- This topic has 0 תגובות, 1 voice, and was עודכן לאחרונה לפני 2 שנים, 10 חודשים מאת שמואל דוד בערקאוויטש.
- מאתתגובות
- 12/12/2025 בשעה 11:08 #145164שמואל דוד בערקאוויטשמשתתף
א) גיטין כג: רש״י ד״ה ואם לחשך אדם – באזנך כו׳ הנה מצינו הלשון ״ואם לחשך אדם״ כמה פעמים בש״ס ורק כאן פירש רש״י ״באזנך״ ויש לעיין מדוע דוקא כאן, ועוד מדוע צריך לפרש כלל. ב) גיטין דף ל. רש״י ד״ה במכרי כהונה – כמו איש מאת מכרו (מלכים ב יב) שהם מכיריו ואוהביו דאינו רגיל לתת תרומות ומעשרות אלא לכהן זה הלכך כיון דמלתא דפשיטא היא דלדידהו יהיב להו אסחי להו שאר כהני דעתייהו והוה כמאן דמטו לידייהו דהני: במזכה להן ע”י אחרים – כשהוא מפריש מוסרו למעשרות ביד אוהבו ואומר זכי במעשר זה לפלוני לוי והוה ליה כמאן דמטא לידיה וחוזר ומחזירן לו: יש לדקדק מדוע בד״ה במזכה נקט רש״י מעשר בלבד ולא תרומה ומעשר. ג) גיטין דף ל. רש״י ד״ה עשו את שאינו זוכה כזוכה – במקומות הרבה מפני תקנה עשו כן לרבי יוסי בהניזקין (לקמן דף נט:) עני המנקף בראש הזית ומצודות חיות ועופות ומציאת חרש ובבכורות (דף יח:) כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ובגמרא דשנים אוחזין (ב”מ דף יב:) השוכר את הפועל ילקט בנו אחריו דאף על פי. שאין זכיה לקטן עשאוהו כזוכה ובכולן י”ל מפני תקנה עשו: יש לעיין קצת מדוע הקדים רש״י לציין למסכת בכורות קודם מסכת בבא מציעא. ועוד ק״ק מדוע אצל בכורות לא ציין לשם הפרק ואצל בבא מציעא ציין לפרק שנים אוחזין וגם הוסיף ״גמרא״ דשנים אוחזין וצ״ע בכל זה.
- מאתתגובות
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.