שכיחא - שאלות המצויות בהלכה Latest שאלות

בעל קרי ששפכו עליו תשעה קבין כשכבר היה מעט מים בקרקע לפני שפיכת הט' קבין האם הוא מגרע

המים שלמטה אינם מזיקים אם מי הנתינה (השפיכה) מגיעים לכל מקום ברגליים.

מקורות:

בגמ' גיטין טז ע"א חציו בטבילה וחציו בנתינה מאי תיקו, ופרש"י שנכנס חציו לתוך המקוה ועל חציו נתן ט' קבין, וכ' הב"י בסי' פח דכיון שהוא דרבנן נקטינן לקולא וכן פסק המשנ"ב שם, וכ"ה במג"א סי' תרו סק"ט.

ומ"מ בנידון דידן מצד אחד הוא חמור יותר מהנידון בגמ' שם, דשם בגמ' הצד להכשיר (כמו שפסקו הב"י והמ"ב) הוא מחמת שהמקוה יש בו כח לטהר בפני עצמו אם היה הבעל קרי נכנס כולו בתוכו, אבל בניד"ד מאיזה דין המים שבתחתית האמבטיה יטהרו, דהרי אפי' דסגי בשאובין כמ"ש הראב"ד והמג"א והרע"א והמ"ב מ"מ ארבעים סאה ודאי בעינן, דהרי ט' קבין בנתינה ולא בטבילה כמ"ש בברכות כב ע"א והובא בפוסקים.

ממילא זה פשוט שהמים בתחתית האמבטיה אינם מצטרפים לט' קבין וכששופך ט' קבין צריך להזהר שיבואו לכל מקום גם היכן שיש כבר מים.

ומ"מ מים במים אינם חוצצין ולא דנו בגמ' שם אלא מצד שיועילו מי המקוה לטהר מקום שלא באו לשם הט' קבין, ולכן למעשה אם אכן שופך הט' קבין לכל מקום בגופו וברגליו אין המים שלמטה מגרעים או מזיקים, דבעיה מצד חציצה ודאי לא הוי דאפי' הדם והדיו קי"ל דאם הם לחים אינם חוצצים, וכ"ש כשהנידון על חציצה בבעל קרי ואכ"מ, ומ"מ יש בזה קושי (עכ"פ כששופך על עצמו) להגיע לכל מקום בשפיכה יחד עם כל גופו כמ"ש הס"ח סי' תתכח שקשה מאוד שאדם שנותן הט' קבין לעצמו יצליח שהמים יגיעו לכל מקום ה"ה בניד"ד.

ולעיקר הענין יש לציין דגדולה מזו כ"כ הפמ"ג במשב"ז סי' פח סק"א והמטה אפרים סי' תרו ס"י, דיש להרטיב כפות רגליו קודם שנותן על עצמו הט' קבין, ועי' שו"ת ארץ הצבי ח"א סי' פט.

ויעוי' מ"ש בכה"ח סי' פח סק"ז שמתחילה ישפוך מים על פס רגלו התחתונה כדי שיהיו חיבור אח"כ עם המים שלמעלה וכו' עי"ש, ודבריו צע"ג דהרי חציו בנתינה וחציו בטבילה לא מצטרף, אם אינו מקוה כשר וכדמוכח בגמ' וכמבואר מדברי המשנ"ב סי' פח סק"ג, וחציו לאו דוקא כמו אידך נידון בגמ' שם בגיטין על גידוד חמישה ומחיצה חמשה.

ומאידך גיסא א"א לטעון דתחילת הנתינה על רגליו חשיב תחילת נתינת הט' קבין דהרי הפסק לא מהני כמבואר במשנה במקוואות ובכל הראשונים שהובאו בב"י ובס"ח סי תתכח, והכה"ח משמע דמיירי גם כשיש הפסק ביניהם.

ועכ"פ מבואר מכל דברי הנך פוסקים (עכ"פ הפמ"ג וסייעתו שאין בהם קושי' להלכה) שלא חששו כלל למה שיש כאן טבילה במים שלמטה עם הנתינה שלמעלה, דהעיקר שמי הנתינה יגיעו לכל מקום (עכ"פ להפמ"ג דאילו למטה אפרים סגי בראוי בצורת השפיכה שמגיעים לכל מקום, כמו שהרחבתי בתשובתי השניה), וכנראה שכשהרגליים לחות הוא מועיל לזה אפיל לשיטת הפמ"ג שצריך שמי הנתינה יגיעו לכל מקום.

לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.

מק"ט התשובה הוא: 122161 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/122161

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

2 תשובות

  1. לא הצלחתי להבין מסקנת התשובה, אה"נ שהמים שבתחתית אינם מטהרים, אבל האם הם מהווים חציצה? הרי חציצה במיעטו הגוף אינה פוסלת בבע"ק, וכ"ש מש"כ הרב דמים אינם חוצצים א"כ אין כאן חציצה כלל? או שהכוונה שכאן גרוע משאר חציצה כיון שמוגדר שחלק שבתוך המים אינו כלל בכלל השפיכה, וכמו אדם שלא הכניס אחד מאבריו למקוה. גם לא הבנתי אם כוונת הרב שיועיל בנד"ד אם ירטיב כפות רגליו קודם.

השאר תשובה

השאר תשובה

מרחבי האתר

שאלות קשורות