בגמ’ מוכח (עי’ בסוגי’ דאע”פ שאמרו מקדימין וכו’) דאין להקדים מתנות לאביונים לפני פורים עכ”פ לפני יום קריאת המגילה.
ובביאור הלכה סי’ תרצד מה שהביא בשם המג”א משמע דהחשש הוא רק אם יאכל העני המעות לפני פורים אבל אם ישארו בפורים משמע דמהני ולכן קודם פורים סמוך לפורים רצה הפמ”ג לצדד ולחדש עוד דמהני לפ”ז ולהלן סי’ תרצה א”א סקי”ג סתר חידושו זה.
אולם באמת דברי המג”א בשם הבעל המאור צ”ב מנין הוה פשיטא להו דמהני אם המעות קיימים בפורים, ובאמת יש אחרונים שהוכיחו דהבה”מ לא מיירי באופן שנותן מתנות לאביונים קודם פורים (דבר אליהו ס’ סט) ויש אחרונים דמפרשים שהכוונה בנותן בתורת פקדון (תשוה”נ ח”ג סי’ רלח), ולכן מאחר דנקט המשנ”ב לעיקר הדין בשם הפמ”ג שפורים כדברי קבלה הלכך מאחר דאין לנו ראיה להתיר באופן זה מאחר ואין ראיה ברורה דמהני וגם בערה”ש ס”ב כתב שלא יתן קודם פורים אף אם נותן מפורש על פורים.
ומ”מ אם מתנה עם העני שהמעות יהיו שלו בפורים אפשר דמהני כמ”ש בתשובות והנהגות שם, ובפרט אם המעות ברשות העני בפורים שאז חל קנין חצר לפי תנאי דיני קנין חצר או שעושה העני קנין ומעשה זכיה במעות אלו בפורים (עי’ אז נדברו ח”ו סי’ פ).
ויש מדקדקים שהעני יחזור ויזכה להנותן בפורים ע”ד רבני הקופה ויחזור ויטלם לחלקו והיינו משום שיש לחוש שהחלוקה תהיה באופן המועיל ע”פ הדין (כגון אלו שנתנו באשראי ורוצים שיבוא במזומן או שמביאים לאחר זמן החלוקה או שהביאו שטר גדול שניתן כולו לאביון אחד ומתכוונים שיבוא לב’ עניים).
ויש שממנים שליח שיכניס המתנות ליד האביון ביום הפורים לצאת מכלל כל חשש וספק, ובזה ברור דמהני דאין טעם שלא יועיל על ידי שליח ושלוחו של אדם כמותו וכך נקטו כמעט כל האחרונים (שו”ת מהר”י אסאד או”ח סי’ רד רז ובאר היטב סי’ תרצה ס”ז שכך נוטה ביד אהרן וכ”ה בשו”ת בית שערים או”ח סי’ שפא וערה”ש ס”ב ודלא כלהורות נתן ח”ג סי’ רלח).
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 74
מק"ט התשובה הוא: 125411 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125411
