דעת הראב”ד בהשגות פסחים א ע”א דאור לי”ד היינו תחילת הלילה שהוא עדיין קצת יום, וצ”ע דהרי בגמ’ שם מבואר שהוא משום ל’ נקיה ובגמ’ מצינו הרבה פעמים שנזכר לשון נקיה להיפוך ממש רק משום לשון נקיה ולא מטעם אחר, כמ”ש שונאו של הקב”ה ושונאיהם של ישראל וסגינהור, וגם בסוגי’ שם גופא הובאו כמה שינויים שנזכרו במקרא ובמשנה רק משום לשון נקיה (רק דבשינויים שם נזכרו דברים שאין המשמעות משתנה לפ”ז) ויש להוסיף דאמרי’ שם בדף ג ע”א דבאתריה דמר הוו קרו ללילה נגהי אע”פ שהוא לשון אור ולמה לא נימא דכוונת התנא ג”כ למטבע לשון כזו, ועוד יש לעיין דשם נזכר תנא דבי שמואל לילי י”ד וכו’ ולמה כאן לא קתני אור לפי פי’ הראב”ד.
ועוד יל”ע דהרי טעם הגמ’ מה שבודקין בלילה הוא משום שאור הנר יפה לבדיקה וא”כ הא מצד זה יש לבדוק בעומק הלילה ולא כשקצת יום דהרי אחר שכלה היום לגמרי אז אור הנר יפה לבדיקה, אם כי מצד זה יש ליישב דמה שלאור הארובה או אכסדרה יבדוק בתחילת לילה כשיש קצת אור והשאר יבדוק בעומק הלילה כשיעבור הזמן תוך כדי הבדיקה, אבל גם זה צ”ע דהרי לכתחילה בעי’ נר גם באכסדרה וכנגד ארובה משום דגמרי’ חיפוש מחיפוש כדמוכח בפרש”י גבי הך גמ’ דאור הנר יפה לבדיקה ואולי בזה היה להראב”ד פירוש אחר.
והנה המשנ”ב בריש סי’ תלא סק”א הביא בשם כמה אחרונים דהבדיקה אחר צאה”כ בתחילת הלילה והוא דלא כהראב”ד אלא כהחולקים ועי’ בבאר היטב סק”א שהביא הדעות בזה.
ולהלן סק”ז מוכח דגם כשיש לו היתר ללמוד מ”מ הוא רק עד צאה”כ דאז יש עליו חיוב ללמוד, והטעם כמשנ”ת דהחיוב של הבדיקה הוא בתחילת הלילה.
וכן להלן סקי”א בביאור דעת הסוברים שצריך להפסיק בלימוד גם אם התחיל בהיתר פי’ המשנ”ב משום דזמן הבדיקה בתחילת הלילה וכנ”ל.
וכן להלן סק”ח מבואר דיש אחרונים שסוברים דיש להקדים בדיקה לערבית אף דערבית תדיר והיינו משום דזמן הבדיקה תקנו בתחילת הלילה וכנ”ל.
ובאמת גם לגבי ערבית מבואר בשו”ע הל’ ערבית דיש להקדים הק”ש מיד אחר צאה”כ וכעין המבואר בשו”ע לעיל לגבי ק”ש של שחרית דלכתחילה יקראנה אם הנה”ח ואם לא קראה יש לו להקדים לקרותה כל מה שיוכל.
אם כי יש לחלק בין בדיקה לק”ש דבבדיקה הענין הוא דכל זמן שהגיע זמן בדיקה ולא בדק קעביד איסורא לדעה זו גם אם בדק אחר כך לא הציל עצמו מאיסורא אלא מכאן להבא משא”כ בתפילה כשהתפלל ניצל מאיסורא לגמרי ומה שיש להקדים ערבית הוא רק משום זריזין מקדימים כמ”ש המשנ”ב שם בהל’ ערבית ע”פ האחרונים ולגבי ותיקין היו גומרין אותה פרש”י ענוים המחבבים את המצוות ולגבי מתני’ דאבות שנה של שחרית מבלה עולם פי’ המפרשים שעי”ז מפסיד זמן ק”ש ותפילה אבל מלבד זה אין עוד איסור בזה של קרא ק”ש והתפלל מיד בתחילת היום.
יש להוסיף בקושי’ דלעיל דגם לא הוה סגי דלא לכתוב אור כיון שרצה לכתוב בלשון נקיה ובפרט שיש צורך לכתוב בלשון המוכח שהוא לשון נקיה כדי ללמוד מזה שיש לכתוב בלשון נקיה כדמוכח ברש”י פסחים ג ע”א וגם אילו הוה נקט לשון ערב יש במשמעו גם אחר חצות.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 75
מק"ט התשובה הוא: 125461 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125461
