קו התוכן הטלפוני: 03-6703111 questions@shchiche.com ט׳ בכסלו תשפ״ז

האם יש חיוב לאכול שום בזמנינו בערב שבת ובאיזה שום נאמר

נשאל: כ״ח בתמוז תשפ״ו קריאה של כשתי דקות המשיב: הרב עקיבא משה סילבר 5.0

בגמ’ דב”ק ס”פ מרובה נזכר דין זה עם תקנות שתיקן עזרא ולפו”ר משמע שהוא חיוב כשאר רוב התקנות, וכן במתני’ דנדרים הנודר מאוכלי שום ומבו’ שם שדרך ישראל לאכול שום אז ומשמע שהיה מנהג קבוע וידוע בכל ישראל לאכול שום, אבל במשנ”ב ר”ס רפ כ’ מצוה לאכול שום וכו’ [והוא מהמג”א שם בשם היש”ש פ”ז דב”ק סי’ מ”ג], ולפעמים מצוה הכוונה רשות, ובשעה”צ שם כ’ שהוא מתקנות שתיקן עזרא, ואולי לפ”ז אכן כוונתו דמצד הדין הי’ חיוב, אבל אינו מוכרח דלשון תיקן שייך גם בדבר שאינו חובה ועכ”פ דשאר התקנות יש בהן דברים שהם חובה, וצל”ע אם אינו חובה מנ”ל שאינו חובה ומה טעם האידנא מצוי שיש שלא נהגו בזה (ובחידושי על הגמ’ שם כתבתי לעורר דאולי יש עוד מתקנות עזרא לא נאמרו בתורת חיוב גמור כגון דינא דמשכמת ואופה וצל”ע ועי”ש עוד).
ועיינתי במקור היש”ש שם ולא מצאתי שהזכיר הלשון מצוה (רק בדרך אגב בתוך דבריו אח”כ לענין אימתי נוהגת מצוה זו אם בער”ש או בליל שבת) אלא אדרבה כ’ בתוך דבריו שאם אכלו אח”כ ביום ולא אכל בלילה יצא, ומשמע דחיובא הוא מהלשון יצא.
ומצאתי במחב”ר שם שהביא ל’ הרמב”ם בפהמ”ש בנדרים שם דמשמע מלשונו להדיא שתקנה זו אינה נוהגת האידנא וכ’ המחב”ר שם בטעם הדבר דהוא מצד השתנות המקומות והזמנים [ולמד כן בכוונת לשון הרמב”ם בפהמ”ש שם עי”ש], ור”ל שנשתנו הטבעים והאידנא אין באכילת שום תועלת לענין זה כמו בזמנם, אבל הביא שיש שנהגו בזה עד האידנא.
ואולי מטעם זה כ’ האחרונים הלשון מצוה דמשמע דאינו חובה והיינו מטעם הרמב”ם הנ”ל דמעיקר הדין סבירא לן כוותיה שהאידנא אינו חייב והראיה שרוב העולם לא נהגו בזה [ולולי תי’ זה אם נימא דמצוה ר”ל אינו חובה א”כ אולי ס”ל דיש עוד מהתקנות שאין חיוב גמור וצל”ע דאולי כך ס”ל לענין סינר].
ובערה”ש שם ס”ב כתב טעם אחר במה שאין נוהגים בזה משום שכ’ הס”ח לצלותן ובלא זה אינם טובים עי”ש ואין אנו בקיאין לצלותן, וצ”ע דלמה לא יצלה אותן לגמרי, ובלא”ה צ”ע היכא אשכחן דאמרי’ שאין אנו בקיאין לקולא בפרט דבגמ’ לא נזכר צלויין כלל, ועוד דלגוף מש”כ המשנ”ב בשם הס”ח לאכלם צלויין כ’ המחב”ר שם דכוונת הס”ח לאפוקי חיים ולא לאפוקי מבושלין (ועי’ של”ה שער האותיות ק’ קדושה), וכן במעשה רב מהגר”א סי’ קכד כ’ לאכלן מבושלין, (ועי’ בארחות רבינו ח”ג סי’ רלא), ומ”מ אחר דיש דברי הרמב”ם הנ”ל ניחא דלגבי עוד דברים מצינו בעוד מהפוסקים שכ’ דנשתנו הטבעים בפרט לענייני מאכלי רפואות.

המקורות מסומנים בצבע.

מק״ט התשובה: 150488קישור ישיר: shchiche.com/150488

תקציר התשובה

נוצר בידי בינה מלאכותית, לפי בקשה

בינה מלאכותית

התשובה שלמעלה נכתבה ביד, בידי המשיב, והיא בלבד הקובעת. התקציר נוצר בידי בוט של בינה מלאכותית, שידוע כאינו דייקן: הוא עלול להשמיט הסתייגות, לייחס דין לצד הלא נכון או להפוך ספק לפסק. אין לסמוך עליו להלכה – רק לעזור להחליט אם לקרוא.

הערות והשגות

אין עדיין הערות לתשובה זו.

הוספת הערה

כתובת המייל לא תוצג באתר.

עוד תוכן שיעניין אותך

❓בדברי התבוא”ש על ברכה שאינה צריכה❓מנהג סוחרים שאינם מתפשרים במחיר עם הלקוח הראשון שלהם מהשבוע משום סימן טוב האם הוא מותר או שיש בזה משום ניחוש ומה דין מי שמכוון את הנישואין ליום שיש סימן טוב או מי שמכוון דרכו לפי שירות תחזית מזג האויר האם יש בו משום מעונן❓סוכה שדפנותיה מדורגים כעין פירמידה מה דינה (ועוד נידונים לגבי סוכה במכונית)❓האם לשיטת הגר”א ישיבה בקידוש היא לעיכובא💬4❓
⭐ פופולרי
בענין דיבור לשון קשה גבי נח, לאמור לדעת הרמב”ן, ביאור התוס’ והערל”נ במכות ביאורי מקראות ועוד👁 878
❓
⭐ פופולרי
עדים שאמרו פסולי עדות היינו באופן הפוסל השטר מן הדין (כגון דאניסי מחמת נפשות) האם כשיהיו עדי קיום יכשיר את השטר אחר כך👁 984
❓האם לנזיר מותר לעשות הסרת שיער בלייזר❓
⭐ פופולרי
האם יש ענין לאכול פת עם האפר בסעודה המפסקת דוקא בסוף הסעודה כדי שישאר בפיו טעם האפר👁 9,782
📈 מבוקש
מה מקור אמירת הסליחות והאם יש אשכנזים שנוהגים לאומרו כל ארבעים יום והאם יש דבר בקרבן שהסליחות נתקנו כנגדו👁 580
❓ראובן שמע הבדלה על הכוס קודם שהתפלל ערבית האם מותר לאכול
📈 מבוקש
למה לא מצינו כ"כ גילוי אליהו לנשים👁 577   💬 2
❓
⭐ פופולרי
מה המקור שלא להזכיר בפה מחלת סרטן👁 1,323   💬 2

שליחת שאלה

התשובה תגיע במייל. שאלה שאינה פרטית מתפרסמת גם בפורום השאלות, יחד עם המענה.

בקצרה, במשפט אחד. את הפרטים מוסיפים בשדה הבא.

כל פרט שנוגע לעניין עוזר לענות על המקרה שלך.

הכתובת לא תוצג באתר.

אפשר גם בטלפון, בקו התוכן: 03-6703111

×
⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).

⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).