שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

הנה אע”פ שלדידן הבא לצאת כל השיטות יותר טוב שלא להוסיף גם הדסים כשרים וכמ”ש בשו”ע סי’ תרנא סט”ו, וכ”ש הדס שוטה, מ”מ בני תימן הנוהגים בזה כמנהגם אין מזניחין אותם שיסוד המנהג בהררי קודש, ומנהג זה של הוספת הדסים ...Read more

הנה אע”פ שלדידן הבא לצאת כל השיטות יותר טוב שלא להוסיף גם הדסים כשרים וכמ”ש בשו”ע סי’ תרנא סט”ו, וכ”ש הדס שוטה, מ”מ בני תימן הנוהגים בזה כמנהגם אין מזניחין אותם שיסוד המנהג בהררי קודש, ומנהג זה של הוספת הדסים שוטים לאגד הלולב מובא כבר בקדמוני תימן כהמהרי”ץ (עץ חיים ח”ב נט ע”א) ומהר”י ונה (תכלאל משנת תס”ז בחלק חידושין לתפילת סוכות), וברוב המקומות בתימן נהגו בהוספת הדסים שוטים.

וע”פ פשט הטעם שהוסיפו הדס שוטה משום שסברו שהוא מינא דהדס, והדס שוטה יותר בנמצא להוסיפו, וכ”כ רב נטרונאי גאון ורס”ג שיכול להוסיפו ולמלאותו בהדס שוטה, אבל ע”פ סוד כתב המהר”י ונה אחד מקדמוני תימן שיש להוסיף הדס שוטה דוקא עי”ש.

ובהרחבה מקורות לזה עי’ בספר פרדס אליעזר על סוכות וכן בקונטרס ארבעת המינים הלכות ומנהגי תימן שהביא הרבה מ”מ לזה, ועי’ שו”ע המקוצר סימן קי”ז סעיף ט”ו.

בספר ויצבור יוסף בר ח”ג פכ”ב כתב דהמנהג הקדום בתימן היה שלא להוסיף כלום, ולכן בצירוף עם מה שאולי נימא שכאן בא”י כבר פחות נהגו בזה (ואיני יודע המציאות בזה) ובצירוף שגם בתימן גופא היה יותר ממנהג אחד בזה, א”כ אם איתא לה להא דמש”כ הויצבור יוסף א”כ גם תימני הבא לצאת ידי שמים מסתמא יכול שלא להוסיף כלום ובזה לצאת כל הדעות וגם אפשר ע”פ סוד עי’ בבה”ל סי’ תרנא שם מה שציין לדברי הלבוש.

Read less

הנה בתפילת נשים יש ב’ דעות מפורסמות, דעת המג”א בסי’ קו (הובא גם במשנ”ב שם סק”ב) בדעת הרמב”ם שחייבות רק בבקשה בכל יום (דחכמים לא תקנו בהם יותר ממה שמחוייבות מדאורייתא, ראה אג”מ או”ח ח”ד סי’ קא סק”ב), ...Read more

הנה בתפילת נשים יש ב’ דעות מפורסמות, דעת המג”א בסי’ קו (הובא גם במשנ”ב שם סק”ב) בדעת הרמב”ם שחייבות רק בבקשה בכל יום (דחכמים לא תקנו בהם יותר ממה שמחוייבות מדאורייתא, ראה אג”מ או”ח ח”ד סי’ קא סק”ב), ודעת הפוסקים בדעת הרמב”ן שחייבות בתפילה כאנשים.

והמנהג היה נפוץ בעבר וגם עכ”פ באופן חלקי כיום (יתכן פחות מזמנם) כהדעה הראשונה כמ”ש המג”א שם, מאידך גיסא המשנ”ב הכריע דהעיקר לדינא כהדעה השניה, וכן מבואר גם דעת המג”א ריש סי’ ע שעיקר דעתו לדינא ג”כ כהכרעת המשנ”ב ולפ”ז לכאורה כל מה שכתב בסי’ קו הוא רק כדי ליישב המנהג (ועי’ בהליכ”ש עוד אופנים ליישב המנהג בזה ומ”מ האופנים דחוקים פחות או יותר לדינא כמו שנתבאר בתשובות אחרות).

וכתב המשנ”ב דגם שעיקר הדין שחייבות בשחרית ובמנחה אבל בערבית פטורות כיון שתפילת ערבית רשות ולא קבלוה הנשים עליהם (אלא רק האנשים בלבד), ודבריו דלא כצל”ח בברכות כו ע”ב ועה”ש סי’ קו ס”ז שנשים מחוייבות בערבית, ואע”ג שבאגרת התשובה להרר”י כתב שתהיינה זהירות גם בערבית כבר הבאתי הרבה ראיות שחלק מההנהגות בכתבי המוסר להרר”י אינם חיוב מן הדין וכמבואר גם מדברי הב”י באו”ח סי’ ד.

עכ”פ לפי המבואר דעיקר הנידון כאן אם לחייב בבקשה בלבד או לחייב בתפילה כוללת גם מנחה ולכן אם חוששת לדעת המשנ”ב להכריע שצריכה תפילה כאנשים תצטרך גם במנחה.

Read less