קי״ל בס״ס תרכז שנויי סוכה אין פוסלין סוכה אא״כ יש בהם ד׳ טפחין ומופלגין מן הסכך ד׳, וטעם הפסול מבואר במשנ״ב שם סקי״א מהפוסקים דרק כשסמוכין לסכך בטלי אבל ברחוקין ד׳ חשיבי באנפי נפשייהו ולא בטלי, ונשאלתי מה הדין אם משתלשל למטה מד׳, ובפשוטו לפי טעם זה כיון שבקצהו הוא תוך ד׳ לסכך א״כ שייך להסנף ולחבור לסכך ולהתבטל אליו ותו לא אכפת לן, אלא דהי׳ מקום לומר להיפך דהחשיבות שרחוקין ד׳ מן הסכך חשיבי באנפי נפשייהן היא הגדרה מצד שהדבר ממוקם בחלל שאינו האזור שבסמיכות לסכך, [ויש להוסיף דבמשנ”ב סי’ תרכט סי”ט כ’ דטעם הפסול במופלגין ד’ הוא משום דלא בטל לסכך והי’ מקום לבאר דכל מה שאינו בשטח הסמוך לסכך בטל אולם א”צ לומר כן די”ל דסמיך על מש”כ לעיל בסי’ תרכז], אלא שיותר קל לומר כהצד הראשון, וגם מסברא די שחלק מהדבר סמוך לסכך כדי להתבטל, וגם לשון הגמ׳ (סוכה י ע״ב) סוכה שנוייה מופלגין ממנה ד׳ משמע דלא מיירי אלא שכל הנוי מחוץ לד׳ לסכך, וכן הוכיח בהערות הגריש״א בסוכה שם מדברי בעל המאור, וכ״כ בשם הגרש״ו (קובץ מבית לוי ח״ב עמ׳ כו) ובחוט שני סוכות פ״ג סק״ד ואמת ליעקב להגר”י קמנצקי להקל בזה, ויש שכ׳ דמ״מ המנהג להחמיר (סוכה כהלכתה פ״ז ס״ב בשם הגריש״א) ויש להוסיף דיש שנהגו למעשה בעוד חומרות בעניני נויי סוכה (עי׳ ארחות רבינו ח״ב עמ׳ רכא והליכ״ש סוכות פ״ז ארחות הלכה הע׳ פג), ויש לדמותו קצת לסוכה שכ׳ הרמ״א דנהגו לעשותה שלמה בדפנותיה והטעם כדי שלא יבואו ע״ה לדמות מילתא למילתא ולהקל שלא כדין וגם בניד״ד שייך בקל לטעות ולהתיר שלא לנאותה וכן בממעטין משיעור סוכה וכן במופלגין ד׳ (ואדאתאן להכי יש לציין בזה עוד שכ׳ הרמ״א דעדיף ג׳ דפנות שלמות מד׳ שאין שלמות, ולהנ״ל הוא מיושב דבד׳ דפנות שאין שלמות עדיין איכא לע״ה למטעי ולהתיר את האסור משא״כ בג׳ שלמות כמעט ליכא למטעי ולהתיר).<br />היוצא מזה דמותר ויש שנהגו להחמיר ממנהגא (ועי’ עוד מקראי קדש סוכות פ”ג סק”ד שכ’ דאולי תליא במח’ ראשונים ושאינו מוכרח דיש מחמירין [אבל המקילין בודאי מקילין וכנ”ל], מנח”ש בסוכה שם, הליכ”ש פ”ז סכ”א מה שכתבו בזה).
ולענין אם רוצה לכסות את הנוי בסכך, הנה אם מדובר בנוי ממש שכל הפסול שלו שהוא מופלג מן הסכך, א”כ לא שמענו שצריך דוקא תוך ד’ לקצה העליון של הסכך, ואדרבה משמע דלכו”ע מהני שהוא תוך ד’ לקצה הסכך התחתון, וממילא אם מוסיף עוד שכבת סכך מתחת לסכך תוך ג’ לסכך מהני, אבל אם יש יותר מג’ בין ב’ השכבות, הנה מאחר דאין כאן י’ טפחים בין ב’ הסככים אינה נפסלת מצד ב’ הסככים דקי”ל כשמואל (בסוכה דף י ע”א) דאמר כהכשרה כך פסולה, רק דיש חילוק אם הסכך שמניח למטה ולמעלה חמתה מרובה או צילתה מרובה, עי’ בריש סי’ תרכח ובבה”ל שם דאם העליון צילתו מרובה והתחתון חמתו מרובה העליון מכשיר ואם העליון חמתו מרובה והתחתון צילתו מרובה התחתון מכשיר, אבל אם שניהם חמתן מרובה לא מהני, ואם שניהם יחד צילתן מרובה עי’ סי’ תרלא ס”ה דא”א לצרפן אם אין לבוד וכל שאר פרטי הדינים, ובד”כ המקרה הוא שהסכך העליון צילתו מרובה והתחתון חמתו מרובה ואמנם אין בזה פסול אבל א”א לצרף הסכך התחתון כשיש ביניהם כמה טפחים דהרי במרוחקין הנויין ד’ טפחים עסקי’, וא”כ כ”ש דליכא לבוד לסכך לענין צירוף וממילא לכאו’ גם לא לענין לומר שהנוי שנמצא בסכך התחתון חשיב כסמוך לסכך.
לסיכום במקרה רגיל אם מכסה את הנוי בסכך לכאו’ צריך שיהיה הסכך תוך ג’ לסכך העליון כדי להצטרף.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 122
מק"ט התשובה הוא: 153862 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/153862
