים לא יכולים לחיות.
וצ”ע.

וגיסי הנ”ל, אמר שבחרוב לכאורה יש נס יותר גדול ממים.

ואשמח מאד לשמוע דעת כת”ר שליט”א.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

רבי עקיבא בן יוסף ורחל בת כלבא שבוע שגרו במתבן האם היו חייבים במזוזה
ועוד כמה דברים מעניינם ומענין אליהו הנביא שנגלה אליהם
בס”ד
ליל יב אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
ישר כח אדיר על כל התשובות הנפלאות שכתבתם לי על הכל אני ממש מודה אלף פעמים!
נשאלתי מידידי היקר יעקב סימוני (שמעוני) הי”ו (עפולה ת”ו) על הגמ’ נדרים (נ ע”א) שמסופר על רבי עקיבא ע”ה ורחל אשתו, כאשר גרש אותה אביה כלבא שבוע מביתו בגלל שנשאה לרבי עקיבא שהיה אז עם הארץ, הלכו להתגורר בבית התבן.

וצ”ע האם בית התבן שהיו בו רבי עקיבא ורחל אשתו חייב במזוזה?
אגב מגמ’ נדרים (שם) רואים שאליהו הנביא נגלה גם לרחל אשת רבי עקיבא וזה מצטרף לשאלה ששאלתי מאת כת”ר האם יש גילוי אליהו הנביא לנשים, אלא שכאן אליהו הנביא לא בא לרחל לבדה אלא כאשר היה ר”ע עמה, וברור הדבר שהגיע כאשר היה רבי עקיבא עמה כי היה סיבה לנחם אותם וכמו שכתב הר”ן הר”ן (שם) בד”ה אתא אליהו אדמי להון כאנשא, וז”ל: כדי לנחם אותם ולהראות להם שיש עניים יותר מהם.
עכ”ל.

עוד צ”ע בענין אליהו הנביא איך נגלה לרבי עקיבא בעוד שהוא היה עם הארץ, ויתכן לפרש ולומר שהוא עפ”י מה שכתוב בתנא דבי אליהו רבה (פרק ט), וז”ל: מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ בין ישראל בין עכו”ם בין איש בין אשה בין עבד ובין שפחה הכל לפי המעשה שהוא עושה כך רוח הקודש שורה עליו.
עכ”ל.
וא”כ אפילו גילוי אליהו הנביא הוא לפי מעשיו, ור”ע לפי מעשיו היה בו מעשים טובים ולכן נגלה אליהו הנביא בעוד שהוא עם הארץ.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

כן יאבדו על אויבך ה’
בס”ד
י”ב אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
ה’ יאריך את ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים!
אחרי הבשורה הטובה והמשמחת שנשיא אירן ימש”ו יחד עם שר החוץ האירני נהרגו בתאונת מסוק יחד עם עוד כמה רשעים ארורים מראשי הנחש, אנו שמחים מאד על מותם באופן משונה, ויש דין ויש דיין.

כל זאת הראה לנו ה’ יתברך בתוך פחות מחודש ממה ששלחו אירן טילים על ישראל, ומראה ה’ יתברך לגויים הארורים שמי שרואה לפגוע בבת עינו של ה’ יתברך עם ישראל עם אהובו ובחירו, בני בכורי ישראל, לא ינקה ממכות חולאים ומות משונה.

שאלתי היא האם ביום זה עצמו יש לעשות משהו מלבד ההודאה העצומה לה’ יתברך, האם ישנה איזה ברכה מסויימת שצריך לברך, האם להמנע מאמירת תחנון ביום זה, כי הוא יום שמחה שאובדים רשעים מן העולם.

האם צריך בשנים הבאות לעשות משהו בסגנון פורים של כל מי ערים בעולם שבמשך השנים הרעו ליהודים וניצלו מאת אותם הגוים וקבעו אותו ליום פורים להצלתם ומותם של הרשעים הארורים.

תודה רבה על כל התשובות הנפלאות
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

יהודי שגזל מגוי האם חוזר בגלגול גם היהודי וגם הגוי
בס”ד
י”ד אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בפירוש הגר”א על משלי (יד, כה) כתב על הפסוק “מציל נפשות עד אמת”, וז”ל:
ועוד מציל נפשות כי הגוזל דבר מחבירו ולא החזירו עד כלות ימיהם מוכרחים שניהם לבוא בגלגול הגזלן והנגזל ולכך כשמחמתו יוחזר הגזילה לבעלים הוא מצילם מגלגול וזהו מציל נפשות כו’.
עכ”ל.

וראיתי שהקשה ידידי היקר הרה”ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט”א (מח”ס “גם אני אודך” ועוד), וז”ל: צ”ב אם חטא הגזלן, מה חטא הנגזל, שיצטרך לבוא עוד הפעם בגלגול, וכי לא די שגזלו ממונו, אלא שיצטרך גם לבוא בגלגול.
ותירץ הגאון הגדול מרן רבי חיים קניבסקי זצוק”ל [למה צריך לבוא הנגזל בגלגול], וז”ל: שלא מחל לו.
עכ”ל.

ועלתה לי קושיא, מה הדין ביהודי שגזל עכו”ם האם הוא יצטרך לשוב בגלגול, שידוע שיהודי שגזל יהודי הרי הוא מחוייב בגלגול כדי להשיב לו את הגזלה אם לא מחל לו חבירו בחייו או שלא השיבו היורשים של הגזלן לנגזל, אבל האם יהודי שגזל מגוי ישוב בגלגול בשביל להשיב לגוי את הגזלה, ולכאורה נראה שלא יחזור בגלגול, כי ענין של הגלגול נוהג רק ביהודי ולא בגוי.
אך מצד שני מרן רבי חיים קניבסקי זצ”ל הסביר שהטעם שחוזר בגלגול הנגזל כי לא מחל, וגוי ודאי לא מוחל, וצ”ע.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

בס”ד
י”ט אייר תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בנוסח “בריך שמיה” כתוב בסידורי הספרדים, “ולשמיה יקירא קדישא” בעוד שמצאתי בזוה”ק ח”ב דף ר”ו, שכתוב “ולשמיה קדישא יקירא”, וא”כ מהו המקור לנוסח של הספרדים, ובסידורי האשכנזים מופיע כנוסחת הזוה”ק, והאם יש חילוק במשמעות או שהוא רק גירסאות.

