שורש השאלה נעוץ האם דין תדיר ושאינו תדיר תלוי בחיובים המוטלים כרגע על האדם או שהם תלויים במה שבוחר האדם לעשותו, דהנה מבואר בפוסקים דלכתחילה יש להקדים תפילת ערבית לתחילת זמן התפילה, וכן מבואר עוד במשנ"ב לגבי אונן דאם התחיל ...קרא עוד
שורש השאלה נעוץ האם דין תדיר ושאינו תדיר תלוי בחיובים המוטלים כרגע על האדם או שהם תלויים במה שבוחר האדם לעשותו, דהנה מבואר בפוסקים דלכתחילה יש להקדים תפילת ערבית לתחילת זמן התפילה, וכן מבואר עוד במשנ"ב לגבי אונן דאם התחיל עסק המצוה אחר שהגיע זמן תפילה לא נפטר מתשלומים דחיובא רמיא עליה, וכן צריך לצאת בחשבון הדין גם לגבי ערבית, ועי' עוד בירושלמי פ"ג דברכות לגבי התחלה אחר שהגיע זמן תפילה (אם כי שם אין הנידון לענין ערבית), וחזי' שזו ההגדרה של חיוב שכבר הגיע הזמן של התפילה.
ומאידך גיסא יש מקום לטעון שכיון שהוא אינו רוצה להתפלל עכשיו אין בזה דיני קדימה של תדיר ושאינו תדיר, שכן אינו רוצה לקיים מצוה זו כרגע, והרי א"א לכפות האדם מעיקר הדין להתפלל עכשיו, וכעי"ז מצינו לענין קדימה בברכות שאם אינו רוצה לאכול המאכל עכשיו אין לגביו דיני קדימה בברכות.
והנה במשנ"ב סי' תרעב סק"א המעיין בדבריו יראה שאין להוכיח מדבריו לענין מי שאינו רוצה להתפלל עכשיו שיש להקדים תפילת ערבית לנר חנוכה, דעיקר דבריו שם נאמרו על הנוהגים להתפלל מעריב בזמנו ולא הספיק להדליק קודם לכן (היינו קודם לזמן מעריב) שבזה יקדים תפילת מעריב.
והדין בזה שאין מחוייב כדמוכח בשו"ע סי' רפו ס"ד לענין דיני קדימה בהיו לפניו מוסף ומנחה דאם אין רצונו להתפלל מנחה עכשיו י"א שלא אמרו דינא דתדיר קודם, וכן הוכיח דין זה בישועות יעקב סי' תרפא ס"א דבמקום שאינו רוצה לקיים עכשיו התדיר לא נאמרו דיני קדימה דתדיר.
וכן בשם כמה גדולים הובא דמי שיש לו מנין קבוע ואינו חפץ להתפלל עתה אינו צריך להקדים הדלקת נר חנוכה לתפילת ערבית (אשרי האיש ח"ג פל"ז ס"ח בשם הגריש"א, מבית לוי ח"א עמ' א בשם הגרש"ו, וכעי"ז בספר נר חנוכה פ"ב הערה יג בשם הגרח"ק בשם החזו"א לענין ספירת העומר קודם מעריב למי שאין דעתו להתפלל עתה).
ולענין מוצ"ש עי' מה שכתב בפניני חנוכה עמ' קסח ויש לדון בדבריו דאדרבה עיקר הבדלה האידנא על הכוס ואדרבה לאחר אפוקי יומא עדיף כמ"ש בפסחים והקדמונים אמרו להאריך בוהוא רחום מחמת זה.
אולם באג"מ או"ח ח"ד סי' צט לגבי ספירת העומר לא כ"כ ויתכן שנקט כדעה החולקת בשו"ע או כשי' הרמ"א כמו שיתבאר להלן.
ולגוף דברי השו"ע בסי' רפו הנ"ל יש לציין דהרמ"א שם חילק בין מנחה גדולה למנחה קטנה ומקור דבריו הם מרבינו יונה בברכות יט ע"א ד"ה ויש שהביא דברי הירושלמי ברכות פ"ד ה"א שמחלק בין מנחה גדולה למנחה קטנה לענין דינא דהקדמה למוסף.
והרא"ש פ"ד דברכות סי' ח כ' דהבבלי חולק.
ומ"מ צירף הרר"י את דברי הירושלמי לענין דאחר מנחה קטנה יש להקדים בכל ענין המנחה למוסף.
וצ"ע איך יתיישב דין זה לחלק בין מנחה קטנה וגדולה לדידן דלא סבירא לן להא דהירושלמי, דהרי ממ"נ אם סובר הרמ"א שאומרים תדיר גם כשאינו רוצה להתפלל עכשיו כל עוד שמחוייב להתפלל א"כ ה"ה ממנחה גדולה.
ובאמת המקור חיים להחו"י שם כתב דדברי הרמ"א תמוהים מאוד ואין מוסכמין, אולם המשנ"ב שם (המשנ"ב לא היה לו מקור חיים להחו"י) לא תמה על דברי הרמ"א וגם נקט כדבריו בסי' תרכ סק"ה.
ויתכן מדברי הרר"י שצירף צד שמא הלכה כהירושלמי (דהיינו לכאורה שמא שייך לתרץ הירושלמי גם אליבא דהבבלי) עם צד שמא אין מועיל מה שאין רוצה להתפלל מנחה עכשיו, ויעוי' בלשונו של הרר"י שתורף דבריו פחות או יותר הם שא"א לפרש דברי הגמ' לענין מנחה קטנה (דלא כפי שהובאו היש אומרים במאירי עי"ש) אבל ההלכה בזה כהירושלמי שלאחר מנחה קטנה אין להקדים כלל מוסף למנחה.
או אולי באופן אחר יש לומר דסובר הרר"י דממנחה קטנה מכיון שקי"ל לפי חלק מהדעות דחכמים אסרו עליו לעשות כמה דברים א"כ חשיב דחכמים הטילו עליו להתפלל מיד ואינו יכול לטעון שאינו רוצה להתפלל עכשיו, וגם שלא חייבוהו להתחיל התפילה ברגע זה מ"מ אסרו עליו לעשות כל מה שיסיח דעתו מן התפילה וחשיב כמו שמצופה מאדם זה עכשיו להתפלל וממילא לא יתחיל מוסף קודם למנחה כשמוטל עליו עכשיו להתפלל מנחה.
ואם נימא דתי' זו האחרון נכון א"כ תפילת ערבית דומה למנחה לענין זה לשי' הרמ"א, אולם לפי התי' הקודם יש לדון בזה.
ויש מקום לומר דטעם הרר"י דמנחה קטנה עדיפא ולכן רק גבי מנחה גדולה יכול לטעון שאינו רוצה להתפלל עכשיו, ולפי ביאור זה גבי תפילת ערבית הוא כמו מנחה קטנה אלא אם כן עדיין לא הסתיים צאה"כ לכל הדעות שרוצה לחשוש להם.