בענין מה שכתב האריז"ל שרוח הקודש מנצנצנת בליבן של הורי הילד כשקוראים לו את שמו האם זה גם בהורים רשעים שאין ראוי שתשרה עליהם רוה"ק

עוד תוכן קשור:

1. האם כשמזכיר את שמו ושם רבו יחד צריך להזכיר קודם את שם רבו דין הקדמת השם נאמר לגבי אבנר שנענש מחמת שהקדים שמו לדוד במכתב שכתב מן אבנר לדוד, ראה רש"י שמואל ב ג יב ע"פ ירושלמי פאה פ"א ה"א ופסיקתא דר"כ פ' פרה אדומה ועוד מדרשים. ואמנם בר"ש סיריליאו בירושלמי שם ביאר שהוא מצד מורד במלכות, ועי' גם בתוס' קידושין מג ע"א, אבל מ"מ יתכן לומר שמה […]...
2. האם ידוע על מקור מלפני זמנינו בענין מנהג אמירת מזל טוב בשמחות ראשית כל כידוע שדעת רוב המפרשים היא דיש מזל לישראל, ורק שיכול המזל להשתנות, או לחילופין ששייך להתגבר על המזל, אבל העיקר או השורש הוא המזל, וכמ"ש במו"ק כ"ח א' בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא אגב אציין שראיתי בזוהר פנחס רי"ז דמי שאמר מימרא הלזו לא ידע הסוד שם, […]...
3. הילד שלי מצא סידור על הגדר עם סימן והביא אותו הביתה מה לעשות היה אסור לקחת את זה משם מכיוון שכל דבר שמונח בצורה שאנשים רגילים להניח צריך לחכות שמי שהניח את זה יבוא לקחת אבל כרגע שהילד לקח את זה הדין הוא שמכיוון שהיה סימן על הסידור לכן צריך להכריז. והנידון כאן לא קשור לדיני קטן שהזיק מכיון שזה כרגע באפשרות של ההורים לשמור על זה ולהכריז […]...
4. האם מותר בתשעה באב לשבת על המדרגות שלפני ארון הקודש אף שהם גבוהות קצת מותר מכיון שהן חלק מן הקרקע ומשמשות להליכה, והרי זה כיושב ע"ג קרקע, ומ"מ יש שנהגו להימנע מזה משום מנהג אבלות, כמו שמצינו כמה דברים שנהגו משום אבילות. מקורות: ראה מקור חיים להחו"י מג סא, זה השלחן להגר"ש דבלצקי ח"א מה שציין בזה. ולענין המנהג להחמיר ציין המקור חיים להמהרי"ל, וכן הובא המהרי"ל בבאר היטב […]...
5. האם מותר לפרסם ד"ת עם הזכרת מי שכתב את זה אבל בלי קישור הפרסומת שלו לא כדאי לעשות כן בלא שיש טעם לעשות כן, אולם אם המצב הוא שלא יוכל לפרסם את הד"ת עם הפרסומת אפשר להקל להוריד את הפרסומת. מקורות: מאחר ומדובר בקישור פרסומת מותרת כיון שעושה זאת לש"ש שרוצה לזכות אחרים ללמוד עוד הלכות, (אבל סתם פרסומת שמפרסם מוצר על ידי ד"ת הוא בבחינת משתמש בתגא [עי' נדרים […]...
6. האם המספר של ג' פסיעות בסוף שמו"ע כולל את הפסיעה הסופית שמשווה את הרגליים להמשנ"ב הפסיעה השלישית היא שמשווה רגל שמאל לרגל ימין ולהחזו"א הפסיעה השלישית היא כקודמותיה שמתרחק עוד, והפסיעה שמשווה את שני הרגליים היא רביעית ואינה ממנין ג' הפסיעות. מקורות: משנ"ב קכג סקי"ג ודינים והנגות חזו"א ד יט....
7. האם מותר לפרסם ד"ת של מישהו אחר בלא להזכיר את שמו על זה מצוה לומר דבר בשם אומרו, ומ"מ מי שגונב ד"ת אינו עובר איסור בזה כגנב, אך בפוסקים נזכר שההיתר הוא רק באומר אפי' בלא רשות אומרו אך בשם אומרו אבל לא יאמר בשם עצמו. מקורות: מבואר באבות פ"ו מ"ח ובגמ' מגילה טו ע"א שהאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, ומאידך אי' בתוספתא ב"ק פ"ז יג […]...
8. סופר שכתב מגילה ולא דקדק לכתוב מתוך הכתב מה דין המגילה לא יקנה מגילה זו, ומ"מ אם נזדמן לו באקראי מגילה זו ויכול להשתמש בה בזמן ששומע מהקורא זה עדיף להשלים מילים שלא שמע מהבעל קורא ממגילה זו מאשר מגילה אחרת, כיון שמגילה זו כשרה בשעת הדחק אם שגורה בפיו. לענין אם המגילה צריכה גניזה התשובה שלא, אבל לקנות אותה מלכתחילה אפי' אם קונה רק למטרה […]...
9. בענין הסדר בברכת אשר יצר שיש בזה חילוקי מנהגים אם לומר שאם יסתם וכו' שאם יפתח או קודם שאם יפתח ואחר כך שאם יסתם, מי שאמר בשונה ממנהגו הקבוע האם יצא לכתחילה בזה יצא בזה (ועי' עוד במקורות דלהלן), ולא שייך לומר שיצא בזה רק בדיעבד, במובן של בדיעבד שהי' אסור לו לנהוג כן לכתחילה, לא שייך לומר כן, שהרי כולם נוסחאות נכונות מהראשונים והובאו בשו"ע ונו"כ, אבל המומלץ הוא לנהוג קבוע כאנשי קהילתו, ואם ידוע לו מנהג אביו בזה יש אומרים שיש עדיפות לנהוג כמנהגי אביו, ואם […]...
10. בענין חשש לזמן הפורים בחמישה עשר בבני ברק הערה: כל הדברים דלהלן נכתבו בדרך לימוד בלבד שלא להלכה למעשה. השתא בליל שושן פורים תשפ"ד בהתכוננותי להתפלל תפילת ערבית פה עירנו בני ברק נתיישבתי בדעתי ואבינה בספרים האם צריך לומר כאן על הניסים בליל ט"ו או לא. דהנה מוחזק בהרבה מקומות פה עירנו בבני ברק מיסודו של החזו"א להחמיר פורים ב' ימים לכל דבריהם, […]...