אם יש ענין שלא להפסיק בין כתיבת תפילין של יד לשל ראש גם במי שכותב תחילה של יד
במשנ"ב ר"ס לב הביא מנהג האר"י שלא להפסיק בין כתיבת פרשיות של ראש ושל יד, ויש להסתפק אם ד"ז שייך רק למנהג האר"י שכותבין של ראש קודם לשל יד, או…
במשנ"ב ר"ס לב הביא מנהג האר"י שלא להפסיק בין כתיבת פרשיות של ראש ושל יד, ויש להסתפק אם ד"ז שייך רק למנהג האר"י שכותבין של ראש קודם לשל יד, או…
בגמ' ב"מ פג ע"א הובא הפסוק למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמור, לענין לשלם לפועלים לפנים משה"ד גם כשנשבר החבית שנתבקשו להוביל, וכעי"ז הוא בירושלמי ספ"ו דב"מ, ועיקרי הדברים…
במקרה זה מותר. מקורות: עיקר הטעם להתיר הוא משום דנקטו פוסקי זמנינו לעיקר הדין דבתנור מועיל הכשרה בחום גבוה. מלבד זה, גם אם היה תנור שלא היה לזה הכשרה הא…
בענין הראיה שהביאו מעובדא דאליהו שנטמא לר"ע משום שהיה צדיק וצדיקים אינם מטמאים היה מקום לדחוק שהוא מטעם התוס' בכתובות קג עי"ש, וגם היה מקום לדחוק דמיירי בטומאה דרבנן שהותר…
הנה בכל יום נקט המשנ"ב בסי' פט ס"ה שמותר לפתוח באכילת כביצה עד חצי שעה שקודם עלה"ש ואם התחיל בהיתר (דהיינו קודם החצי שעה) מותר להמשיך ולפסוק (להכרעת הדין דלא…
הנה בפוסקים הובאו טעמים בטעם עמידה בפני המת (עי' בט"ז יו"ד סי' שסא סק"ב וביד אליהו סי' נד) אם הוא לכבוד המת או רק לכבוד נושאי המת. ויעוי' ברמ"א יו"ד…
הנה מאחר ומגביהים אותו בודאי שברגע ההגבהה עצמה יש צורך לעמוד דהרי אז עדיין לא ישב הספר במקומו, וגם מה שטען כת"ר שמיד שעומד הס"ת כבר יושב מ"מ יש להתאמץ…
בב"י ובמשנ"ב ריש סי' ד' סק"א הביאו ב' טעמים בענין נט"י, הנה להרא"ש שהביא שם ברכת ענט"י היא ודאי רק על מה שנוטל ידיו לתפילה וכמו שלמד מזה לברך גם…
התפא"י בפ"ב דזבחים מ"ב סקכ"ו גבי מקצת דמו למחר כתב שמפגל רק אם נתכוון לזרוק מקצת ראשון מדמה למחר ולא במקצת שני דהא במתנה אחת כיפר כדתנן ברפ"ד. ויש לציין…
יו"ד סי' שנג ס"ג כבודו של חכם להוציאו דרך הפתח וכו', ומבואר בגמ' מו"ק כה ע"א דיש לשבור הפתח מחמת זה, ומ"מ כבר כתבו הפוסקים דבזמנינו לא שכיח תלמיד חכם…
אותו הבגד מיהת אינו מחוייב (ועי' בדברי הפוסקים שאר פרטי הדינים). מקורות: ביו"ד ריש סי' שצו דבכל המתים אם לא קרע תוך ז' אינו קורע אח"כ דאי"ז שעת חימום משא"כ…
בש"ך יו"ד ס"ס שסה הקשה על מש"כ שם אא"ז בעל הלבוש בטעם ממה שמרחיקין מן העיר נ' אמה משום עצב החיים והקשה הש"ך דבסוגיות משמע שהטעם משום ריח וכ"כ בראשונים,…
בט"ז או"ח סי' כא סק"ג הזכיר דאין נכון להכנס לבית הכסא בטליתות של מצוה שלנו שאינן רק להתפלל בהן והוסיף שגם בבגד קיטל אין להכנס לבהכ"ס כיון שהוא מיוחד להתפלל…
ראיתי בזה פלוגתא דבחידושים וביאורים על יו"ד סי' שמ סקכ"ז כתב שא"א כיון שכבר קם מאבלותו ביום הז' ומקצת היום ככולו ובעל אבן ישראל (פני ברוך עמ' תסא) נקט שאפשר.…
בביאור הגרח"ק לברייתא דמלאכת המשכן (בשלהי הברייתא) הביא מחלוקת ראשונים אם הכיור במשכן דברמב"ן נזכר שהיו נושאין אותו בני קהת ויש מהראשונים שכתבו דהכיור היו נושאים בני גרשון ויש מהם…
הנה השאלה כאן מצד מזומן האם מוגדר כמזומן כיון שהוא שמור לו וממילא אין בזה דין שילוח או דמאחר שאינו רוצה לזכות בזה ואינו זוכה בע"כ א"כ אין בזה מזומן,…
יש מקום לטעון דמאחר שהאיסור הוא משום לועג לרש א"כ מי שיצא מכלל עמיתך (ועי' בה"ל סי' א ובחפץ חיים) שאין מחוייבין להתחשב בו א"כ גם אין איסור להיות בכלל…
ראיתי מי שכתבו בזה דמאחר ולא נזכר מעלה לספרי סידורים על גמרות אין חיוב להקפיד שלא להניח גמרות על סידור, דא"א לחדש גדרים. ובודאי שאם קבלה נקבל (ואכה"מ בדעות הפוסקים…
המנהג להקל ומ"מ יש מדקדקים שמחמירים בזה. מקורות: בשו"ע או"ח ס"ס עא ס"ז ומשנ"ב שם סקי"ז מבואר שאסור ואפילו בדיעבד לא יצא לדעת הרמב"ם כמבואר שם. ומ"מ רבים נהגו להקל…
במשנ"ב סי' קכח ס"ק קו משמע שנקט דסתם אמירת "כהנים" אינה כוללת את הכהן שעומד בשמונ"ע, ואין האמירה חלה עליו כשלא נאמרה לו להדיא, וכן משמע בשו"ע לעיל ס"ב דאמירת…