שו"ע חו"מ סי' כו ס"ד ברמ"א אבל אם הלוה אלם מותר למכרו לגוי, כ"ה בדפוס ראשון ובמקור הדין בתשובה הריטב"א סי' יד, ור"ל למכור את השטר לגוי, אם כי לעיל בס"א נתבאר דגם באלם א"א לילך לערכאות אלא מתחילה צריך רשות ב"ד לזה ורק אח"כ מותר, ובפשוטו כאן טעם ההיתר הוא משום שלא דיבר עם הערכאות עצמם אלא ע"י גוי שמוכר לו השטר והוא הולך לערכאות, ומכיון שהוא עצמו אין נותן לערכאות חשיבות לדון קל יותר, ואע"ג דלגבי מסור אין נפק"מ בין מוסר למי שמוסר לאנס לבין מוסר לאנס עצמו, דבכל גוני אסור, מ"מ כאן מיירי במי שחייב מן הדין ולכן מותר למכרו לגוי שיוציא ממנו, ולענין אם יש לחוש שיוציאו הערכאות ממנו יותר ממה שיכול להוציא בדיני ישראל ע"ע בכסף הקדשים להגאון מבוטשאטש הנדפס על גליון השו"ע.
מק"ט התשובה הוא: 123662 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/123662
פוסטים קשורים לנושא:
האם מותר למדוד חום של אוכל ושתיה בשבת ומה הדין למדוד לצורך בירור הדין בשבת
האם מותר להדליק מזגן בבית הכנסת כשהמזגן מטפטף לתוך בית הכנסת (ועדיין בתהליך תיקון) כדי שיוכלו ללמוד ולהתפלל בבהכנ"ס ביום חום
רש"י פרשת וירא
האם מותר להזכיר שם מלאך או שד ומה הדין בשם הכתוב בתורה או בחז"ל ומה הדין בהזכרת אדם הקרוי בשם מלאך
האם לכהן מותר לגעת בחצי שיעור של טומאה
המקלל בקללה שאין בה מיתה האם עבר איסור
מלבוש ניילון שנמכר בחנויות שמכסה כל גופו ובנפרד מכסה גם את כובעו במבנה מותאם לכובע האם מותר לצאת בו בשבת במקום שאין עירוב
האם יש מקורות בתורה לשפת גוף
הערה בנוסח תרגום פרשת בא במהדורה אחת