בברכת התורה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

שמו של מלאך מטטרון מדוע הוא העיקרי אע”פ שיש לו שבעים שמות
בס”ד
כ’ אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
באותיות דרבי עקיבא אות א’ נוסח א’ (בסופו) שהובאו שם ע’ שמות (או צ”ב שמות) שיש לו למלאך מטטרון, וצ”ע מדוע מכל שמותיו הידוע ביותר ומה שמשתמשים בו ביותר הוא שמו “מטטרון” ואע”פ שבמדרשים ובספרי קבלה מופיעים עוד שמות שלו אבל השם העיקרי שלו שמשתמשים בו הוא מטטרון.
ובספר החשק מופיע שם מטטרון רק אחרי כ”ג שמות והיינו הוא שם הכ”ד.

ויש לעיין בספר מלאכי עליון עניני מלאכים של רבי ראובן מרגליות זצ”ל בערך מלאך ממטטרון.

עוד מצאתי בזהר חדש (מרגליות, לט ע”ב), פרשת יתרו, מאמר מטטרון, שכתב, וז”ל: כתיב וארא החיות והנה אופן אחד בארץ וגו’.
וארא החיות, דא איהו אסתכלותא באספקלריא דלא נהרא.
ומגו דחמא אלין אסתכל במה דגניז וסתים.
והנה אופן אחד בארץ, דא מטטרו”ן, דאיהו עילאה מנייהו ת”ק שנין.
מטטרו”ן, מיטטרו”ן, זבול, עבד, זבוא”ל, הא חמש.
וכפום שליחו דמאריה, הכי אסגיאו שמוי לד’ סטרוי, כד’ סטרין דעלמא.
עכ”ל.

הרי לנו כאן עוד שמות שלא מופיעים באותיות דר”ע: עבד (אע”פ שעבד מופיע בספר החשק), זבול (באותיות דר”ע מופיע שם זבוליאל, ויתכן שהוא אותו שם), זבוא”ל (כנ”ל, במוסגר).
וצ”ע.

יש לציין שראיתי מה שכתב כת”ר בביאורו הנפלא על אותיות דר”ע, דברים נפלאים, יתכן שכת”ר נגע שם באחד מן השאלות על מטטרון ולא שמתי לב.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

לזבל בפירות רקובים עצי פרי שונים מאותו פרי שמזבלים איתו האם אין בעיה של כלאים
בס”ד
כ’ אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
האם מותר להשתמש בפירות רקובים בתור זיבול לעצי פרי, לדוגמה: לזבל בתפוחים רקובים עצי הדר, האם אין בזה משום איסור כלאים.
כי יתכן שיצמחו מתוך התפוח הרקוב מהגרעינים שלו תפוח.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

מדיטציה עפ”י היהדות
בס”ד
ליל כ”א אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
ישר כח אדיר על כל התשובות הנפלאות, אני ממש מודה לכת”ר על הכל, ברוכים תהיו שיהיה לכם אריכות ימים ושנים טובות מתוך בריאות נחת שלווה ושמחה אכי”ר.

האם עפ”י היהדות יש מקום למושג מדיטציה באופן מותר, וא”כ איזה ספרים יש שאוכל לעיין בהם על מנת ללמוד את הנושא.
וכן האם ידוע על גדולי ישראל לדורותיהם שעשו ג”כ מדיטציה או שיש כאלה שמתעסקים גם כן במדיטציה היום.

האם יש סכנה מסוימת בעשיית מדיטציה (אם מותר כמובן) למי שאינו ראוי לזאת (כי לדוגמא היחודים המובאים בשער היחודים ושער רוח הקודש לאר”י ז”ל אינם למי שאינו בר הכי, ויש בהם סכנה).

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

האם יש לתת אוכל לכלבי שמירה בכלא או לכלבי עוקץ לפני שהכלבן או החייל האחראי אוכל
בס”ד
כ”ה אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
נשאלתי ע”י כלבן של כלא גלבוע שהוא ועוד כלבן נוסף, הם היחידים שיכולים לתת אוכל לכלבים שנמצאים בגדרות של הכלא, כי הכלבים מכירים רק אותם וכל אחד אחר שאינם מכירים הם יכולים לתקוף אותו.

ושואל האם הוא מחוייב לתת להם אוכל לפני שהוא אוכל או שיכול לאכול קודם ואז לתת להם את האוכל שלהם.

וכן השאלה על כל מי שעובד ככלבן של העייריה שהוא היחידי שיכול לתת אוכל לכלבים.

כמו כן כלבי “עוקץ” שפועלים עם החיילים בעזה במלחמה לאתר כל מיני מחבלים או חומרי נפץ, האם החייל האחראי עליהם צריך לתת להם אוכל לפני שאוכל.

אחרי הכל בכל הדוגמאות הנ”ל אין הכלבים לא של הכלבן של הכלא, ולא של הכלבן של העירייה, ולא של החייל בעזה שהוא אחראי על הכלבי “עוקץ”, וכתוב בתורה “ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת”, כתיב “לבהמתך”, היינו לבהמה שלך דייקא.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

מחילת חוב לעני האם נחשב כנתינת מעות חיטים
בס”ד
ליל ט’ ניסן ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
כתב בהגה של שו”ע או”ח סימן תכט סעיף א’ וז”ל: שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום: הגה – ומנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך פסח.
וכל מי שדר בעיר י”ב חודש צריך ליתן לזה (א”ז).
עכ”ל.

וצ”ע האם מחילת חוב לעני לפני חג הפסח נחשב כנתינת מעות חיטים.

