כל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים יהי רצון.
מקורות: לבוש תכט ב, הובא בעט"ז שם סק"ב, מחה"ש שם סק"ה בשם חק יעקב בשם מנהגים, משנ"ב שם, הגר"ז שם ב, קצש"ע כג, כז.
וראיתי בפסקי תשובות קמז ז שציין לאחרונים שתמהו על מנהג זה שנסתר מדברי הראשונים, ומ"מ נ"ל שההגדרה בזה היא מאחר שאינו דין אלא מנהג, לכן מכיון שיש מנהג ברור לא שבקי' מנהג ברור שלנו ואזלי' בתר מנהג הראשונים שאינו נוהג עכשיו.
מק"ט התשובה הוא: 2433 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2433
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- מי שנכנס לבית הכנסת באמצע קריאת התורה (אחרי שכבר שמע קריאת התורה) ורוצה לצאת האם צריך להמתין רק עד סיום הקורא לקרות או יותר מזה ומה הדין לדבר בלימוד בשעת ברכות העולה לתורה יעוי' בסי' קמו ס"א בבה"ל ד"ה שפיר דמי שהביא שם מחלוקת אחרונים האם צריך להמתין גם עד אחר שיברך העולה ברכת אשר נתן שלאחר הקריאה, דהפר"ח מיקל בזה ובספר מטה יהודה מחמיר בזה. ואולי יש קשר בין זה לפלוגתא שהביאו השו"ע והמשנ"ב לעיל מינה [סוף סי' קלט ס"ו ד"ה והברכות] לענין אם צריך עשרה שישמעו […]...
- הנוהג להחליף לתפילין דר"ת לפני קדושא דסדרא האם יחליף מתפילין דרש"י לתפילין דר"ת לפני קריאת המגילה או לאחר קריאת המגילה מי שמניח דר"ת רק מחומרא ולא מעיקר הדין ראוי להניח עתה את של רש"י, וכמו שנהג הגר"א [הובא במעשה רב] ללמוד ולהתפלל מנחה רק בתפילין דרש"י כיון דבאלו קיימא לן מעיקר הדין, ומ"מ גם אם יניח דר"ת אין קפידא כ"כ, דהרי גם אם לא יניח כלל יצא יד"ח, דהוא רק מנהג להניח אז התפילין. ואולם […]...
- ש"ץ שמנהג אביו היא שלא לומר תחנון ומתפלל בשטיבלאך במקום שאומרים תחנון האם מותר לו להתפלל סמוך לשקיעה כדי שיפטר מתחנון לגבי אם מותר אין שום איסור לעשות כן מעיקר הדין (למרות שיותר טוב להתפלל מוקדם יותר ולומר תחנון). לגבי אם צריך לחזר אחר קיום מנהגו מאחר והמנהג העיקרי להלכה הוא כן לומר תחנון וזה מנהג המקום לכן אין צורך לחזר לקיים את המנהג שלא לומר תחנון וק"ל....
- יצאו לטיול והתאספו כמה מטיילים להתפלל מנחה ואין ס"ת, האם אומרים תחנון או לא הרמ"א כתב שבלא ס"ת אומרים את נוסח התחינה בלא כיסוי פנים, דהיינו בלא צורת הנפילת אפיים שלנו, ומ"מ כיום המנהג באופן כזה שאין אומרים את הנוסח כלל....
- תורם שהתחייב לתת סכום כסף אם ילמד הרב 5 שעות, וחלק מהזמן הרב ישב בבית הוראה והשיב שאלות בהלכה, האם נחשב שהרב למד בזמן זה או לא יעוי' בגמ' ברכות ו ע"א מהו דתימא דינא שלמא בעלמא הוא קמ"ל דינא נמי היינו תורה, ומבואר שלהשיב שאלות בהלכה הוא ג"כ בגדר תלמוד תורה. ויעוי' בנפש החיים שער ד' שכתב לענין הדבקות בזמן לימוד התורה דלפעמים שיצטרך בזמן הלימוד להרהר בטענת רמאי כמו בטענת מיגו דלכאורה סותר עניין הדבקות לפי ההבנה הפשטיית של זה […]...
- האם דברי הרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ"א וסוברים שבאב התובע את בנו ג"כ הולכים לב"ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן כל הנידון הוא רק אם רוצה האב לדון בעירו והבן רוצה לדון בעירו, אבל אם הבן רוצה לדון בעירו של האב בב"ד אחר לא שייך לנידון זה, והרי זה כשאר דין תובע ונתבע שגרים באותה העיר, ובאופן זה אם האב רוצה לדון בב"ד הקבוע והמקובל של המקום באופן שנהגו להידיין אצלם הרי זו זכותו, ואם […]...
- בגמרא נדה ל ע"ב כתוב שמלמדין את כל התורה כולה את העובר, האם ידוע מי הוא המלמד האם זה מלאך או נשמת האדם, וכן האם הוא לומד כבר מתחילת העיבור או לא יעוי' בתנחומא פרשת פקודי ששם יש שינויים והרחבת דברים בענייני הגמ' שהזכרתם, וגם נדפס בנפרד כמדרש יצירת הולד בנוסח שונה באוספים של מדרשים קטנים כמו באוצר מדרשים של י"ד אייזנשטיין, והמשמעות הפשוטה שם שהמלאך הוא זה שמלמדו, שנזכר שם שהמלאך מלמדו כמה דברים ומסתמא גם מה שנזכר בגמ' לענין לימוד התורה הכונה לאותו המלאך שמלמדו. […]...
- כשיש רוב נגד חזקת ממון האם הולכים אחר רוב או אחר חזקת ממון אין הולכין בממון אחר הרוב להוציא מחזקת ממון, ומ"מ מצאנו בכמה מקומות יוצא מן הכלל, כגון בהוצאת ממון ע"פ דעת רוב הדיינים, וכן באבידת אדם שנמצא אסופי בעיר שרובה ישראל וכן י"א שספק ספקא מועיל להוציא ממון אע"פ שיש אומרים שהוא מטעם רוב, וכן יש סוברים שמנהג נגד חזקת ממון הוא מדין רוב. וכן בעוד […]...
- האם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול לאחר אפיקומן בחולי קצת אין להקל אלא רק בשתיית כוס חמישי כפי פרטי הדינים שנתבארו בפוסקים, ולגבי חולה שיש בו סכנה הכל מותר כשאי אפשר בהיתר, ולגבי חולה שנפל למשכב שאין לו סכנה דעת כמה פוסקים להתיר ואפשר לסמוך על זה, כשאי אפשר בהיתר, ואם אפשר יש לעשות התנאי המובא באבני נזר המתיר לאכול האפיקומן סמוך לחצות […]...
- האם הישן ביום שינת קבע על מיטתו צריך לברך ברכת התורה ומה הגדר של שינת קבע בזה יש בזה מחלוקת והמנהג שלא לברך והמברך לא הפסיד שכך דעת הרבה פוסקים (ראה או"ח מז יא ומשנ"ב שם), וכך אני משתדל לברך ג"כ. לגבי הגדרת שינת קבע יש שהורו שהוא חצי שעה (עי' הליכות שלמה פ"ו ס"א, וע"ע לוח ארץ ישראל הושענא רבה בשם האדר"ת). ומ"מ מי שנאנס בשינה אפי' שעה אינה שינת קבע […]...