שאלה
לכבוד מו"ר הרה"ג רב עקיבא שליט"א אחדשה"ט
עבודה זרה דף ח
א) ח: אמר רב פפא עד תריסר ירחי שתא כו', לכאורה יש כאן כפל לשון, דהול"ל או תריסר ירחי או שתא.
ויש עוד מקומות בש"ס שיש לשון זה.
ויש לחקור מה הדין בשנה מעוברת.
אשמח במ"מ בזה.
ב) ח: ברש"י ד"ה ומעיקרא - קודם שיכניס את אשתו כו', לכאורה קשה מדוע כתב רש"י אשתו, הרי מהגמרא בדף ח.
מבואר שעשה סעודה לבנו.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
***
תשובה
א.
כך הוא לשון בני אדם כמו גם מ"ש בתורה שבוע ימים וע"ש בפרש"י, ואם בתורה איכא פלוגתא אי אמרי' דברה תורה בלשון ב"א מ"מ בלשון חכמים לכאורה מילתא דפשיטא היא שדברו כל' בנ"א.
איני מכיר טעם שיהיה חילוק בשנה מעוברת בגוי להצריך י"ג חדשים, אבל לא עיינתי בזה.
ב.
משתה לבנו הכונה סעודה לנישואי בנו ומש"כ אשתו הכונה אשתו דבנו וכן אשתו דעצמו, ר"ל בין אם בעל הסעודה הוא אבי החתן ובין אם הוא החתן עצמו, דבשניהם הדין כך כמדומה, דהאיסור הוא מחמת שמחה הבאה משום נישואין.
וכתב אלי: באמת בכתובות ח.
איתא תריסר ירחי שתא וראיתי דיון באחרונים אם חודש העיבור בכלל.
עיין דברי יציב חלק ה סימן פד פה באה"ע ועוד.
מעניין שיש שמחה שוה כשעושה סעודה בשביל בנו וכשעושה סעודה לעצמו.
***
מק"ט התשובה הוא: 119159 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119159