בברכת התורה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

שאלות בענייני הסרת שיער בלייזר לגברים
בס”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
תודה רבה על כל התשובות הנפלאות, אני מאד שמח לעיין בתשובות הנפלאות.

בזכות אחד התשובות שהרב השיב לי זכיתי וקניתי את “מדרש אותיות דרבי עקיבא” עם פירושו של כת”ר שליט”א, בעבר למדתי אותיות דרבי עקיבא, וחיפשתי שנים רבות עם ביאורים ופירושים ולא מצאתי והצערתי על זאת, ותודה רבה שהרב ידע אותי שיש ביאורים ופירושים, אני מאד שמח מפירושו של הרב על המדרש הנ”ל.

אני מצרף כמה שאלות שנשאלתי על ידי אחי היקר יעקב אביחצירא הי”ו (ירושלים תובב”א) יש לו קלינקה להסרת שיער בלייזר, ובאים אליו ציבור חרדי גדול להסיר שיער, והרבה פעמים עולות לו שאלות בעניינים אלו מה מותר ומה אסור, ואשמח מאד אם כת”ר שליט”א ישית עינו עין הבדולח בשאלות אלו, כי בזמן האחרון יש ריבוי של בני ישיבות שבאים לעשות הסרת שיער בלייזר, וזה נצרך מאד, וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
א.
איפה מותר לעשות הסרת שיער ואיפה אסור? לשיטת בני אשכנז ולשיטת בני ספרד.

ב.
האם מותר לעשות הסרת שיער בגוף לכל השיטות? ואיפה אסור?
ג.
האם יש בהסרת שיער בלייזר איסור “לא ילבש”?
ד.
האם מותר לעשות הסרת שיער בזקן? האם יש בזה איסור של השחתת פאת הזקן?
ה.
האם מותר להסיר שיער בלייזר במקומות שמכונים ״תאר״?
ו.
שיער בבית שחי שמפריע האם מותר לסיר בלייזר?
ז.
בכללי מה ההלכה כותבת על הסרת שיער לגבר? האם אפשר יותר לפרט בנושא, במיוחד שמצוי היום שמגיעים בחורי ישיבות לעשות כן.

ח.
אם השיער לא מפריע בכלל, אבל מעוניין בשביל להתייפות, האם מותר?
ט.
האם מותר לי לעשות הסרת שיער בפנים?
י.
כשעושים הסרת שיער בלייזר לפני הטיפול מסירים את השיער בסכין גילוח (כמובן לא בזקן ומקום הפאות שאסור) ויוצא לפעמים שהמטפל פוצע מחמת הגילוח את המטופל, האם יש איזה איסור בזה, שחובל בחבירו? יש לציין שזה טבעי מהגילוח.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

בענין מה שאברהם אבינו יושב על פתח גיהנום להציל את הנימולים
בס”ד
ט”ז ניסן ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בחול המועד ישבתי לעשות הגה לאיזה ספר של חכם אחד מחכמי מרוקו שמו רבי דוד דאנינו זיע”א, ושם הספר “שרביט הזהב” והספר הוא תיאור גהינם וגן עדן, כביכול עפ”י חלום שחלם רבי דוד דאנינו, ובחלק אורח החיים המתאר את גן עדן כתב בתחילת דבריו (טו ע”ב), וז”ל:
ותכף שיצאנו מהיער המואר, ושמיכת הפרחי’ שהגיעה עד צואר, מצאנו ארמון מפואר נהדר ביופי ומראה ותואר, ובו שנים עשר שערים פתוחים, והם גבוהים ומרווחים, ודלתותיהם מפותחים, ומצובצים [=ומשובצים] באבני יקר משובחים, גודלם כגודל תפוחים, ומרוח דרומי עברנו לרוח מזרחי, ובאנו לשער האמצעי הנוכחי, ובאולם יושב איתן האזרחי, ויאמר לי שמאבר הנה עתה הגעת, לגן עדן של מטה, ומצאת ככל אשר שאלת, ויקחני שמאבר ביד ימינו, ויקרבני לפני אברהם אבינו, ויאמר לו הנה זה דוד דאנינו, בא לפניך, במלאכו’ [=במלכות] שלמה המלך מבני בניך, לתת לו מהלכי’ ולמצוא נתיבו, בגן עדן אשר אתה שוער בו, ולהכניס אותו בקרבו, לראות יופיו וטובו, וכשעמדתי לצדו, נשקתי את ידו, ואשתחוה אפים לנגדו, וישלח אברהם את ידו, ויקחני בכבודו, ויאמר לשמאבר עתה אשר לידי נתתו, תוכל ללכת בלתו, ואחר עשרה ימים תשוב לקחתו, לכשיגמור את חקירתו ותחזירהו לביתו, וילך שמאבר בכחו כארי, ואני נשארתי עם זקני אברהם העברי.
עכ”ל.

הרי לנו מדברי קדשו משמע שאברהם אבינו שוער בפתח גן עדן.

וצ”ע דבגמ’ עירובין (יט ע”א) כתוב, וז”ל הגמ’:
אלא הא דכתיב עברי בעמק הבכא ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם ואתי אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו בר מישראל שבא על בת עובד כוכבים דמשכה ערלתו ולא מבשקר ליה.
עכ”ל הגמ’.

ומשמע שאברהם אבינו יושב על על פתח גהינם.

וכן כתוב במפורש במדרש רבה בראשית – (פרשה מח פסקה ח) איתא, וז”ל המדרש:
א”ר לוי לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה ואותן שחטאו יותר מדאי מה עושה להם מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו ונותנה עליהם ומורידן לגיהנם הה”ד (תהלים נה) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו.
עכ”ל המדרש.

