או”ח סי’ תרמ סקי”ב במשנ”ב אבל אם מרגיש בחולי ומהאי טעמא מקיז וכו’ ובשעה”צ ציין שכן ביאר המחה”ש דברי הט”ז ובבאה”ט סק”ג הביא בשם הט”ז רק שאם מרגיש בחולי ויש קצת קרירות פטור מלישב וכו’, ויל”ע דלכאורה הוא מוכרח שגם אם מתחילה לא הקיז דם מחמת חולי (כדברי המשנ”ב בשם המחה”ש) אלא רק עכשיו מרגיש חולי פטור מסוכה, דהרי סו”ס עכשיו מרגיש קרירות וקשה עליו הסוכה, וכי תימא דבשאר ימות השנה אינו פורש מביתו מחמת קרירות לאחר הקזה הא קשה לומר כן דיעוי’ בשבת קכט גבי עובדא דשב ליבנא ואריחא וכולי ענייננא גבי אומנא דזמנין וכו’, ואולי יש לומר דהכא לא מיירי כשיש סכנה דבזה לא ס”ד שיצטרך עכשיו לישב בסוכה, אלא רק כשקשה לו ואם נימא דכוונת המשנ”ב בשם המחה”ש להחמיר בזה יש לומר דטעמו משום מה דמובא כאן בבאה”ט בשם הג”א (שהוא מקור הרמ”א כאן) בטעם השני דהקזה חייב בסוכה משום שהיה יכול לעשות לפני החג, ולפ”ז י”ל דטעם החיוב משום שמביא עצמו לידי פטור דבזה לא נאמר פטור דתשבו כעין תדורו כעין דברי הרמ”א בסמוך סעי’ ד עי”ש וקיצרתי, ולדינא צל”ע אם לזה כוונת המשנ”ב דהוא מחודש מצד עצמו.
מק"ט התשובה הוא: 136209 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136209
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.