בפשוטו יעקב הבין בעוצם חכמתו שבפחות משבע שנים לא מסתבר שיתרצה לבן בכך, ולכן כדי שלא להתקל מתחילה בסירוב של לבן ואז יקשה אחר כך יותר להטות לבו להסכים, וממילא לכך התחיל מתחילה בהצעה גדולה שיגרום ללבן להתפעל ממנה ולהתרצות מיד ובכך להסיר כל ספק.
ועוד יש לציין להסיר מחומר הקושי’ דכיון דכתיב ויהיו בעיניו כימים אחדים (בראשית כט, כ) ממילא מתחילה לא חיזר כ”כ לחסוך בזה בכל מה שיכול להועיל לסייע לדבר.
אבל יעוי’ בזוה”ק ח”א קנג ע”ב מה שכתבו טעם בדבר ע”פ הסוד למה בחר יעקב שבע שנים דוקא, ועי’ גם בח”ג שב ע”ב, ועי’ גם בספר שפתי כהן עה”ת פרשת ויצא מש”כ בזה לפי דרכו, ועי’ במפרשים, ואני לא באתי ללקט אלא רק לכתוב הנראה לפו”ר.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 62
לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 124026 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/124026🤖 תקציר התשובה (AI)
* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.
יש”כ. שוב כתב אחי: מה שכתב הרב סילבר שליט”א, לא מספיק התבאר אצלי, שהלא כן דרך כל הסוחרים במשא ומתן, להתחיל בתמורה נמוכה, ולהעלות אחר כך לפי הענין עד כמה שצריך בכדי להוציא את הדבר מיד המוכר…
מה שהערת שאין דרך סוחרים לעשות כן בדרך כלל, אין הכי נמי כאשר הכסף הוא ערך והחפץ הוא ערך אז הדרך הוא להתמקח, אבל כאשר המקח היא לאין ערוך עבור כל תמורה אז המיקוח הוא אחר, ורק אמשול למה הדבר דומה לאדם שיש כתב ידו היחידי של אביו המנוח בידי חבירו ויש הגיון שיתכן שיסכים למכרו גם בעשרים זהובים בלבד, הרי אדם זה יוכל להציע לו מתחילה מאתים זהובים משום שהמכתב הוא לאין ערוך ביחס למאתים הזהובים הבאים בשכרו, כדי להוציא מכל ספק שמכתב זה יבוא אליו, על אף שמאתים זהובים לכשהם לעצמם הם בעלי ערך, וגם כאן כתיב ויהי בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה (דהיינו כדי להעמיד את כלל ישראל), כלומר כמו כל ימים אחדים שאדם טורח בצרכי חופתו ואינו מרגיש בזה כלום.