עוד צ”ע בענין זה ראיתי בדרושי הצל”ח (דרוש כ”ב לעשרת ימי תשובה) כתב (אותיות כ’ כ”א כ”ב), וז”ל: ובזה נלע”ד משארז”ל, ואברהם יושב פתח האהל כחום היום, שלעתיד אברהם יושב על פתחו של גיהנם, להציל משם מי שרשום בברית קודש לבד מהבא על הערבית דמשכא ערלתו, ולא מבשקר ליה, שאלו היה מצוין בקדושת האיש הישראל לא היה לו כל כך הרגל דבר.
עכ”ל.

וצ”ע מה כוונתו במה שכתב לבד הבא על הערבית דמשכא ערלתו, וכי רק הבא על הערבית משכא ערלתו ועל מי שבא על אדומית או משאר הגויות לא משכא ערלתו.

עוד צ”ע בענין זה של אברהם אבינו שיושב על פתח גיהנם, מה שמצאתי בספר כל בו (סימן קיח) כתב, וז”ל:
שבעה אבות בעלי ברית הם אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן פנחס ודוד, אברהם דכתיב (בראשית טו, יח) ביום ההוא כרתי את אברם ברית, יצחק דכתיב (שם יז, כא) ואת בריתי אקים את יצחק, ויעקב דכתיב (ויקרא כו, מב) וזכרתי את בריתי יעקב, משה דכתיב (שמוח לד, כז) על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית, אהרן דכתיב (במדבר יח, יט) ברית מלח עולם, פנחס דכתיב (שם כה, יג) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, דוד דכתיב (תהלים פט, ד) כרתי ברית למשיחי נשבעתי לדוד עבדי, שבעה רועים הם אדם שת אנוש מתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה משמאלו ויצחק היכן הלך אלא הוא יושב על פתח גיהנם ומציל בניו מדינה של גיהנם, שמונה נסיכי אדם ישי שאול שמואל עמוס צפניה חזקיהו אליהו משיח.
עכ”ל.

הרי לנו מספר “כל בו” שמי שיושב על פתח גיהנם הוא יצחק אבינו ע”ה והוא מציל את בניו מדינה של גיהנם.

וכן הוא בספר אוצר המדרשים (שבע חופות או חופת אליהו) עמוד 162, ועוד בספר אוצר המדרשים – (פרקי רבינו הקדוש) עמוד 505, עיי”ש.

ולפי מה שהובא מהגמ’ עירובין (שם) ומדרש רבה (שם) צ”ע כי בגמ’ ומדרש וראשונים ומפרשים משמע שאברהם הוא היושב על פתח גיהנם ומציל מן הגיהנם, ולא יצחק אבינו, וצ”ע.

בברכת מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון
הצב”י רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

חבילות מזון שחולקו לחיילים לאחר הפסח האם יש לחשוש שלא מכרו את החמץ
בס”ד
י”ז ניסן ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון!
אחדשה”ט כנאה וכיאה !
נפשי בשאלתי:
חבילות של מזון שמחלקים לחיילים.
שהחבילות נעשו ע”י ילדים אזרחים מבתי ספר ברחבי הארץ.
האם מותר לאכול מהם באופן שחולקו מיד אחרי הפסח שמאוד מסתבר שכבר עשו את החבילות האלו לפני הפסח ואין ידוע אם מכרו חמץ או לא.

בברכת התורה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

מה המקור למה שאומרים שאליהו הנביא זכור לטוב בא לכל בתי ישראל בליל הסדר
בס”ד
כ’ ניסן ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט !
מה המקור למה שאומרים העולם שבליל הסדר אליהו הנביא מגיע לכל בתי ישראל, כמו שאומרים שהוא בא לכל ברית מילה.

אין כוונתי למה שמובא בשו”ע או”ח סימן ת”פ סעיף א’ בהגה, וז”ל: וי”א שיש לומר שפוך חמתך וכו’ קודם לא לנו (ר”ן פרק ע”פ) ולפתוח הפתח, כדי לזכור שהוא ליל שמורים ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך חמתו על המכחשים בה’ (מהרי”ב), וכן נוהגין.
עכ”ל.
כי כאן לא מוזכר כלום מאליהו הנביא.

יש כאלו שהיו אומרים שאליהו הנביא אף שותה מכוס אליהו הנביא שמשימים לו הכוס החמישי.

ושאלתי מה המקור לענין זה.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

טיפולי הסרת שיער בלייזר בימי ספירת העומר ושלשת השבועות
בס”ד
כ”ב ניסן ה’תשפ”ד אסרו פסח חג המימונה
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
ישר כח על כל התשובות הנפלאות בעניני הסרת שיער בלייזר, אני ממש מודה אלף פעמים.

נשאלתי ע”י אחי היקר יעקב אביחצירא הי”ו האם מותר לעשות הסרת שיער בלייזר (במקומות המותרים בגוף) בימי ספירת העומר שהימים אסורים בתספורת השיער ובגילוח הזקן, והשאלה היא האם על האדם עצמו מותר לו לעשות טיפול הסרת שיער בלייזר כי יתכן שזה נחשב לגילוח ותספורת וחכמים אסרו ע”י כל דרך את התספורת בספירת העומר או שלא נחשב לגילוח ותספורת כי זה לא צורת גילוח ותספורת, וכן השאלה מצד בעל הקלינקה עצמה האם מותר לו לעבוד בהסרת שיער בלייזר בימי ספירת העומר, כי יתכן שמכשיל הוא את האנשים, אבל יתכן שילכו אותם אנשים לקלינקה אחרת ושם אינם יודעים את ההלכה ויעברות על עוד איסורים.

