- This topic has 1 תגובות, 1 voice, and was עודכן לאחרונה לפני 4 חודשים, שבוע 1 מאת .
מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
◆ תשובה רשמית ממאגר הידע ◆
מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
הירשם כדי להצטרף לקהילה שלנו!
עליך להתחבר כדי להוסיף פוסט.
אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על שאלה זו.
אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על תשובה זו.
אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על משתמש זה.
אם יש לך שאלה בהלכה כאן תוכל לשאול ולקבל מענה מדוייק ומפורט.
קו תוכן למידע ומענה: 03-6703111 להוראות שימוש
שכיחא שאלות המצויות בהלכה
ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי כו׳
רש״י – רב לי שמחה וחדוה כו׳
מדוע נקט הני תרי לשונות של שמחה דוקא (ומה החילוק ביניהם?) ובאמת גם במסכת כתובות ח. בסוגיית הגמרא בברכת חתנים נקט רש״י הני תרי לישני וצריך הבנה בזה.
שלום וברכה, להלן המענה לשאלתך:
הנה בד"כ חדוה הוא התרגום בלשון ארמי ללשון שמחה, אולם מצינו בתורה (שמות יח) ויחד יתרו וחזי' שהוא כבר בלשה"ק, וא"כ משמע שהוא לא ממש שמחה מדלא קאמר וישמח יתרו, וכן ממה שהזכרתם דברש"י עה"פ עוד יוסף בני חי הזכיר שמחה וחדוה וכן בכתובות ח ע"א.
ומצד ההרגשה הי' מקום לומר דשמחה היינו מצב שבא על האדם (או שהאדם פעל את המצב) שגורמת לו שמחה וחדוותא היא דבר שהאדם פועל ההרגשה וזהו ויחד יתרו ששימח עצמו מכח השכל ולא היתה שמחתו שלמה כיון שהצטער על צערן של המצרים כמ"ש חז"ל.
וצ"ל דבמקום שיש שמחה שלמה יש את ב' הבחינות שכל בחינה נצרכת כלפי ענין אחר.
והמלבי"ם בשמות שם כ' דשמחה היא גם בפנימיות וחדוה היא חיצונית ועכ"פ גם לדבריו י"ל דחדוה היא דבר הנעשה בפעולות האדם.
© כל הזכויות שמורות. תשפ"ד.
אין לפסוק הלכה למעשה מתוך האתר ללא שאלת חכם.
עקב עומס שאלות אין התחייבות להשיב לכל שאלה.
חובה לצרף פרטי יצירת קשר על מנת לקבל מענה
הגדירו את התווים שיעטפו את ההערות בטקסט הראשי.
| זרם | סימן מקורי | קוד פותח | קוד סוגר |
|---|
המערכת תייצר קובץ עם הערות שוליים מקושרות (Footnotes).
| זרם | סימן מזהה | כותרת בהערה |
|---|