יש בזה מחלוקת, ולמעשה פסק המשנ"ב (סי' צג ס"ד סק"ח ושעה"צ שם סק"ט) דפטור, ומ"מ מאחר שיש מחמירים בזה (והוא דעת הט"ז סי' קח סק"א), נכון להתפלל בתורת נדבה עם תנאי, ומכיון שמעיקר הדין פטור, לכן יחדש בה דבר כדין המתפלל תפילה נדבה במקום שמעיקר הדין פטור שצריך לחדש בה דבר (משנ"ב סי' קח סק"ב בשם הפמ"ג).
והתנאי הוא שאם חייב יהיה זה לחובתו ואם פטור יהיה נדבה (משנ"ב סי' קח ס"ה סקי"ט, והפמ"ג בריש הסי' קח במשב"ז סק"א שהוא מקור דברי המשנ"ב בסק"ב הנ"ל ציין שם לס"ה).
ולענין אונן כ' המשנ"ב סי' עא סק"ד בשם השו"ע יו"ד סי' שמא שגם א"צ להשלים התפילה אחר כך כיון שבשעת החובה היה פטור לגמרי ולא דמי לשכח או נאנ'ס, אבל כתב בשם כמה אחרונים [דה"ח ומגן גיבורים] דאם התחיל אונ'סו אחר שכבר התחיל זמן תפילה, חייב להשלים וצל"ע בניד"ד, ובמשנה אחרונה על המשנ"ב סי' ע סק"כ העיר דמאחר דכל דין עוסק בצרכי רבים נלמד מאונן א"כ לכאורה ה"ה בעוסק בצרכי רבים.
ובשבט הלוי ח"ד סי' יא סק"ב כתב דלהלכה מסתבר כרוב האחרונים דגם אם התחילה האוננות אחר שבא זמן תפילה וכבר חל החיוב אעפ"כ נפטר גם מתשלומין עי"ש נימוקו לזה, וכן הוא דעת הברכ"י וחכמת שלמה ובדיני אונן להגרא"ז מרגליות בסוף שו"ע יו"ד סכ"ט.
ולכן למעשה בכל גוני יתפלל בתורת נדבה ויתנה, אבל בנידון שחל עליו הפטור רק לאחר זמן תפילה אפשר שאין מחוייב לחדש בה דבר, עי' שו"ע סי' קח סי"א ומשנ"ב שם סקל"ג.
ולא נכנסתי בתשובה זו לנידון מה נחשב בזמנינו בפועל עוסק במצוה, א"כ בנידון שעליו היה מדובר בשאלה זו מסתבר שנחשב עוסק במצוה כיון שהיה נצרך לעיסוק (עי' סי' ע סקט"ז ושעה"צ סקי"ד), ואכמ"ל.
מק"ט התשובה הוא: 122138 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/122138