שוב יש לציין שלפני הטיפול בלייזר בכל מקום בגוף יש צורך לגלח כדי שהטיפול יהיה יותר אפקטיבי.
(יש לציין את המובא בענין תספורת הזקן בשלושים ובספירה ברמ”ד ואלי זיע”א, בספרו ספר הליקוטים חלק ב’, סדר הזמנים וכוונות, (עמו’ תקנ”ב-תקנ”ג), וז”ל: בענין המנהג שנוהגים שלא לגלח את שערות הזקן בימי העומר, דע כי זהו מנהג שאין לו טעם ואין לו עיקר.
כי העיקר הוא שלא לגלח את שערות הראש, לפי שהם דינים, ואין לחתכם ולבטלם בימי הדין שהוא עת התפשטות הגבורות כידוע.
אבל המנהג שלא לגלח את שערות הזקן, אינו נמשך כי אם מחוקות הגוים שנתערבו ביניהם, שאינם נוהגים לגדל את זקנם, ואדרבא חרפה היא להם, ומזה נתפשט המנהג שלוקחים גידול הזקן לסימן של צער ושל צרה ושל אבלות.
ואנחנו יודעים ששערות הזקן הם צנורות של חסד, לפי שהם מצד הפנים, והשערות של הראש הם צנורות של דין לפי שהם מצד האחור.
ואם כן התספרות שאסרו בשלשים [אחר] האבל, אינו אלא בשערות הראש, לרמוז שהם ימים של צער ושל דין, והוא הדין בימי העומר.
ולא היתה כונתם על תספרות הזקן, לפי שכבר היו מגדלים אותו כל ימיהם, כמו שראוי לעשות – בהיותם צנורות החסד.
ואעפ”כ כיון דדשו ביה רבים שלא לגלח את הזקן בימי העומר ובימי האבל, יש להפיס את דעתם ולתת טעם [הגם] שהוא אדרבא – כדי להמתיק את הדינים של גידול פרע שער ראשם, בגידול שער זקנם שהוא הממתק את הדין וד”ל.
עכ”ל.
ואם כן לפי דברי קדשו מעיקר הדין מותר גילוח הזקן בימי הספירה וכן בימי השלישים אחר האבילות של שבעה).

עוד יש להוסיף לשאול האם מותר לעשות טיפולי הסרת בלייזר בשלשת השבועות לאשכנזים כי לספרדים מותר התספורת והגילוח עד שבוע שחל בו תשעה באב.
וכן צ”ע לגבי ספרדים בשבוע שחל בו תשעה באב האם מותר לעשות טיפול הסרת שיער בלייזר (באופן שהכין את מקום הטיפול על ידי גילוח לפני שבוע שחל בו תשעה באב).

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

סגולת קריאת האגרת של רבי שמשון מאוסטרופולי הי”ד וזיע”א בערב פסח
בס”ד
ליל כ”ג ניסן ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
ישר כח אדיר על כל התשובות המיוחדות והנפלאות שאתם משיב לי ובכללי לכל השואלים היקרים.

תורה היא וללמוד אני צריך!
ראיתי ידיעה שכתבו בהאי לישנא על מרן שר הגאון האדיר רבי חיים קניבסקי זצוק”ל וזיע”א, וז”ל:
בני משפחתו של מרן שר התורה רבינו הגר”ח קנייבסקי מעידים שכשבישרו למרן על פטירתו של רעייתו, הרבנית הצדקנית בת שבע קנייבסקי ע”ה, הפטיר מרן מיד “זה קרה בגלל שבערב פסח האחרון לא קראתי את האגרת של רבי שמשון מאוסטרופולי”.
עכ”ל הידיעה.

אשמח מאד שכבוד הרב יסביר לי כפי הבנתו את מה שהתכוון כאן מרן שר התורה זיע”א, וכי כל מי שלא קרא את האגרת הקדושה של רבי שמשון מאוסטרופולי הי”ד זי”ע ועכי”א, צריך לחשוש באותה שנה.
ועוד ידוע שסגולת הסגולות זה ללמוד תורה, ואם כן צריך עיון מה הכוונה כאן.

האם יתכן לומר בגלל שמרן שר התורה היה רגיל לקרוא את הסגולה כל ערב פסח הרי זה עליו כנדר, ואם כן מה שלא קרא באותו ערב פסח שקודם פטירת אשתו הרבנית בת שבע זכרונה לברכה, גרם שעבר על נדרו, ויש כאן איזה חשש מה שכותבת הגמרא שבת (לב ע”ב), וז”ל: תניא רבי נתן אומר בעון נדרים מתה אשה של אדם שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך רבי אומר בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים שנאמר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך איזה הן מעשה ידיו של אדם הוי אומר בניו ובנותיו של אדם.
עכ”ל הגמ’.

והקב”ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

ברכת שהחיינו ומחיה המתים על חבירו אחר שזיהה אותו
בס”ד
ז”ך ניסן תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
כתב בשו”ע או”ח סימן רכ”ה סעיף א’, וז”ל:
הרואה את חבירו לאחר שלשים יום, אומר: שהחיינו, ואחר י”ב חדש מברך: מחיה מתים, והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו.
עכ”ל.

וצ”ע מה הדין באדם שלא ראה את חבירו כמה וכמה שנים, כי עזב את העיר שהיה גר בה, ושוב חזר לעיר לגור בה, וחבירו ראה אותו כמה וכמה פעמים אך לא זיהה אותו כי נשתנו פניו, כי חזר בתשובה וגידל זקן ופאות ונשתנה מראהו לחלוטין ממה שהכירו לפני כמה שנים, וכמו אחי יוסף הצדיק שנאמר בתורה “ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו”, ואחר זמן שנגש לומר לו שלום עליכם מתוך נימוס, חבירו אומר לו מה אתה לא מכיר אותי?, ואז זיהה אותו, וברך בהתרגשות ובשמחה ברכת שהחיינו וברכת מחיה המתים.

האם ברכתו היא לבטלה כי כבר ראה אותו כמה פעמים רק שלא זיהה אותו כי השתנה מראה פניו, או שהברכה היא על עצם זה שמזהה את חבירו ושמח שהכל איתו כשורה ושמח הוא לראותו.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

נדר שיעשה הילולא עם סעודה לכבוד התנא רבי כרוספדאי ואינו יודע מתי יום ההילולא שלו
בס”ד
ז”ך ניסן ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
נשאלתי מאדם שהיה בערב שביעי של פסח ה’תשפ”ד בקבר התנא רבי כרוספדאי חמיד ליבא, ומההתרגשות שהיה בקברו של התנא הקדוש וממה שקרא בשלט שהיה בכניסה לקברו, מגדולתו וממאמרי הזוה”ק שהביאו, נדר שיעשה הילולא לכבודו.

