הוא מתברך על אף שהוא עומד מאחורי הכהנים מכיון שדינו כאנוס כדין עם שבשדות, ואינו מחוייב להתפלל מראש יותר במערב בהכנ”ס מכיון שהוא אנוס שרוצה לכוון יותר בקדמת בהכנ”ס.
מקורות: מפי הגרמ”מ קארפ.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 2
מק"ט התשובה הוא: 1556 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/1556
🤖 תקציר התשובה (AI)
⏳ מעבד נתונים, נא להמתין...
* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- האם אפשר לענות ברוך הוא וברוך שמו בברכת כהנים והאם המקרא את הכהנים (כשאינו הש”ץ) יכול לענות מנהג רוב קהילות אשכנז שלא לענות ובני ספרד לענות והמקרא אינו עונה. מקורות: הנה הרבה מפוסקי האשכנזים כאשל אברהם מבוטשאטש ומגן גבורים ותהלה לדוד ואג”מ והקה”י כתבו שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו והרבה מפוסקי הספרדים ככשכנה”ג ופר”ח וברכ”י ומהריק”ש וכה”ח לרח”פ וכה”ח לריי”ס כתבו לענות (ראה ספר דברי בניהו חט”ז סי’ ה שהביא המ”מ […]...
- מי שנמצא בבית הכנסת או מחוצה לו בעת ברכת כהנים ואינו שומע הברכה האם מתברך או לא אם אינו שומע המשמעות שאינו מתברך אלא אם כן הוא אנוס עכ”פ אם הוא עומד מחוץ לבהכנ”ס. מקורות: יש דינא דקול רם כמ”ש בגמ’ דסוטה לח ובאו”ח סי’ קכח סי”ד ובמשנ”ב שם סקנ”ג משמע דאם אין הקהל שומעים כלל לא יברך אלא יצא, וצל”ע אם הוא לעיכובא בכל אחד מהשומעים לפי הצד שהוא לעיכובא או […]...
- המדבר בברכת כהנים האם מתברך במקום אחר [בתשובה ד”ה כהן אילם האם מותר לו לישא כפיו] הבאתי דברי הגמ’ בסוטה לט דמשמע דדיבור אין מעכב ומאידך משמעות דברי הפוסקים לענין העומד בתפילתו בברכת כהנים דמשמע שאינו מתברך אם ממשיך בתפילתו, וכמובן שיש מקום לחלק אם מדבר לצורך הברכה או שלא לצורך הברכה, אבל דבור לצורך הוא מתיר רק מצד הפסק […]...
- למה אין נוהגין כדעת הזוהר נשא קמ”ו להפריד הכהנים האצבעות בשעת ברכת כהנים ראשית כל יש לציין לדברי מעשה רב סי’ קסז ששם הובאה דעת הגר”א שברכת כהנים היא בעשרה אוירים, והיינו שיש להפריד כל האצבעות זה מזה כפשטות דעת הזוהר, וכן הובא במג”א סי’ קכח סקי”ט בשם הזוהר, אלא שציין המג”א שלא נהגו כן, וראה גם בא”ח שנה א’ תצוה הי”ד וכה”ח שם סקע”ז, ויעוי’ ברוקח סי’ […]...
- האם מותר לעשות ריקודים ומחולות בכלי זמר בסיום הש"ס בספירת העומר הנה מדינא דגמ’ הוא מותר, אבל למעשה בזמנינו שקבלו עליהם הראשונים מנהגי אבלות בספירת העומר ונוספו עוד הנהגות במשך הדורות, הדבר תלוי במנהגים, ולכן יש לברר המנהג בזה. ועי’ בחיבורי שו”ת עם סגולה ח”ג סי’ קל שהבאתי שם הדעות בזה, ומה שנמצא שם שרוב פוסקי זמנינו נקטו שלא לעשות כן, ובכללם הגרח”ק בתשובתו, הגר”ש ואזנר […]...
- חזן המתפלל בבהכנ”ס שמתפללים שם בנוסח אחר ממה שהוא רגיל באיזה נוסח יאמר תפילת הלחש בפשוטו היה נראה שיטוב יותר תפלל בלחש כמו הנוסח שעתיד להתפלל ולא הנוסח שלו, דהרי עיקר התקנה הוא שיסדיר תפילה שהולך להתפלל וצל”ע בזה. ושוב מצאתי דהאג”מ כתב כדברי אבל הרבה מפוסקי זמנינו לא כתבו כדברי (הובאו בביאורים ומוספים על המשנ”ב ריש סי’ ק) וטעמם כיון דכל הנוסחאות כשרות וכיון שמכין עצמו לומר נוסחתו סגי […]...
- המתיישב ללמוד מאחורי המתפלל האם מותר להתיישב רק באותו הרגע שמתחיל או שאי אפשר לצמצם ודי במה שבא להתחיל בלימודו כדי להתירו לשבת בקידושין נד ע”א אמרי’ לגבי בגדי כהונה לא נתנה תורה למלאכי השרת, ופרש”י שלכך הוקדשו מתחלה ליהנות בהן שוגגין רק שלא יתכוין לחללן שלא נתנה תורה למלאכי השרת שיהו הכהנים זריזים כמלאכים להפשיטן בגמר עבודה ולא ישהום עליהם אחר העבודה כהרף עין עכ”ל. והיה מקום ללמוד דגם כאן כיון שהותר לו לישב קשה להקפיד בזה […]...
- אדם שנכנס באיסור בינו לבין המתפלל אי חשיב הפסק שיהא מותר לפסוע ג’ פסיעות שאלה {תשוח”ח על המשלוחים הקבועים, ועל של עתה באתי: לבי עלה ונסתפ”ק במקרה דלהלן. נפסק הרי להלכה שאסור לאדם לפסוע לאחוריו אחר תפילת שמו”ע כשמישהו עומד עדיין מאחוריו באמצע שמו”ע, אך הנה אם זה שמאחוריו סיים, שפיר יכול לפסוע, אף שזה שעומד מאחורי זה שעומד מאחוריו עדיין לא סיים. והסתפקתי מה יהיה הדין אם זה […]...
- כהן שפסע והתקרב לדוכן לפני רצה האם צריך לפסוע שוב לכיון הדוכן ברצה בשו”ע סי’ קכח ס”ח נזכר שצריך לעקור ברצה ולא נזכר שם להדיא מה הדין כשכבר עקר קודם רצה, אם צריך לעקור שוב. ובמשנ”ב סקכ”ו הביא הטעם לזה שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם [ויקרא ט, כב] ואח”כ וירד מעשות החטאת וגו’ משמע שבירך קודם שנסתלק מהעבודה לכן תקנו גם בתפלה שיעלו הכהנים לדוכן […]...