מצטרף

מצטרפים דהרי יש אומרים דדין עומד ליבש שפסולו בג’ ולא בד’ הוא רק מדרבנן, א”כ מדאורייתא מצטרפי שיעורייהו, ובפרט דבמשנ”ב (סי’ תרכט שעה”צ סקנ”ה) משמע שזהו עיקר הדעה, ומ”מ להסוברים שפסולו מדאורייתא בד’ לכאורה כאן הסוכה תהיה כשרה אם היא סוכה גדולה דהרי לא שוו שיעורייהו להדדי מדאורייתא ובכה”ג אין מצטרפין הפסולים כדמוכח בגמ’, ועוד דלשי’ זו אין כאן מחיצה כלל וירקות אלו חשיבי כמחיצה הניטלת ברוח שאינה אלא כאויר בעלמא.
אם כי כל נידון זה הוא על ירק הנאכל שהוא דאורייתא, אבל ירק המתייבש שאינו נאכל בזה מאחר דעכ”פ לרוב הפוסקים הוא דאורייתא א”כ מדאורייתא אין מצטרפין אבל אחר שגזרו חכמים שהוא סכך פסול ממילא יש לדון בזה אם הגזירה הוא להחשיבו כסכך פסול [עכ”פ לחומרא] או רק כאויר [כדמשמע לשון הרמ”א בסי’ הנ”ל סי”ב] וממה ששיעורו באויר ש”מ כהצד השני, וממילא בניד”ד יצא קולא מזה שאינו מצטרף לסכך פסול, ואע”ג דמדאורייתא הוא סכך היא הנותנת דממ”נ אי מדאורייתא הוא כשר ואינו מצטרף ואינו פוסל ואי מדרבנן אינו אלא אויר ואינו מצטרף לסכך פסול, וצ”ע למעשה.