והנה כאשר בירר מתי חל יום ההילולא שלו לא מצא בשום ספר מהספרים שכותבים על תולדות התנאים ותאריכי פטירתם את תאריך פטירתו, ושואל כעת מה יעשה.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

ברכת אליהו הנביא
בס”ד
ליל א’ אייר תשפ”ד ב’ דר”ח ט”ז למטמונים
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סליבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
ראיתי שמנהג רבני וצדיקי מרוקו לברך כהאי לישנא: “ויתן לך את ברכת אליהו הנביא”.

וצ”ע מה היא ברכת אליהו הנביא.
האם מה שהובטח לפנחס הוא אליהו “הנני נותן לו את בריתי שלום” היא ברכת אליהו הנביא?
בברכת ויתן לך את ברכת אליהו הנביא זל”ט
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

שינוי בצדקה
בס”ד
ליל ב’ אייר ה’תשפ”ד י”ז למטמונים
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה !
נשאלתי ע”י ידידי היקר הרה”ג אבשלום שניידר שליט”א (עפולה עילית ת”ו) שהוא ר”מ בישיבה לצעירים בעפולה (גבעת המורה), וז”ל:
ישיבה מקבלת תרומות של אוכל ופירות וכו’ בכמויות עצומות ברוך ה’.
למעשה אין מה לעשות עם כל הדברים הללו והם הולכים ונרקבים או כבר פג תוקף שימוש.
וביותר שחלק מהדברים לא כל כך ערבים לחך הבחורים כגון אטריות מקמח מלא, או מצות וכדו’.

האם מותר לתרום למשפחות נזקקות של אברכים? האם נקרא משנה מצדקה לצדקה? אבל כאן האופציה השניה לזרוק?
כל טוב ובשורות טובות
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

מדוע למד הרמ”א זיע”א בחכמת אריסטו בטבעים שבה בשבת קודש
בס”ד

ליל ב’ אייר ה’תשפ”ד

לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!

אחדשה”ט באהבה רבה ואהבת עולם!

נשאלתי ע”י ידידי היקר הרה”ג אבשלום שניידר שליט”א (עפולה עילית ת”ו), וז”ל:

קושיא עצומה בדברי הרמ”א בשו”ת סי’ ז’
כתב הרמ”א שלא עסק מעולם בחכמת הפילו’ של אריסטו רק בחלקים שנוגעים לחכמת הטבע, ובסוף דבריו כותב שעסק בזה בשבת ויו”ט וחו”ה אבל בימות החול רק בפוסקים וכו’.

והוא פלא עצום להוציא את השבת על דברים אלו ואדרבה דוקא בשבת הוא הזמן לעסוק בתורה ויש על זה אינספור מאמרי חז”ל, וכן תמהתי מהי תפלת אריסטו שמקצת בחורים מתפללים.

