ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי כו׳
רש״י – רב לי שמחה וחדוה כו׳
מדוע נקט הני תרי לשונות של שמחה דוקא (ומה החילוק ביניהם?) ובאמת גם במסכת כתובות ח. בסוגיית הגמרא בברכת חתנים נקט רש״י הני תרי לישני וצריך הבנה בזה.
ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי כו׳
רש״י – רב לי שמחה וחדוה כו׳
מדוע נקט הני תרי לשונות של שמחה דוקא (ומה החילוק ביניהם?) ובאמת גם במסכת כתובות ח. בסוגיית הגמרא בברכת חתנים נקט רש״י הני תרי לישני וצריך הבנה בזה.
צוות האתר קישר לשאלה תשובה מתוך מאגר התשובות של שכיחא.
שלום וברכה, להלן המענה לשאלתך:
מאת הרב עקיבא משה סילבר
הנה בד”כ חדוה הוא התרגום בלשון ארמי ללשון שמחה, אולם מצינו בתורה (שמות יח) ויחד יתרו וחזי’ שהוא כבר בלשה”ק, וא”כ משמע שהוא לא ממש שמחה מדלא קאמר וישמח יתרו, וכן ממה שהזכרתם דברש”י עה”פ עוד יוסף בני חי הזכיר שמחה וחדוה וכן בכתובות ח ע”א.
ומצד ההרגשה הי’ מקום לומר דשמחה היינו מצב שבא על האדם (או שהאדם פעל את המצב) שגורמת לו שמחה וחדוותא היא דבר שהאדם פועל ההרגשה וזהו ויחד יתרו ששימח עצמו מכח השכל ולא היתה שמחתו שלמה כיון שהצטער על צערן של המצרים כמ”ש חז”ל.
וצ”ל דבמקום שיש שמחה שלמה יש את ב’ הבחינות שכל בחינה נצרכת כלפי ענין אחר.
והמלבי”ם בשמות שם כ’ דשמחה היא גם בפנימיות וחדוה היא חיצונית ועכ”פ גם לדבריו י”ל דחדוה היא דבר הנעשה בפעולות האדם.
כדי להגיב צריך להתחבר לחשבון. שאלה חדשה אפשר לשלוח גם בלי חשבון.
המערכת תייצר קובץ עם הערות שוליים מקושרות (Footnotes).
| זרם | סימן מזהה | כותרת בהערה |
|---|