לגבי חלב בן פקועה ברע”א בהגהותיו לשו”ע יו”ד סי’ פז נסתפק בזה ונקט דחשיב חלב שחוטה שהאיסור אינו מן התורה, וכן הביא בשם השעה”מ פ”ג מה’ איסורי מזבח הי”א דחשיב כחלב שחוטה, אבל ביד יהודה ביו”ד שם סקי”ב כתב דפשוט יותר מביעתא בכותחא שהוא דאורייתא.
וע”ע בפת”ש שם סקי”ד ונחלת צבי וחת”ס יו”ד סי’ יד ועוד.
וכ”ז לגבי חלב בן פקועה בבשר גמור אבל בשר בן פקועה בחלב גמור הוא נידון בפני עצמו ובמשך חכמה פ’ וירא מבואר דס”ל שבן פקועה אין לו דין בשר לענין זה (כך משמעות לשונו שם אף שהי’ מקום לטעון דכוונתו כהרע”א שהרי ציין שם לדברי השעה”מ וגם הזכיר שם ענין חלב שחוטה מ”מ אפשר דכוונתו לענין חלב שחוטה לומר דכמו שחלב שחוטה שרי כך בשר בן פקועה שרי ואינו בשר, ושו”ר בביאור על המש”ח שביאר כדברי, ועדיין צ”ע), וציינו בזה לדברי התוס’ בב”ק מא ע”א ד”ה איני לענין שאין בשרו נאסר משום נבלה [אם כי אין ראיה די”ל דתליא בחיוב שחיטה דאין נבלה בלא חיוב שחיטה ולא מצד שם בשר].
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 127
מק"ט התשובה הוא: 173729 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/173729
