שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

האם יש חיוב לאכול שום בזמנינו בערב שבת ובאיזה שום נאמר

בגמ’ דב”ק ס”פ מרובה נזכר דין זה עם תקנות שתיקן עזרא ולפו”ר משמע שהוא חיוב כשאר רוב התקנות, וכן במתני’ דנדרים הנודר מאוכלי שום ומבו’ שם שדרך ישראל לאכול שום אז ומשמע שהיה מנהג קבוע וידוע בכל ישראל לאכול שום, אבל במשנ”ב ר”ס רפ כ’ מצוה לאכול שום וכו’ [והוא מהמג”א שם בשם היש”ש פ”ז דב”ק סי’ מ”ג], ולפעמים מצוה הכוונה רשות, ובשעה”צ שם כ’ שהוא מתקנות שתיקן עזרא, ואולי לפ”ז אכן כוונתו דמצד הדין הי’ חיוב, אבל אינו מוכרח דלשון תיקן שייך גם בדבר שאינו חובה ועכ”פ דשאר התקנות יש בהן דברים שהם חובה, וצל”ע אם אינו חובה מנ”ל שאינו חובה ומה טעם האידנא מצוי שיש שלא נהגו בזה (ובחידושי על הגמ’ שם כתבתי לעורר דאולי יש עוד מתקנות עזרא לא נאמרו בתורת חיוב גמור כגון דינא דמשכמת ואופה וצל”ע ועי”ש עוד).

ועיינתי במקור היש”ש שם ולא מצאתי שהזכיר הלשון מצוה (רק בדרך אגב בתוך דבריו אח”כ לענין אימתי נוהגת מצוה זו אם בער”ש או בליל שבת) אלא אדרבה כ’ בתוך דבריו שאם אכלו אח”כ ביום ולא אכל בלילה יצא, ומשמע דחיובא הוא מהלשון יצא.

ומצאתי במחב”ר שם שהביא ל’ הרמב”ם בפהמ”ש בנדרים שם דמשמע מלשונו להדיא שתקנה זו אינה נוהגת האידנא וכ’ המחב”ר שם בטעם הדבר דהוא מצד השתנות המקומות והזמנים [ולמד כן בכוונת לשון הרמב”ם בפהמ”ש שם עי”ש], ור”ל שנשתנו הטבעים והאידנא אין באכילת שום תועלת לענין זה כמו בזמנם, אבל הביא שיש שנהגו בזה עד האידנא.

ואולי מטעם זה כ’ האחרונים הלשון מצוה דמשמע דאינו חובה והיינו מטעם הרמב”ם הנ”ל דמעיקר הדין סבירא לן כוותיה שהאידנא אינו חייב והראיה שרוב העולם לא נהגו בזה [ולולי תי’ זה אם נימא דמצוה ר”ל אינו חובה א”כ אולי ס”ל דיש עוד מהתקנות שאין חיוב גמור וצל”ע דאולי כך ס”ל לענין סינר].

ובערה”ש שם ס”ב כתב טעם אחר במה שאין נוהגים בזה משום שכ’ הס”ח לצלותן ובלא זה אינם טובים עי”ש ואין אנו בקיאין לצלותן, וצ”ע דלמה לא יצלה אותן לגמרי, ובלא”ה צ”ע היכא אשכחן דאמרי’ שאין אנו בקיאין לקולא בפרט דבגמ’ לא נזכר צלויין כלל, ועוד דלגוף מש”כ המשנ”ב בשם הס”ח לאכלם צלויין כ’ המחב”ר שם דכוונת הס”ח לאפוקי חיים ולא לאפוקי מבושלין (ועי’ של”ה שער האותיות ק’ קדושה), וכן במעשה רב מהגר”א סי’ קכד כ’ לאכלן מבושלין, (ועי’ בארחות רבינו ח”ג סי’ רלא), ומ”מ אחר דיש דברי הרמב”ם הנ”ל ניחא דלגבי עוד דברים מצינו בעוד מהפוסקים שכ’ דנשתנו הטבעים בפרט לענייני מאכלי רפואות.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 119

לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.

מק"ט התשובה הוא: 150488 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/150488

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 5 / 5. ספירת קולות: 1

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

האם יש פגם בולד שנולד תוך ג’ חדשי הבחנה בין בעל ראשון לשני באופן שידוע ע”פ בדיקות המכשירים וכיו”ב שבודאי לא היתה מעוברת קודם לכן
⭐ פופולרי
ב’ סוכות על גבי סוכה כל אחד על גבי חברו האם מצטרפות לי’ טפחים כדי לפסול סוכה שתחתיהם👁 1,220   💬 9
⭐ פופולרי
בעל קורא שטעה בקריאת ההפטרה בנביא מה הדין👁 449
⭐ פופולרי
האוכל בסוכה סעודה כשיעור יותר מכביצה פת המחייבו בסוכה מדינא, האם יכול להמשיך לאכול בביתו פחות מכשיעור, ומה הדין כשמתחייב לאכול בסוכה רק בצירוף שניהם👁 2,581
⭐ פופולרי
האם יש לברך הטוב והמטיב על בחירת נשיא שאומרים שהוא טוב לעם ישראל👁 1,241   💬 1
איך בני אפרים הצליחו לצאת ממצרים
🔥 פופולרי מאודאיך בני אפרים הצליחו לצאת ממצרים👁 7,054
📈 מבוקש
ברכת שהחיינו על כלי רכב חדש👁 963
סוכה שיש לה דופן אמצעית (מערבית) שלמה ושתי דפנות האחרות אינן זו כנגד זו אלא דופן ימנית (דרומית) עומדת בצד פנים הסוכה (מערבית לסוכה) ומחוברת לדופן האמצעית המערבית ואילו דופן שמאלית (צפונית) עומדת בצד חוץ הסוכה (מזרחית לסוכה) שלא כנגד דופן דרומי💬2מי שקיבל שבת לאחר פלג המנחה ורוצה לקדש רק לאחר צאת הכוכבים האם מותר לו לישון בינתיים
📈 מבוקש
האם לנזיר מותר לעשות הסרת שיער בלייזר👁 11,312   💬 1
אדם שאין לו כסף לקבור את מתו בקבורת שדה אלא בקבורת קומות האם אפשר לתרום לו ממעשר כספיםהאם יש איסור ריבית מוקדמת בריבית דברים

1 תשובה

  1. כאן סיכום המאמר:

    המאמר דן במנהג אכילת שום, מקורו, והאם הוא עדיין מחייב בימינו.

    • מנהג אכילת שום מוזכר בגמרא כאחת מתקנות עזרא, אך ישנן דעות שונות האם מדובר בחובה מחייבת או ברשות.
    • הרמב”ם סבור שהתקנה אינה נוהגת בימינו, כנראה בשל שינוי הטבעים והזמנים, ובכך שאין באכילת שום תועלת כבעבר.
    • אחרונים השתמשו בלשון “מצווה” לתיאור מנהג זה, אך הכוונה היא כנראה שאינו חובה גמורה, בהתאם לדברי הרמב”ם.
    • ישנן סיבות נוספות לכך שהמנהג אינו נפוץ כיום, כגון הצורך לצלות את השום, טעם שהוזכר במקורות אך יש עליו גם פרשנויות שונות.
השאר תשובה

השאר תשובה