נשאלתי מבני היקר מאיר נ”י בעשרה בטבת תשפ”ה למה היה חרון אף בעת כתיבת התורה בלשון יונית דהרי מצינו במתני’ דסוטה שכשעברו את הירדןן נצטוו לכתוב על האבנים בע’ לשון, ויעוי’ בגמ’ בסוטה דאז היה בזה טעם שנתחייבו מחמת זה כלייה הגויים שהיה להם ללמוד ולא למדו, ועי”ש במהר”צ חיות שיישב מ”ט לא היה איסור בזה ללמד תורה לגוים, ולפ”ז מיושב ג”כ למה לא היה איסור בכתיבת התורה באר היטב דזה היה כדי שיתחייבו האומות כליה שלא יטענו שלא היה להם ללמוד ולא למדו (וכעי”ז אי’ בפסיקתא ולמה נראית כמחזיר עליהם כדי להרבות שכרינו ואי’ בספרי שאז נענשו כשלא קבלו כדכתיב ועשיתי באף ובחמה נקם את כל הגוים אשר לא שמעו).
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 65
מק"ט התשובה הוא: 124572 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/124572
🤖 תקציר התשובה (AI)
* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.
