א.
אם המרק טחון כולו, במידה והיה טחון מתחילה קודם הבישול יברך עליו שהכל, אך אם המרק נטחן רק עכשיו לאחר הבישול, ראוי לפטור בברכות על מאכלים אחרים, ואם אין לו מאכלים אחרים יברך שהכל.
ב.
אם יש במרק חלק של ירק שאינו טחון שהתבשל ביחד עם המרק, יברך עליו בורא פרי האדמה, ויפטור גם את שאר המרק שהוא טחון, (שכן שאר המרק הטחון לא גרע מלהיות מרק ירק, ויתכן שלזו כוונת הגריש”א דלקמן), אבל אם אין חתיכת ירק כצורתה שנשארה במרק, לא יביא ירק ממקום אחר ויברך עליו לפטור את המרק שכן זה אינו מוסכם שמרק כזה יכול להיפטר בברכת בורא פרי האדמה.
ג.
מרק ירקות לא טחון, ברכתו בורא פרי האדמה.
מקורות:
ביאור והרחבת הדברים
ירקות טחונים מברכים עליהם שהכל (משנ”ב סי’ רב סקמ”ג), וכ”ש על המרק של הירקות הללו שאין כחן גדול מהירקות שהתבשלו בהם.
ולענין מי שאוכל ירק שנמעך אך עדיין ניכרת צורת הירק, להמחבר מברך בורא פרי האדמה שהיא הברכה המקורית על הירק, ולהרמ”א לכתחילה יברך שהכל לחשוש לדעות אחרות הסוברות שמברך רק שהכל, (כיון שבברכת שהכל יוצא לכו”ע מידי חשש אכילה בלא ברכה שכן ברכת שהכל פוטרת כל המאכלים), וגם להרמ”א בדיעבד בכל מקרה יצא בברכה המקורית (או”ח סי’ רב ס”ז), ומה שבדיעבד יצא גם מי שבירך בורא פרי האדמה היינו אף בנימוחו הירקות לגמרי (משנ”ב שם ס”ק מב).
ולגבי ירקות שלמים שהתבשלו בתוך מרק, מברך אף על המים של המרק את הברכה המקורית של הירק, דהיינו בורא פרי האדמה (סי’ רה ס”ב).
ואם התבשלו הירקות שלמים ונטחנו אחר כך יש בזה מחלוקת הפוסקים (דברי הפוסקים על מרק שנטחן אח”כ, ראה בביאורים ומוספים בסי’ ר”ה שם), האם מחשיבים זאת כירקות שלאחר שנטחנו ברכתם שהכל, ואם כן גם אם נטחנו באופן שהם יחד עם מרק אבדה מהם ברכת בורא פרי האדמה וברכתם שהכל ושוב לא יהיה למרק הזה חשיבות של מרק ירקות, או שמברכים עליהם כמרק ירקות שהיו שלמים בשעת הבישול (שהרי בזמן הבישול כבר חל על מרק זה מציאות של מרק ירקות והטחינה לא שינתה את מי המרק עצמו שהוא דבר שלא שייך בו טחינה), ולכן אם יש ירק שלם במרק יברך עליו ויפטור גם את המרק (הגריש”א), ואם אין, יכול להוציא במאכלים אחרים בפה”א ושהכל, ואם אין לו מאכלים אחרים לברך עליהם יברך על המרק שהכל בלבד.
אך לא יפטור את הספק באופן כזה (שהמרק נטחן לאחר הבישול ויש בזה ספק כנ”ל), על ידי שיברך בורא פרי האדמה על ירק אחר מבחוץ, שכן אף על ירקות בעצמם גופא אם הם טחונים מברכים לכתחילה שהכל, וממילא במרק כזה שכל הירק שבו נטחן לגמרי יש צד שמרק זה אינו בורא פרי האדמה, (אולם זה תלוי במחלוקת הפוסקים האם פרי אחר פוטר פרי מרוסק לכתחילה להדעות שברכתו שהכל [ודברי הפוסקים על לפטור ירק מרוסק בירק שלם, ראה משנ”ב סי’ רב סקמ”ב], ומכיון שאין הכרעה בזה בודאי עדיף לברך על דברים אחרים), ועוד שיש מקום גדול לומר שמרק טחון עם הירקות יחד לא עדיף בברכתו מירקות טחונים לבדם (ואף שיש מקום גדול לומר גם להיפך שמרק ירקות שנטחן לאחר הבישול לא גרע מהמים בלבד שמברך עליהם בפה”א לדעת המשנ”ב, מ”מ דעת הריטב”א גם במקרה הזה האחרון של המשנ”ב לברך שהכל כשאוכל המי שלקות בנפרד).
אין זה מוסכם, ותלוי בעוד פרטים, כגון אם עדין ניכר צורת הירק.
עי’ או”ח ס’ רב ס”ז במחבר ז”ל וברמ”א ז”ל ובנו”כ.
[הערת מחבר התשובה: התשובה הגיעה להרב המשיג באופן חלקי בדוא”ל, ולכן לא היה לפניו את הפירוט והשיטות, ועל זאת היתה השגתו, ונשמח תמיד לקבל הערות והארות].