אינו מועיל מכיון שלא ייחדו לעולם, דבאבנים בעי' ייחוד לעולם (או"ח שח כב) וגם להמקילים שם (מ"ב סקצ"ז) הוא דוקא בדבר שדרכו להשתמש בהן ולא בדבר כזה.
ומ"מ אם מע"ש הניחו בתוך המים יתכן שנחשב כמעשה, דמעשה מועיל באבנים גם אם לא ייחדו לעולם, אולם לענין כיסוי חבית כ' החזו"א (או"ח מב ט) שאינו נחשב כיסוי חבית עי"ז להחשיבו כמעשה, ויש לחלק, ועי' בספ"ק דחגיגה לענין הניחה ע"פ ארובה, ולענין זריעה בשבת הכנסה למים ודאי נחשב מעשה.
מק"ט התשובה הוא: 3313 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/3313
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- אם יש סגולה שמי שמכניס גרעין אבוקדו למים זה שומר על חתיכות האבוקדו שישארו טריים האם מותר לעשות סגולה זאת בחול לא שמעתי מסגולה זו עד כה, ועכ"פ לגוף השאלה נראה שהדבר תלוי במחלוקת כללית על עשיית סגולות באופן שאין ידוע הרפואה שבזה, והדעה הכללית בזה להתיר וכך המנהג. מקורות: עי' שו"ע שא ז ובמ"ב שם בשם ביהגר"א, ומפשטות דבריו נראה שיותר תופס לעיקר כהשיטה המקילה בזה, וכן בשו"ע נראה שהשיטה העיקרית היא כך, ויש להוסיף […]...
- כשחל ראש חודש במוצאי שבת האם ראוי לכתחילה לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש והאם ראוי גם לברך לפני מוצ"ש ומה הדין אם לא יוכל לברך לפני מוצ"ש (כגון שצריך זימון) האם יש ענין לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש על אף שיברך במוצ"ש טוב לסיים את הסעודה לפני חשיכה ויותר טוב גם לברך לפני חשיכה. אם אינו יכול לברך לפני חשיכה כגון שצריך להמתין לזימון, לפחות יסיים את הסעודה לפני חשיכה ויזכיר בבהמ"ז של שבת בלבד. מקורות: הנה זה ברור שטוב יותר לסיים ולברך לפני מוצ"ש, שכן במקרה שיסיים ויברך רק במוצ"ש ייכנס בזה לכמה מחלוקות, דראשית כל […]...
- כהמשך לשאלה על ייחוד אבנים לשימוש בשבת, האם יש צורך לייחד את האבנים לעולם או שדי במה שמייחד אותם לשימוש לשבת אחת אין הייחוד מועיל להוציא האבנים מידי מוקצה, אלא אם כן מייחד אותם לשימוש נצחי לעולם, והוא הדין אם בפועל הוא רגיל להשתמש באותם האבנים בימי החול נחשב כייחוד, על אף שלא עשה ייחוד בפירוש ג"כ נחשב כייחוד, ומכל מקום אם הייחוד שלצרכו הוא ייחד את האבן הוא שימוש שרגילים להשתמש לצרכו באבן, בזה במקום הצורך […]...
- אבן שהביא מהרחוב לשימוש בבית האם היא מוקצה אם ייחד את האבן לשימוש בבית והצניע אותה לצורך כך ואת הייחוד עשה לפני שבת אין באבן זו איסור מוקצה. מקורות: או"ח רנט, ב ומשנ"ב....
- מה נקבע מוקצה בשבת וכן בסיס לדבר האסור, האם הוא לפי שקיעה או צאת הכוכבים או לפי שניהם ומה הדין כשקיבל שבת אם נקבע לפי זמן שקיבל שבת נמדד לפי כל בין השמשות, שרק אם הוקצה כל בין השמשות נעשה מוקצה, אחרת מספק מקילים, כך דעת רוב הפוסקים והכרעת המשנ"ב והפמ"ג, ולכתחילה לכו"ע ראוי לחשוש למחמירים שלא לייחד בסיס בחלק מבה"ש אם רוצה להשתמש בו בשבת, (וכמו שיוכח להלן מדין סוכה וכן הורה הגריש"א). מקורות: לכאורה ההגדרה בזה מאז שנאסר עליו החפץ בתורת […]...
- מי שעומד בפלג המנחה ורוצה להספיק לישון לפני סעודת שבת ויש לו מי שיעיר אותו, האם עדיף שישן כעת ויקום בצאת הכוכבים להתפלל מעריב וק"ש בזמנה או שעדיף שיתפלל מעריב של ליל שבת בפלג המנחה ויישן לאחר מכן מכיון שיש אומרים שמנהג האשכנזים בא"י להחמיר שלא להתפלל בפלג המנחה גם בע"ש [עי' קובץ תשובות ח"א כג, הליכות שלמה תפילה פי"ד ארחות הלכה 10, ויש חולקים עי' ביאורים ומוספים סי' רסז סק"ג], ומכיון שעדיין אין עליו איסור לישון כרגע מחמת תפילת ערבית עד חצי שעה לפני צאת הכוכבים [משנ"ב רלה סקי"ט], לכן עדיף שיישן […]...
- נר של שבת שנשאר דלוק עד מוצאי שבת האם יש ענין לקחת ממנו נר הבדלה אין ראיה שיש מצוה בזה. ומאידך גיסא גם איסור לכאורה מוסכם שאין בזה. מקורות: יעוי' בתענית כה ע"א על הנר שנעשה בו נס על ידי ר"ח בן דוסא ודלק עד מוצ"ש ובמוצ"ש הביאו ממנו אור להבדלה, והיה מקום לבאר שיש בזה מעלה דכיון דאיתעבידא ביה חדא מצוה ליעבד ביה מצוה אחריתי, כמ"ש לגבי עירוב, וכ"כ […]...
- בענין התשובה על איסור ליטוף בעלי חיים בשבת, מה הדין ללטף שיער המחובר לבעל חי יש בזה בעיה. מקורות: ראה או"ח שב, יא, התו"ש החמיר בזה אף שפשטות השו"ע להקל, והביאור הלכה תמה על התו"ש ולא הכריע....
- מי שלא החליף בגדים לבגדי שבת לפני כניסת שבת האם יש להחליף עכשיו באמצע שבת כן. מקורות: כן מוכח בשו"ע יו"ד סי' שצט ס"ה שגם באופן זה הוא כבוד שבת, וכן מוכח ממה דקי"ל שלא יישא תינוק בבגדו אם לא בהפסק כדי שלא ילכלכנו שהמצוה ללבוש בגדים נקיים הם לכל השבת ולא רק להחליף לפני שבת ופשוט....
- מה הטעם שאם ייחד את החמץ לישיבה וטח בטיט את החמץ אינו חייב בביעור דהרי אפי' חצי שיעור יש אומרים שחייב בביעור ולכו"ע אסור באכילה ומה הדין כשיש קטנים שיבואו לאוכלו הטעם הוא שאין לזה שם מאכל בכה"ג והוא כעין דין החמץ שנפסל לאכילת כלב, שבשניהם אין לזה שם אוכל, וגם אין חשש שמא יבוא לאכלו מכיון שתקנו לישיבה וגם מאוס (ראה משנ"ב ושעה"צ סי' תמב ס"ט), ובמקום שיש קטנים ביותר שיבואו לאכלו ג"כ לכאורה לא נראה שיחלקו בזה הפוסקים, דהרי הביעור הוא מחמת הגדולים דאילו […]...