לכתחילה אין לשפוך ישירות בכוס חלב, ובדיעבד אם שפך מים מקומקום לכוס חלב ועלו מהחלב אדים לקומקום העליון והקומקום רותח או שהאדים רותחים בחום שהיד סולדת בו, הרי הקומקום נעשה חלבי עד שיכשירו (ואופן הכשרת קומקום זה הוא קל יותר).
ואם לא עלו אדים או ספק אם עלו האדים הקומקום מותר.
ואם הם בתוך גומא ואין מקום לזיעא להתפשט אז גם בספק אם היד סולדת בו אסור.
וכמו כן אם אין היד סולדת בו לא באדים ולא בכלי אינו אוסר כלל.
מקורות:
מה שהזיעא נחשבת כגוף המאכל כן מבואר ביו”ד סי’ צב ס”ח, ומה שיש לאסור אם הזיעא רותחת כן מבואר שם ברמ”א, ומה שיש לאסור אם הכלי העליון רותח ברע”א ופמ”ג שם, ומה שיש להקל בספק זיעא במקום פתוח כ”כ רע”א שם בשם תשובת ב”ח חדשות ח”ב סי’ כד, ומה שאם אין היד סולדת בו אינו אוסר כמבואר בבהגר”א ורע”א שם וכדמוכח שם גם ברמ”א, ושופך לכלי חלבי שאין בו חלב אינו אוסר כמבואר שם ברמ”א, ושאר הפרטים ומ”מ ובדיני ההכשרה עי’ בספר השלחן כהלכתו סי’ ד סי”ד ובמ”מ שהובאו שם.
ומ”מ יש לציין דכל מה שנתבאר הוא רק מצד זיעא אבל יש כאן נידון נוסף שלא נגענו בו והוא אם יש כאן ניצוק של חם לתוך צונן, ועי’ ט”ז סי’ צה סקי”ג ומשב”ז שם ושפ”ד סק”ג, אלא ששם אפשר דאינו בהכרח שייך לענייננו שהצונן דתתאה הוא החלב וצל”ע, ועי’ ט”ז סי’ קה סק”ו שביאר דין תתאה גבר דמחברו בניצוק, ובפלתי הבין שם שהחמיר בחם לתוך צונן ותמה בזה טובא ממקור הדין ממתני’ עי”ש, אבל הפמ”ג דחה דגם הט”ז לא החמיר בזה, וכן מבואר בט”ז גופא באו”ח באו”ח ס”ס תנב סקי”א דחם לתוך צונן אינו אוסר מצד ניצוק וכן פסק בחכ”א כלל נט דין ה, ראה מנחת חיים יו”ד עמ’ קמד בכ”ז.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 57
מק"ט התשובה הוא: 123395 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/123395
