בעת מתקפת טרור על עם ישראל האם מותר לומר תהלים ותחינות בציבור בשבת

עוד תוכן קשור:

1. מי שהתעורר באמצע הלילה מחמת אזעקה ומבקש לומר תהלים ולאחר מכן לשוב לישן שינת קבע האם צריך לומר ברכת התורה קודם אמירת התהלים או לא לכאורה ראוי לומר ברכת התורה שהרי יש פלוגתא בשו”ע סי’ מו ס”ט וברמ”א שם אם מותר לקרוא תהלים קודם ברכה”ת וממילא צריך לצאת ידי חובת המחמירים שכן מבואר במשנ”ב שם סקכ”ז שיש להחמיר כשיטתם. וגדולה ראינו במשנ”ב סי’ נא סק”י אף לגבי שכח לומר ברכה”ת קודם פסוקי דזמרא שיפסיק באמצע פסוד”ז לומר ברכת התורה ופסוקי […]...
2. מי שקם בלילה לומר תהלים וחוזר לישן האם יכול לומר ברכה אחת בלילה וברכה אחת למחר אחרי שכתבתי התשובה בענין דעות הפוסקים בענין הפתרון במצב כזה אמרו לי בשם רבנן קשישאי שיכול לעשות פשרה ולברך ברכה אחת בלילה ואחת ביום, וצ”ב אם מותר להפסיק ביניהם. והנה בתר”י בברכות יא ע”ב מבואר דג’ הברכות הם כנגד מקרא משנה תלמוד ולכך אומר אחריהם מקרא משנה תלמוד אבל לא אמרי’ מקרא אחר ברכה ראשונה […]...
3. מי שקיבל על עצמו לומר פרקי תהלים י”ג ימים לזכות בחור פלוני שימצא זיווג הגון ובינתיים כבר התחתן אותו בחור מה דין זה שקיבל על עצמו אם בשעה שקיבל על עצמו את הקבלה הבחור עדיין לא נושע בישועתו, המקבל את הקבלה צריך לקיים את קבלתו (ראה או”ח תקסט א ב), ולענין אם יכול להשלים את הימים כעת למרות שבינתיים התעכב, התשובה שכן שיכול להשלים הימים ביום שהוא נמצא כרגע, מאחר ולא הזכיר בשעת קבלתו באלו ימים יעשה כן, אלא אמר י”ג […]...
4. המהלך בארץ ישראל הרבה או אפילו נח בין הליכה להליכה בתוך ארץ ישראל האם מקיים מצוות יישוב ארץ ישראל בכל הליכת ארבע אמות או לכל הפחות בכל הליכה בפני עצמה בגמ’ בכתובות [קיא ע”א] למדו ענין זה מדכתיב ורוח להולכים בה, דאפי’ רק מהלך ד’ אמות בא”י הרי הוא בן עולם הבא, ומשמע דיש ענין בהליכה לחוד יותר מסתם מי שנמצא בא”י במקומו בלבד כאבן שאין לה הופכין. ובפאת השלחן [בית ישראל אות ב] כתב דמאחר שנזכר בפסוק הליכה העמידוהו חכמים על שיעור הליכה שהוא […]...
5. מי שיש לו שפעת חריפה ומדבקת האם מותר לו ללכת להתפלל בציבור בבית הכנסת באופן שהוא מסכן את כל הציבור להידבק במחלה איני נכנס לגדרי הרפואה בזה מכיון שאינני מתמצא בתחום, אבל לעצם הנידון אם מדובר על חולה במחלה קשה שמוסכם על כלל המומחים שבמצב שהוא נמצא הוא מכניס את הנוכחים בסכנה ממשית וקרובה להידבק במחלה, א”כ אסור לו להיות במקום שהוא מדבק אותם, וכמו שכתב בספר חסידים (סי’ תרעג) לפני עיוור לא תתן מכשול (ויקרא יט […]...
6. האם אפשר בדיעבד לתקוע בציבור תקיעות דמעומד לאחר שקיעה של ר”ה מעשה שהיה בביהכנ”ס שאיחרו לסיים שחרית עד זמן מנחה ולבסוף התחילו מוסף רק בסוף היום ובאמצע חזרת הש”ץ שקעה עליהם החמה. והנה לעצם דין ברכות אם יכול להמשיך או לא כבר דנו בזה האחרונים, ויש שהביאו ראי’ מתוס’ דברכות ז ע”א עי’ אבנ”ז ועוד, וכבר הראו ראיה לזה גם מתשוה”ג, ואע”ג דבמשנ”ב לא תפס כן […]...
7. אבל ש”ץ תוך י”ב חודש לאביו ואמו שאומר הלל בציבור לרבים האם צריך להשתיקו שיעמוד אחר תחתיו הנה אמנם דעת המשנ”ב בסי’ תקפא סק”ז שאבל לא יאמר הלל ושם בשם החי”א בשם הגר”א שהחמיר בזה יותר ועי”ש בשם מחה”ש, וכן מבואר במשנ”ב בסי’ תרעא סקמ”ד ובקונטרס מאמר קדישין בבה”ל סי’ קלב דף טו ריש ע”ב וסי’ תרפג סק”א ובעוד פוסקים ויש מקומות שנזכר במשנ”ב ובפוסקים להחמיר יותר מרק אמירת ההלל בלבד (ועי’ […]...
8. המתפלל ביחידות ביום כיפור האם אומר ‘ברוך שם’ בקול רם (ומי שאומר בציבור ברוך שם כשאין הציבור עומדין שם) בשם הגר”ח הלוי הובא (ליקוטי הגר”ח סי’ ז, תשוה”נ ח”ב סי’ מו בשם רשימות הגר”מ שורקין שליט”א ועוד) דבכל השנה אין איסור לומר ביחידות בקול רם ושכך נהג איהו גופיה עי”ש. ומ”מ כבר העירו דדבריו צ”ב דהרי בגמ’ [פסחים נו ע”א ועי”ש בצל”ח] מבואר בטעם מה שאין אומרין בקול רם משום דלא אמרו משה וכך […]...
9. האם מותר לרקוד בעת אמירת טובים מאורות לאחר קידוש לבנה בימי ספירת העומר כנהוג בכל ימות השנה יעוי’ ברמ”א סי’ תכו שהביא שהריקודים בזמן קידוש לבנה הם שמחה כנישואין על העתיד, ואף שיתכן שעיקר מה שהביא שם הוא על הריקודים של כשם שאני רוקד כנגדך (ובארחות רבינו הובא שהחזו”א והגריי”ק לא רקדו בטובים מאורות), מ”מ בודאי שהריקוד דרך שמחה לאחר קידוש לבנה הוא בכלל ענין ריקוד זה המובא ברבינו בחיי שהוא להרגיש […]...