וז”ל (בשו”ת הרמ”א ,שאלה ז’):
תחילה אענה מה שהרעיש אדוני את העולם עלי בהביאי במכתבי הראשון דבר חכמת היונים וראש הפילוסופים, ועל זה כתב אדוני שהתורה חוגרת שק כו’.
אומר שזו מחלוקת ישנה בין החכמים ולא אצטרך להשיב עליה.
כי כבר תשובתו הרמתה מונחת בקרן זויות ערוכה בתשובת הרשב”א (סימן תי”ד) מה שהשיבו חכמי פרובינצא להרשב”א ז”ל על זו.
ואף הרשב”א ז”ל לא כתב שם אלא לאסרה בינקותו של אדם קודם שילמד חכמת התלמוד והוא הבשר ויין שכתב הרמב”ם בספר המדע (פ”ד מהלכות יסודי התורה), ומי לנו גדול מהרמב”ם ז”ל שעשה ספר המורה שכולו אינו אלא מזה המין.
ואף כי כתב בתשובת בר ששת (סימן מ”ה) שהוא לא עשאו אלא כדי להשיב לאפיקורוס כידוע למעלתו, באמת אומר שיש לי בזו שתי תשובות בדבר ושתיהן אמיתיות לפי מעוט השגתי.
וזה כי הם לא חששו אלא ללמוד בספרי היונים הארורים כגון ספר השמע ומה שאחר הטבע כמו שזכרן שם בתשובה הנזכרת, ובזה הדין עמם כי חששו פן יבא להמשך אחריהם באיזה אמונה מן האמונות ויתפתה ביינם שהוא יין תנינים ודעות מופסדות.
אבל לא אסרו ללמוד דברי החכמים וחקירתם במהות המציאות וטבעיהן, כי אדרבה על ידי זה נודע גדולתו של יוצר בראשית יתברך והוא פירוש שיעור קומה שאמרו עליו כל היודע כו’ ואף כי למקובלים דעת אחרת בזו אלו ואלו דברי אלקים חיים, ואף כי חכמי אומות העולם אמרו כבר אמרו במגילה פ”ק (דף ט”ז ע”א) כל מי שאומר דבר חכמה אף באומות נקרא חכם.
וכזה עשו כל החכמים שהביאו דברי החוקרים בספריהם כאשר גלוי לכל מספר המורה ובעל העקידה ושאר מחברים גדולים וקטנים כל שכן מי שאינו נכנס לעמקם לבניית המופתים להוציא דבר מתוך דבר כמוני רק מביא מה שכתבו שאין ראוי לחוש לזה כלל, והשנית אף כי אם נאמר שאסרו ללמוד בכל ספריהם גזירה משום דברים האסורים שבהם, מ”מ בספרי חכמינו ז”ל אשר מימיהם אנו שותים ובפרט הרב הגדול הרמב”ם ז”ל בזה לא עלה על שום דעת לאסור, כי בודאי אין לחוש בספריו לשום דעת בטלה כמו שהעיד עליו בעל בחינת עולם באמרו סוף דבר לבי האמן מה שהאמין סוף הגאונים בזמן וראשם במעלה הוא הרמב”ם כו’, ואף כי מקצת החכמים חלקו עליו ושרפו ספריו מ”מ כבר נתפשטו ספריו בכל חכמים האחרונים ז”ל וכולן עשו אותן לראשם עטרה להביא ראיה מתוך דבריו כהלכה למשה מסיני.
ולכן גם אני אומר שמנוקה אני מעון זה, כי אף שהבאתי מקצת דברי אריסטו מעידני עלי שמים וארץ שכל ימי לא עסקתי בשום ספר מספריו רק מה שעסקתי בספר המורה שיגעתי בו ומצאתי ת”ל ושאר ספרי הטבע כשער השמים וכדומיהן שחברו חז”ל ומהם כתבתי מה שכתבתי מדברי אריסטו.
ואיך לא והנה הרב המורה כתב פרק כ”ב מחלק השני שכל מה שהשיג אריסטו עד גלגל הירח הכל אמת כו’, וכתב עוד שכל דבריו הם דעת חז”ל מלבד במקצת אמונות התלויות באל יתברך ובמלאכיו ובגלגלי השמים שבהן לבד נטה מדרך האמת.
ומה שכתב.
אדוני שמזה נמשך שמקצת בחורים מתפללים בתפלת אריסטו כו’.
אומר חס לי’ ולזרעא דאבא לראות כזה ולא למחות, רק כל זה עדיין הוא שורש פורה ראש ולענה ירושה להם מאבותיהם מאותן שהמשיכו עצמם אחר הפילוסופים והלכו בדרכיהם.
אבל אנכי מימי לא ראיתי ולא שמעתי עד כה, ולולא פי המדבר אדוני אלי לא האמנתיו שנשאר עדיין רושם אותן האמונות בארץ.
ומה שכתב לי מר שגם למעלתו יד ושם בזה אלא שמעלתו מרחיק מזה כו’, כבר ידעתי שלא אדע אשר לא ידע מר, אך אומר שאני אם אברח אברח יותר מלעסוק בקבלה להבין מעצמי בדבריהם ממה שאברח לעסוק בפילוסופיא.
כי יותר יש לחוש שלא יטעה כמבואר לאדוני ממה שכתב הרמב”ן בהקדמת פירושו לתורה.
ואתמה שכ”ת השיב עלי מתשובת בר ששת על מה שכתב על העוסקים בפילוסופיא, והנה תשובתו בצדו על המקובלים כאשר מובן למעלתו ולא אפרש כי ידעתי שהכל גלוי למעלת אדוני, אני אומר על שתיהן כי שניהם כאחד טובים וצדיקים ילכו בם וגו’.
ומ”מ אומר שסהדי במרומים שכל ימי לא עסקתי בזו רק בשבת ויו”ט וח”ה בשעה שבני אדם הולכים לטייל, וכל ימות החול אני עוסק כפי מיעוט השגתי במשנה ובתלמוד ובפוסקים ובפירושיהם ושרי לצורבא מרבנן לאודועי נפשיה כו’ וכו’.
עכ”ל.

אולי כת”ר שליט”א יוכל להאיר את עיני בדבריו הק’.
עכ”ל הרב אבשלום שניידר שליט”א.

ואני הצב”י רן אבוחצירא ס”ט, מוסיף כאן את מה שכתב השו”ע או”ח סימן שז סעיף י”ז כתב, וז”ל:
אסור ללמוד בשבת ויו”ט, זולת בד”ת; ואפילו בספרי חכמות אסור; ויש מי שמתיר, וע”פ סברתו מותר להביט באצטרלו”ב בשבת, (ולהפכה ולטלטלה כדלקמן סי’ ש”ח).
עכ”ל.

ובשו”ע הרב או”ח סימן שז אות ל”א כתב, וז”ל:
יש אומרים שאסור ללמוד בשבת וביו”ט רק בדברי תורה ויראת שמים ואפילו בספרי חכמות אסור שכל ספר שאין בו סרך קדושה יש לגזור משום שטרי הדיוטות ולפי זה אפילו לטלטלם אסור ויש מתירים בכל ספרי חכמות וספרי רפואות מפני שדבר חכמה אינו מתחלף בשטרי הדיוטות ואין לגזור על זה בשביל זה וכן נוהגין להקל ולפי סברא זו מותר להביט בשבת בכלי של החוזים בכוכבים (שקורין אצטרלו”ב) ולהפכו ולטלטלו כמו שמותר לטלטל ספר החכמה לפי סברא זו דמה הפרש בין כתוב ורשום בעט ברזל בלוחות נחושת לכתוב בספר ואין לאסור משום שמא יסלק הלוחות ויחזירן והרי זה כבונה כלי דכיון שדרך לוחות אלו להיות רפויין אין בהן משום בונה כמ”ש בסי’ שי”ג.
עכ”ל.

ובמשנה ברורה שו”ע או”ח סימן שז ס”ק סה כתב, וז”ל:
ויש מי שמתיר – וכן נוהגין להקל וכתב בא”ר דירא שמים ראוי להחמיר בזה כי הרמב”ם והר”ן אוסרים.
עכ”ל.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

כניסת כהנים לקברו של רשב”י זיע”א במירון וקברה של רחל אמנו ע”ה, וקבר רבי מאיר בעל הנס וכן קברו של רבי עקיבא בטבריה ת”ו
בס”ד

ה’ אייר ה’תשפ”ד

לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!

אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!

אשמח מאד לדעת מה דעתו של כבוד הרב, בענין כניסת כהנים לקברו של רשב”י זיע”א, למי שיש לו מסורת לגבי צורת בניית הקבר של רשב”י ולגבי כהן שיש לו מסורת אבות שנהגו אבותיו להיכנס, וכן לגבי כהן שאין לו מסורת.
האם יש לימוד זכות על כהנים שנכנסים לקברו של רשב”י זיע”א.

