הנה ברמ”א (סי’ תרנא) נזכר שיש להסיר ולכאורה אינו לעיכובא דהא קי”ל גבי סוכה דאם ינטל האילן ויכול הסוכה לעמוד (משום שעומד על דברים אחרים ג”כ) לא חשיב שנסמך ע”י האילן וכעי”ז קי”ל בדיני סמיכה לענין כמה דברים דלא חשיב סמיכה אם כשיסירו הדבר לא יפול, וממילא מאחר שהחלק שבאצבע שבמחזיק את הלולב לא יפול ממנו הלולב (אפי’ אם החלק שיש בו טבעת לא יחזיק את הלולב) סגי בזה.
אלא דיש לדון דשם גבי סוכה הו”ל זה יכול וזה אינו יכול (דהעמודים המחזיקים בלא האילן יכולים להחזיקו והאילן גופיה אין יכול להחזיקו), ואילו באופן שזה יכול וזה יכול מצינו שיש חילוקי דינים, וממילא יש לדון גם לענייננו בין לגבי סוכה ובין לגבי נטילת לולב.
ויש להעיר עוד דבלולב כשמחזיק ויש בידו טבעת הדבר הבולט והתופס הוא הטבעת ולכך צריך להזהר יותר שאין עיקר ההחזקה ע”י הטבעת.
ויש להעיר עוד דגם אם נימא דלגבי נט”י שייך מה שאינו מקפיד מ”מ יש מקום לחלק בין ביטול לגוף לבין ביטול ללולב, דכאן עיקר החסרון בחציצה הוא מצד כבוד הלולב ואין בזה ראי’ ברורה דהוא כמו ביאת מים על היד דשם החציצה הוא מטעם היד, ויעו’ בספר כוכבי יצחק שהביא מדברי האחרונים נוסחאות שונות לבאר החילוק בין נט”י לבין לולב.
ומצינו שנחלקו בזה פוסקי זמנינו בדיעבד אם נטל הלולב בטבעת שבידו אם צריך לחזור וליטול, הגרי”ש מחמיר והגרשז”א מקיל (עי’ באריכות במשנה אחרונה על הרמ”א שם), ואולי גם הגרי”ש מיירי באופן שלא נתברר שלא היתה עיקר הנטילה גם בחלק שביד שאין שם טבעת או דמחמיר גם כשהי’ על ידי שניהם מצד זה יכול וזה יכול, אבל גם להגרי”ש אם היתה טבעת ויודע שמקום תפיסתו ואחיזתו היתה במקום שאין טבעת אין סברא להחמיר בזה, וממילא באשה שאינה מחוייבת מדינא יש מקום להקל גם לכתחילה כשמקפידה על זה אם לא לרווחא דמילתא או מצד המנהג.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 121
מק"ט התשובה הוא: 153846 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/153846
