יל"ע אם כוונת המ"ס לחיוב גמור, ומ"מ אין פוסקים כמדרש כנגד הפוסקים כמבואר בדברי הפוסקים ביו"ד סי' רמו סכ"ג בנו"כ שם, וכןן מסכת סופרים בימי אחרונים נתחברה ולא הובאה בתלמוד כמ"ש בהרא"ש בהל' ס"ת מהלכות קטנות סי' יג, וגם פשטות הסוגיות ולמדתם אותם ולא בנותיכם וכן דינא דחייבות בתפילה בלבד דרחמי נינהו משמע דלגמ' דידן אין חייבות בקריאה"ת ובפרט שאינו ברור שיש חובת יחיד בזה.
מק"ט התשובה הוא: 124645 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/124645
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- יהי רצון שאחר קריאת התורה האם אומרים רק בשני וחמישי או גם בקריאת התורה של תעניות מנהג האשכנזים כיום שאין אומרים יהי רצון מלפני אבינו שבשמים בתעניות, אלא רק בשני ובחמישי, וכן בסידור רב עמרם גאון אי' שאומרים אותו בשני ובחמישי, והטעם לזה כתבו האחרונים משום ששני וחמישי הם ימי רצון ולכך אומרים אז יהי רצון, עי' תוס' ב"ק פב ע"א. ובמחזור ויטרי סי' קצט הזכירו בקריאה"ת של מנחה של שבת, […]...
- במעשה דברוריה ור' מאיר (ע"ז יח ע"ב) שהוכיח לה שנשים דעתן קלה למה לא הוכיחה ממה שהשיבה באריכות לר' יוסי הגלילי (עירובין נג ע"ב) רצה להוכיחה בדבר של גנאי ולא בטעות פשוטה, דעיקר מה שהוכיחה בענין דעתן קלה הוא בדבר שלא היה יכול לעלות על הדעת ואעפ"כ מחמת קלות דעתה נתפתתה ולא בדבר אקראי שאינו איסור גמור מדינא, וכמובן שלא נימא שאנשים דעתם קלה מחמת שלפעמים מאריכים בדיבורם יותר מכדי הצורך גם כשמבררים דבר אצל אשה (ועיקר טענתה לריה"ג […]...
- קורא שספק טעה בקריאת התורה האם צריך לחזור מספק נראה דכשאוחז בקריאה ויכול לתקן יתקן, ובמקום שכבר המשיך הלאה וכ”ש כשכבר סיים הקריאה אינו צריך לחזור ולתקן מכח ספק. מקורות: הנה במשנ”ב (סי’ קמג סוף סקכ”ה) דן לגבי ספק דפלוגתא לגבי ס”ת מוטעה, ופסק דבכל ספק ס”ת מוטעה כזה אזלינן לקולא, כיון שמצרפין השיטות שס”ת מוטעה כשר לקריאה (וכעי”ז נזכר בבה”ל סי’ לב סי”ל […]...
- האם האם יש מקור למנהג שנשים אינן מכבסות בר"ח או שנהגו רק לענין תפירה הנה בעצם כל הענינים הללו תליין במנהג, וכמ"ש הרמ"א סי' תי"ז שאם המנהג לעשות מקצת מלאכות ולא לעשות קצתן אזלי' בתר המנהג, וא"כ אם יהיה ברור שהמנהג להקל או להחמיר לית מאן דפליג, ויתכן שבזמנינו שדבר ברור הוא שהרבה דברים אינן תלויין במנהג המקום אלא במנהג בית אב כל מקום לפי מנהגו, א"כ גם בענין […]...
- למה אין רגילות נפוצה כיום לאכול אווזים תהליך הפיטום של האווזים עלול לגרום בעיות כשרות בצוואר האווז. מקורות: עי’ רמ”א יו”ד ס”ס לג ובפת”ש שם בשם שו”ת פרי תבואה סי’ טו....
- למה במאכלים אחרים וכן בתערובת יין ושכר לענין הברכה מהלכין אחר רוב ולענין יין מצינו שיש דעות ואופנים שבתערובת יין עם מים אין מהלכין אחר הרוב הנה אמנם שאלתך מתייחסת להוראת חלק מפוסקי זמנינו לענין תערובת מים במיץ ענבים שמעט מים מבטל כח היין, אבל השאלה היא גם למה בתערובת מים ביין החזק בפוסקים אזלי' בתר היין גם כשהוא מעיוט באופנים המבוארים בפוסקים, והנה זה אינו קשה כ"כ כיון שחשיבות יין נשאר גם כשהוא מיעוט, עי' בסי' רד ס"ה ונו"כ שם, […]...
- למה אין נוהגין כדעת הזוהר נשא קמ"ו להפריד הכהנים האצבעות בשעת ברכת כהנים ראשית כל יש לציין לדברי מעשה רב סי' קסז ששם הובאה דעת הגר"א שברכת כהנים היא בעשרה אוירים, והיינו שיש להפריד כל האצבעות זה מזה כפשטות דעת הזוהר, וכן הובא במג"א סי' קכח סקי"ט בשם הזוהר, אלא שציין המג"א שלא נהגו כן, וראה גם בא"ח שנה א' תצוה הי"ד וכה"ח שם סקע"ז, ויעוי' ברוקח סי' […]...
- למה אין מברכים ברכה על מצוות צדקה ומצוות כיבוד אב ואם לגבי צדקה יש בזה כמה שיטות בראשונים (רמזתי מזה גם בתשובה על ברכה על פדיון שבויים) דיש שיטת רבינו אליהו שהיה מברך מצוות צדקה, אבל לא נהגו כן כמ"ש בחרדים שם. והרשב"א ח"א סי' יח וכן האבודרהם הל' ברכת המצוות בשם הר"י בן פלט כתבו שאין מברכין והטעם שמא לא ירצה העני או ימחול, ובמעשה […]...
- למה אין מברכים ברכה על מצוות על מצוות ישוב ארץ ישראל כדי להשיב על שאלה זו צריך מקודם לכן לדון מה היא הגדרת יישוב ארץ ישראל שעליה יש לברך, אם על הכניסה לא"י או ההליכה בא"י ששבחו חכמים המהלך ד"א בארץ ישראל (סוף כתובות), או שהמצוה כיבוש א"י או אף קניית בית בא"י כמו שהתירו לכתוב שטר על זה אפי' בשבת באמירה לנכרי משום שהוא צורך […]...
- למה אין מברכין על מלחמת מצוה יש שהזכירו בזה סברת הרשב"א סי' יח דאין ברכה על מיתת ב"ד דאין הקב"ה שמח במיתת הרשעים, ויש לציין דכעי"ז אי' בגמ' פ"ק דמגילה אפי' על מיתת גויים גבי טביעת פרעה וחילו והובא שם בגמ' ג"כ קרא דמיירי במלחמת יהושפט בגויים שלא נאמר בהם כי טוב מטעם זה. וכ"כ כה"ח סי' תרפה סקכ"ט בשם יפה […]...