שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

האם יש חיוב לאכול שום בזמנינו בערב שבת ובאיזה שום נאמר

בגמ’ דב”ק ס”פ מרובה נזכר דין זה עם תקנות שתיקן עזרא ולפו”ר משמע שהוא חיוב כשאר רוב התקנות, וכן במתני’ דנדרים הנודר מאוכלי שום ומבו’ שם שדרך ישראל לאכול שום אז ומשמע שהיה מנהג קבוע וידוע בכל ישראל לאכול שום, אבל במשנ”ב ר”ס רפ כ’ מצוה לאכול שום וכו’ [והוא מהמג”א שם בשם היש”ש פ”ז דב”ק סי’ מ”ג], ולפעמים מצוה הכוונה רשות, ובשעה”צ שם כ’ שהוא מתקנות שתיקן עזרא, ואולי לפ”ז אכן כוונתו דמצד הדין הי’ חיוב, אבל אינו מוכרח דלשון תיקן שייך גם בדבר שאינו חובה ועכ”פ דשאר התקנות יש בהן דברים שהם חובה, וצל”ע אם אינו חובה מנ”ל שאינו חובה ומה טעם האידנא מצוי שיש שלא נהגו בזה (ובחידושי על הגמ’ שם כתבתי לעורר דאולי יש עוד מתקנות עזרא לא נאמרו בתורת חיוב גמור כגון דינא דמשכמת ואופה וצל”ע ועי”ש עוד).

ועיינתי במקור היש”ש שם ולא מצאתי שהזכיר הלשון מצוה (רק בדרך אגב בתוך דבריו אח”כ לענין אימתי נוהגת מצוה זו אם בער”ש או בליל שבת) אלא אדרבה כ’ בתוך דבריו שאם אכלו אח”כ ביום ולא אכל בלילה יצא, ומשמע דחיובא הוא מהלשון יצא.

ומצאתי במחב”ר שם שהביא ל’ הרמב”ם בפהמ”ש בנדרים שם דמשמע מלשונו להדיא שתקנה זו אינה נוהגת האידנא וכ’ המחב”ר שם בטעם הדבר דהוא מצד השתנות המקומות והזמנים [ולמד כן בכוונת לשון הרמב”ם בפהמ”ש שם עי”ש], ור”ל שנשתנו הטבעים והאידנא אין באכילת שום תועלת לענין זה כמו בזמנם, אבל הביא שיש שנהגו בזה עד האידנא.

ואולי מטעם זה כ’ האחרונים הלשון מצוה דמשמע דאינו חובה והיינו מטעם הרמב”ם הנ”ל דמעיקר הדין סבירא לן כוותיה שהאידנא אינו חייב והראיה שרוב העולם לא נהגו בזה [ולולי תי’ זה אם נימא דמצוה ר”ל אינו חובה א”כ אולי ס”ל דיש עוד מהתקנות שאין חיוב גמור וצל”ע דאולי כך ס”ל לענין סינר].

ובערה”ש שם ס”ב כתב טעם אחר במה שאין נוהגים בזה משום שכ’ הס”ח לצלותן ובלא זה אינם טובים עי”ש ואין אנו בקיאין לצלותן, וצ”ע דלמה לא יצלה אותן לגמרי, ובלא”ה צ”ע היכא אשכחן דאמרי’ שאין אנו בקיאין לקולא בפרט דבגמ’ לא נזכר צלויין כלל, ועוד דלגוף מש”כ המשנ”ב בשם הס”ח לאכלם צלויין כ’ המחב”ר שם דכוונת הס”ח לאפוקי חיים ולא לאפוקי מבושלין (ועי’ של”ה שער האותיות ק’ קדושה), וכן במעשה רב מהגר”א סי’ קכד כ’ לאכלן מבושלין, (ועי’ בארחות רבינו ח”ג סי’ רלא), ומ”מ אחר דיש דברי הרמב”ם הנ”ל ניחא דלגבי עוד דברים מצינו בעוד מהפוסקים שכ’ דנשתנו הטבעים בפרט לענייני מאכלי רפואות.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 119

לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.

מק"ט התשובה הוא: 150488 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/150488

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 5 / 5. ספירת קולות: 1

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

ספלים שנמכרו במשנת יוסף שמתרחבים בצדדים בכמה מקומות כעין פיות כדי לפזר את המים האם אפשר ליטול מהם הידים לסעודה💬1
⭐ פופולרי
האם בזמן בית המקדש השני היה מותר לשרוף שוטר מתיוון שבא לתפוס יהודי לשמד👁 207   💬 1
📈 מבוקש
למה אתרוג לא נזכר עם הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל👁 382
⭐ פופולרי
בחור צעיר עשה בטעות קרחת באמצע ראשו בתספורת ובחור כהן בגילו אמר לו טמא האם יש לחוש משום דיני טומאת צרעת כמו איסור כניסה לערים מוקפות חומה וחיובי מצורע המבוארים במו”ק👁 669
תשובות בעניני ספירת העומר ועוד ענינים, אל הג”ר גמליאל רבינוביץ שליט”אהאם הכניס נח תרנגולתא דאגמא לתיבה
📈 מבוקש
האם מותר לעשות גורל קלפים המכונה טארוט👁 641   💬 6
🔥 פופולרי מאודהאם יש ענין שלא להביט בלבנה ומה המקור והטעם ומה הדין לצורך רפואה במילואה👁 635   💬 1
הבא ליתן על עצמו תשעה קבין במקלחת האם יכול בזמן זה להחזיק את סילון המים בידו💬2האם יש ענין לתקוע בחצוצרות בזמננו בעת צרה
⭐ פופולרי
האם מותר להשתחוות על גבי רצפה של אבנים בהר הבית👁 1,097
⭐ פופולרי
אדם כתב מכתב הוקרה בכתב אשורית על קלף האם יש למחות בו👁 940   💬 1

1 תשובה

  1. כאן סיכום המאמר:

    המאמר דן במנהג אכילת שום, מקורו, והאם הוא עדיין מחייב בימינו.

    • מנהג אכילת שום מוזכר בגמרא כאחת מתקנות עזרא, אך ישנן דעות שונות האם מדובר בחובה מחייבת או ברשות.
    • הרמב”ם סבור שהתקנה אינה נוהגת בימינו, כנראה בשל שינוי הטבעים והזמנים, ובכך שאין באכילת שום תועלת כבעבר.
    • אחרונים השתמשו בלשון “מצווה” לתיאור מנהג זה, אך הכוונה היא כנראה שאינו חובה גמורה, בהתאם לדברי הרמב”ם.
    • ישנן סיבות נוספות לכך שהמנהג אינו נפוץ כיום, כגון הצורך לצלות את השום, טעם שהוזכר במקורות אך יש עליו גם פרשנויות שונות.
השאר תשובה

השאר תשובה