שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

הנשבע שבועה שאוכל ככר זו ושוב נשבע שבועה שלא אוכלנה האם מחוייב לאוכלה או רק מוטב לאוכלה

בשו”ע יו”ד סי’ רלח סט”ז כתב שבועה שאוכל ככר זו ואח”כ אמר שבועה שלא אוכלנה וכו’ מוטב שיאכלנה וכו’.

ולפו”ר צע”ק למה רק מוטב ולא חיוב גמור דהרי קאמר שהשבועה השניה לא חלה דהו”ל נשבע לבטל את המצוה, ואינה אלא שבועת שוא שעובר עליה מיד, ולמה לא דמי לכל נשבע לבטל את המצוה שהשבועה לא חלה והמצוה חובה גמורה עליו לקיים.

והיה מקום לומר דס”ל הכא דמ”מ כשאוכל את הככר מבטל בידיים את השבועה השניה ואסור לו לעשות כן אע”פ שהיא שבועת שוא והוא איסור בלא מלקות ומה שהותר לאכול הוא רק משום שאם לא יאכל נמצא מבטל באיסור מלקות את השבועה הראשונה והשבועה השניה כבר נתבטלה.

אבל צ”ע למה בכל נשבע לבטל את המצוה לא אמרי’ סברא זו, ושמא במצוה שמהר סיני לא אלים שבועה שניה לחול כלל כדי שיעבור איסור על ידי ביטול שבועה שניה כיון שמצווה מהר סיני.

אי נמי משום דבניד”ד יש צד שיכול להישאל על הראשונה ותחול השניה כדלקמן בסי”ז, הלכך כאן קליש קצת כח שבועה הראשונה לענין שיש איסור קצת במה שעובר על השניה.

וב’ תירוצים אלו דחוקים דהא קאמר הכא בשו”ע דגדר מה שלא חל השבועה השניה הוא משום שמושבע ועומד מהר סיני, וגם דחוק מאוד לומר שיש בזה איסור דהרי קי”ל לעיל שבועה שלא אישן ג’ ימים ושלא אוכל מכל פירות שבעולם מלקין אותו וישן לאלתר ואוכל לאלתר, ולא אמרי’ דמאחר שיצתה מפיו שבועה לשוא יקיימנה כמידת האפשר לישן רק מה שיאנס בשינה בע”כ בג’ ימים אלו, ודוחק לחלק בין מה שמוכרח לעבור בלאו הכי שלא יקיים לבין מה שיכול לקיים.

ובמקור הדברים בהרא”ש פ”ג משבועות סי’ כג אי’ בשם ירושלמי כיצד עושין אומרים לו שיאכלנה מוטב לו שיעבור על שבועת שוא ולא יעבור על שבועה שוא ועל שבועת ביטוי ע”כ, ומבואר דהוא מחוייב בזה משום דמוטב וכו’ ולא שמוטב שיעשה כן ואולי גם כוונת השו”ע כן ודוחק.

אולם לעיל ברמ”א סי’ רלו ס”ב הובאה דעה ברמ”א דאם אפשר לקיים השבועת שוא הר”ז עדיף ואמנם בנידון שם הוא ספק שבועת שוא ולא ודאי שבועת שוא, (ולכך החולקים שם סוברים דלא הוי שבועת שוא), ואין מזה ראיה לשבועת שוא גמורה כמו נשבע לבטל מצוה או שבועה או שלא לישן ג’ ימים דג”כ יש ענין לקיים שבועתו, וגם אם נימא דנשבע שבועה לבטל שבועה מצד עיקרון הדברים היה טוב לקיים שבועתו השניה ג”כ אבל הוא כעין מצוה במקום חובה דרשות קרי לה.

ולכן לכאורה היוצא שבניד”ד יהיה חיוב לאוכלה וצל”ע.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 90

מק"ט התשובה הוא: 132146 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/132146

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

📈 מבוקש
האם מותר להפיץ גליונות דברי תורה בחול המועד בדוא”ל ואם יש בזה משום דבר האבד👁 789
ביצה ל”ה ע”א בתוס’ ד”ה שבת ובדין הוא דהו”מ וכו’
📈 מבוקש
האם מותר לשקר בממשלה ולומר שהוא נכה כדי שיתנו קצבת נכות👁 1,330   💬 5
⭐ פופולרי
האם מותר להשתמש בתו נכה של מישהו אחר בשביל לחנות בחניית נכה👁 511   💬 1
מי שיודע שילבש בגד חדש אחר חצות היום האם טוב לאחר את ברכת מלביש ערומים של שחרית עד קודם הלבישה או לא
🔥 פופולרי מאודמי שיודע שילבש בגד חדש אחר חצות היום האם טוב לאחר את ברכת מלביש ערומים של שחרית עד קודם הלבישה או לא👁 9,175
האם יש מקור שלימוד בספר תומר דבורה הוא סגולה לרפואה למחלה הידועה💬3
⭐ פופולרי
עוגת גבינה שנילושה עם קמח (בלא עוגיות ופירורי עוגה) מה ברכתה👁 694
⭐ פופולרי
האם אפשר לסכך בסוכה שמרכיבים חבלים בלבוד וסביבם פורסים סדינים👁 991   💬 7
האם יש ענין לכהנים לעמוד במקום גבוה בשעת נשיאת כפיםציבור שהתפללו ערבית של מוצאי שבת סמוך לעלות השחר האם יאמרו ויהי נועם ואתה קדוש אחר עלות השחר
⭐ פופולרי
בענין קין נשא אחותו חסד עולם יבנה👁 18
מי שאוכל מחבר חדר שלו בפנימיה וסומך על השיטות שסוברים שבאופן שברור לו שחבירו מרשה יכול לקחת מה הדין אם באחד הימים הלווה כסף לאותו חבר
השאר תשובה

השאר תשובה

מרחבי האתר