קו התוכן הטלפוני: 03-6703111 questions@shchiche.com ו׳ בכסלו תשפ״ז

בבסיס לדבר האסור והמותר מה הדין כשיש שני חפצי איסור וחפץ אחד של היתר או להיפך האם הולכים אחר רוב הדברים

נשאל: ז׳ בניסן תשפ״ה קריאה של כשתי דקות המשיב: הרב עקיבא משה סילבר

המשמעות במשנ”ב סי’ רעז סקי”ח בנידון בכיכרות ונרות להדיא דאין מתחשבים בכמות הדברים כשיש שני נרות וככר אחד ככל דסבירא לן שהככר הוא עדיף, עי”ש בלשונו שכתב בתוך דבריו “ומזה נובע המנהג שהנשים נזהרות ליתן ככר הצריך לשבת על השלחן קודם הדלקת הנרות ומנהג נכון הוא כדי שיהא מותר לטלטל את השלחן כשיהיה צריך לו” ע”כ, וכן משמע במשנ”ב סי’ שח סקל”א ובשעה”צ שם לגבי הנידון של כמה פרוטות שאין בטלים כשיש דבר החשוב מהם.

ובאמת עיקר דין בסיס לאיסור ולהיתר הוא בכלכלה עם אבן מלאה פירות בסי’ שט ושם ג”כ יש אבן אחד והרבה פירות, ושם בסק”ט במשנ”ב נזכר דהטעם דחשיב בסיס לאיסור ולהיתר משום שהפירות חשובין מן האבן, ולא התחשב המשנ”ב במה שהם מרובין מן האבן כמה פעמים, ויתכן לומר ההגדרה בזה דגם אם הי’ חשיבות מחמת הריבוי מ”מ בסופו של דבר ההיתר הוא מחמת החשיבות וא”כ אחרי שבלאו הכי יש חשיבות מחמת הפירות עצמם שחשובין מן האבן א”צ יותר מזה להכנס גם לענין הכמות.

ומ”מ באופן שהאיסור וההיתר שוים ברמת חשיבותם מסתבר שמנין וכמות הוא גם צורה מסויימת של חשיבות ללכת אחר הרוב, ואמנם במקום ששוים בחשיבותם ושוים במנינם החמיר המשנ”ב סי’ שי סקל”ג, ואעפ”כ יש לומר דבנידון דידן שיש רוב היתר לא חשיב שוים בחשיבותם.

ויתכן לדמות הענין לכלי המשמש בעצמו לאיסור ולהיתר דמבואר בפוסקים דאם רוב השימוש הוא לאיסור או להיתר אזלינן בתר רוב שימושו.

ואפילו במקום שאם היה רק חפץ אחד נגדי היה חשוב פחות ועכשיו מחמת שיש שני חפצים יש יותר חשיבות ג”כ יש מקום לומר דמ”מ השתא יש לזה יותר חשיבות בהנחה כאן והבסיס יותר מתייחס לאיסור, ויש ראשונים (או”ז שבת סי’ פו ומאירי שבת קמב ע”א) שסוברים דהגדרת בסיס לאיסור ולהיתר הוא שהאיסור מתבטל, ואכן שוב מצאתי בריב”ש סי’ צג דיש משמעות בזה לחלק בכיכרות בין הרבה לחם למעט לחם וחזי’ שלפעמים המשמעות נקבעת לפי הכמות, אלא דשם משמע שהוא לפי הרוב הניכר, (ומ”מ יותר מצוי שההיתר חשוב מהמוקצה לפי דעת המשנ”ב שם בסי’ רעז).

וע”ע בב”י ומשנ”ב בסי’ שי סקל”ד ושוע”ר שם לענין מחתה שהזכירו שהשברי עצים הם “קטנים” אבל אין להביא מזה ראיה שהוא טעם לביטול חשיבות דקטנים היינו “שא”א ליטול האפר בלעדם” עי”ש.

היוצא מזה דאזלי’ בתר חשיבות ולא בתר רוב ומ”מ מתחשבים גם ברוב כדי ליצור חשיבות מחמת הרוב ומסתבר שרוב היוצר חשיבות הוא רוב הניכר בלבד לפי הענין.

המקורות מסומנים בצבע.

מק״ט התשובה: 125706קישור ישיר: shchiche.com/125706

תקציר התשובה

נוצר בידי בינה מלאכותית, לפי בקשה

בינה מלאכותית

התשובה שלמעלה נכתבה ביד, בידי המשיב, והיא בלבד הקובעת. התקציר נוצר בידי בוט של בינה מלאכותית, שידוע כאינו דייקן: הוא עלול להשמיט הסתייגות, לייחס דין לצד הלא נכון או להפוך ספק לפסק. אין לסמוך עליו להלכה – רק לעזור להחליט אם לקרוא.

לתשובה הזו עדיין אין תקציר. בלחיצה הוא ייכתב עכשיו, וזה לוקח כמה שניות.

הערות והשגות

אין עדיין הערות לתשובה זו.

הוספת הערה

כתובת המייל לא תוצג באתר.

עוד תוכן שיעניין אותך

שליחת שאלה

התשובה תגיע במייל. שאלה שאינה פרטית מתפרסמת גם בפורום השאלות, יחד עם המענה.

בקצרה, במשפט אחד. את הפרטים מוסיפים בשדה הבא.

כל פרט שנוגע לעניין עוזר לענות על המקרה שלך.

הכתובת לא תוצג באתר.

אפשר גם בטלפון, בקו התוכן: 03-6703111

×
⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).

⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).