בחודש ניסן וחלק מחודש תשרי שאין אומרים תחנון האם אומרים יהי רצון אחר קריאת התורה

עוד תוכן קשור:

1. יהי רצון שאחר קריאת התורה האם אומרים רק בשני וחמישי או גם בקריאת התורה של תעניות מנהג האשכנזים כיום שאין אומרים יהי רצון מלפני אבינו שבשמים בתעניות, אלא רק בשני ובחמישי, וכן בסידור רב עמרם גאון אי’ שאומרים אותו בשני ובחמישי, והטעם לזה כתבו האחרונים משום ששני וחמישי הם ימי רצון ולכך אומרים אז יהי רצון, עי’ תוס’ ב”ק פב ע”א. ובמחזור ויטרי סי’ קצט הזכירו בקריאה”ת של מנחה של שבת, […]...
2. האומר יהי רצון של הירושלמי קודם ערבית האם אומרו קודם והוא רחום או לאחריו יש להסמיך והוא רחום לערבית ויהי רצון יכול לומר קודם לכן, חדא דאינו מוסכם שאומר כלל יהי רצון זה עי’ בביאור הגרח”ק על הירושלמי וע”ע ביפה מראה שם שג”כ לא נראה שהבין שהוא כוונת אמירה והגרח”ק כ’ אלי דמ”מ יש לאומרו הואיל ונפיק מפומיה דהמשנ”ב עכ”ד, (וכן מצינו בגמ’ בכמ”מ הלכך נימרינהו לכולהו הואיל וכך […]...
3. מי שנכנס לבית הכנסת באמצע קריאת התורה (אחרי שכבר שמע קריאת התורה) ורוצה לצאת האם צריך להמתין רק עד סיום הקורא לקרות או יותר מזה ומה הדין לדבר בלימוד בשעת ברכות העולה לתורה יעוי’ בסי’ קמו ס”א בבה”ל ד”ה שפיר דמי שהביא שם מחלוקת אחרונים האם צריך להמתין גם עד אחר שיברך העולה ברכת אשר נתן שלאחר הקריאה, דהפר”ח מיקל בזה ובספר מטה יהודה מחמיר בזה. ואולי יש קשר בין זה לפלוגתא שהביאו השו”ע והמשנ”ב לעיל מינה [סוף סי’ קלט ס”ו ד”ה והברכות] לענין אם צריך עשרה שישמעו […]...
4. ש"ץ שמנהג אביו היא שלא לומר תחנון ומתפלל בשטיבלאך במקום שאומרים תחנון האם מותר לו להתפלל סמוך לשקיעה כדי שיפטר מתחנון לגבי אם מותר אין שום איסור לעשות כן מעיקר הדין (למרות שיותר טוב להתפלל מוקדם יותר ולומר תחנון). לגבי אם צריך לחזר אחר קיום מנהגו מאחר והמנהג העיקרי להלכה הוא כן לומר תחנון וזה מנהג המקום לכן אין צורך לחזר לקיים את המנהג שלא לומר תחנון וק”ל....
5. יצאו לטיול והתאספו כמה מטיילים להתפלל מנחה ואין ס”ת, האם אומרים תחנון או לא הרמ”א כתב שבלא ס”ת אומרים את נוסח התחינה בלא כיסוי פנים, דהיינו בלא צורת הנפילת אפיים שלנו, ומ”מ כיום המנהג באופן כזה שאין אומרים את הנוסח כלל....
6. בס”ד כ”ד תשרי תשע”ו אשה כשרה עושה רצון בעלה יש להסתפק מה נכלל בגדר המצוה לעשות רצון בעלה, דלכאורה הכל בכלל. וראיתי מובא בשם הקה”י זצ”ל דמ”ש אשה כשרה עושה רצון בעלה היינו דוקא רצון בעלה ולא שגעון בעלה, ר”ל שאם בעלה מבקש דבר שאינו בקו הנורמה אין ענין בזה שתשמע לו. ויש להעיר על דברים אלו, דהרי המעשה […]...
7. חקירה בענין תפילת השל”ה לער”ח ניסן שאלה {בענין תפילת השל”ה לער”ח ניסן הנה בספר השל”ה עצמו כתוב לפני התפילה בזה הלשון, ”ויהיה זה התענית יום קודם ערב ראש חודש ניסן”. והנה, יום קודם ערב ראש חודש ניסן הוא כ”ח אדר – ולא כ”ט אדר [ערב ראש חודש עצמו]. ולכן לכאורה היום המסוגל לתפילה בשנה זו הוא יום ה’ הקרוב, כ”ח אדר […]...
8. בצלאל למה הוצרך לבנות משכן למקום לכליו מאחר ולא הוקם אלא עד ניסן לכבוד ידידי הנגיד הנכבד אוהב ורודף תורה והרבות פעלים וחיילים לתורה ואיהו גופיה צורבא מרבנן כמוהר”ר יהונתן בלייער לאוי”ט אחר דרישת השלו’ והברכה ככל הראוי וכט”ס ע”ד הנידון מה היה טעמו של בצלאל שעשה את הארון אחר המשכן כמ”ש רז”ל [ברכות נה ע”א] כדי שלא יעמדו הכלים בלא מקום, והרי המשכן הוקם רק כמה חדשים […]...
9. בחור צעיר שליח ציבור שהתחיל חלקים מנוסח היהי רצון בחמישי לפני הגבהת ספר תורה ושואל האם אחרי ההגבהה יחזור לראש או לא אמרתי לו בשעת מעשה שיחזור רק למקום שפסק ולא יחזור לראש ונימוקי עמי על יסוד דברי המשנ”ב בסי’ קמז סקכ”ב לענין מש”כ השו”ע שם בס”ז שלא יתחיל המפטיר בהפטרה עד שיסיים הגולל לגלול הס”ת הראשון כדי שלא יהיה הגולל טרוד ויימנע משמיעת ההפטרה, וכתב המשנ”ב שם דביהי רצון שאינו אלא מנהג מנהג אין צריך להמתין, […]...