עוד אשמח לדעת מה דעתו של כת”ר בענין כניסת כהנים לקבר רחל אמנו, ושמעתי שלגבי מקום קבורת רחל אמנו ע”ה אע”פ שיש מסורת שקבורה בבית לחם, אבל ישנם כמה קושיות על מקום קבורתה, ואם כן האם זה משפיע על כניסת כהנים לקברה של רחל אמנו ע”ה, והאם יש לימוד זכות על כהנים שנוהגים להכנס לקברה של רחל אמנו ע”ה.

ועוד אשמח לדעת מה דעת כת”ר לגבי כניסת כהנים לקבר רבי עקיבא ורבי מאיר בעל הנס בטבריה ת”ו.

בברכת התורה ולומדיה
הצב”י רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

דין גרמא דעשירה ביר
מה הייתה כוונת ר’ יוחנן בזה שהשאיר עצם מבנו העשירי
בס”ד
ליל ו’ אייר תשפ”ד
לכבוד מורנו ורבנו הגאון רבי עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!

בגמ’ ברכות (ה ע”א) איתא, וז”ל: והא אמר רבי יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר.

ברש”י בד”ה דין גרמא דעשיראה ביר כתב, וז”ל: זה עצם של בן עשירי, שמת לו.
ובד”ה ביר כתב, וז”ל: כמו בר, וצר עצם פחות מכשעורה ממנו בסודרו לעגמת נפש, וגברא רבא כרבי יוחנן לא באו לו יסורין שאינן של אהבה.
עכ”ל.

וביאורו שסיבה מה שהיה ר’ יוחנן שהחזיק את העצם של בנו העשירי הוא כדי לנחם אבלים ועוד סיבות.

ומצאתי דבר מיוחד ונפלא וחדש והוא שבספר “תעלומות חכמה” (הוצאת יריד הספרים ירושלים תובב”א ה’תשע”ז) מרבנו הקדוש רבי חיים ויטאל זי”ע ועכי”א, והוא ספר כולל רפואות, סגולות, קבלה מעשית, אל כימיה ועוד, ושם כתב בעמ’ ח’ ע”ב אות סב בענין איך להביא את המת אליך בין ביום ובין בלילה ויגיד לך המת רצונך, וז”ל:
ד”א (דבר אחר) קח עצם אדם מת ותרחצנו ביין לבן טוב וכתוב עליו שם זה יחורי”ן.
נ”א (נוסח אחר) יחרי”ן.
נ”א יחדי”ן.
ותשים העצם תחת מראשותיך בכל זמן שתשימנו בין ביום בין בלילה ויבוא לך אותו המת בעל אותו העצם ויגיד לך רצונך.
עכ”ל.

ויתכן לומר לפי זה דבר מחודש שמלבד מה שרצה ר’ יוחנן לנחם אבלים על ידי העצם של בנו, הוא גם היה מביא אותו אליו בין ביום בין בלילה שיגיד לו את רצונו, היינו הבן יגיד לר’ יוחנן רצונו.

האם יתכן לומר כדבר הזה?

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

שאלות בעניני הסרת קעקועים בלייזר
בס”ד
ליל כ”ט אדר ב’ ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
לאחי היקר יעקב אביחצירא הי”ו (ירושלים תובב”א) יש לו קלינקה שבה הוא גם מפעיל גמ”ח לבעלי תשובה שעשו קעקועים בעבר, וממש מתחרטים עלך המציאות והמצב הזה שעשו קעקועים ומאד מתביישים בזה, ולא רוצים שהילדים שלהם יגדלו לתוך מצב כזה שהאבא מקועקע מכף רגל ועד ראש.

קעקועים קטנים אחי הי”ו מסיר בחינם על ידי טיפול בלייזר חד פעמי.

קעקועים גדולים הוא מסיר במחיר סמלי לדוגמא אם במקומות מסויימים ישלם אדם עבור טיפול להסרת קעקועים על ידי לייזר 800 ש”ח אצל אחי היקר הי”ו ישלם רק 150 שקל.

השאלות ששואל אחי הם:
א.
מכיון שטיפולים להסרת קעקועים יכולים תוך כדי הטיפול לפצוע את בני האדם כי זה טיפול אגרסיבי, ואחרי הטיפול צריך למרוח איזה משחה מיוחדת להרגעת העור, ושואל האם אין כאן משום חבלה באדם ללא צורך, כי מעיקר הדין אין צורך להסיר קעקוע, ועיקר שהוא יתחרט שעשה קעקוע ובזה שב ורפא לו.

ב.
אחי היקר הי”ו רוצה להרחיב את הגמח של הסרת קעקועים שלו, ושואל האם יכול לבקש מאנשים לתרום בעבור ענין זה מכספי מעשרות, כי לקנות מכשיר לייזר המסיר קעקועים הוא יקר מאד, ושואל שהרי מצד עיקר הדין אין צורף להסיר קעקוע, ואם כן אינו יכול לבקש מאנשים תרומה מכספי מעשרות, אך מאידך גיסא אותם שבאים להסיר את הקעקועים מחמת שמתביישים הם אנשים עפ”י רוב חסרי יכולת לשלם בעבור כמה טיפולים לכל קעקוע גדול את הסכומים כמו 800 ש”ח לטיפול.

ג.
עוד שואל אחי היקר כשבא אליו בעל תשובה עם קעקוע עם תמונה לא צנועה, מה יעשה אחי איך יסיר את זה וגם לא יכשל בתמונה לא צנועה, האם הוא חייב לקשקש על זה עם טוש לפני כן ואז יסיר או שהוא טרוד בעבודתו ואין בזה איסור.

ואשמח מאד אם כבוד הרב יכתוב על זה ותהיה תועלת עצומה לבעלי תשובה הסובלים יסורים ומתביישים מאד מהקעקועים.

חודש טוב ומבורך
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו