שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

השותה כוסו בבת אחת מה דינו

בגמרא ביצה כה ע”ב ופסחים פו ע”ב ושו”ע סי’ קע ס”ז איתא דהשותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן (והיינו דרך רעבתנות, עי’ ברכות לט ע”ב).

ואם משייר כל שהוא כוס בכוס אינו גרגרן (משנ”ב), אבל כתב המג”א שאמנם אין זה גרגרנות אבל אין זה דרך ארץ אלא אם כן שותה ב’ פעמים (ועי’ במחה”ש שלמד כן המג”א מדברי הגמ’ עי”ש דיוק נאה בזה).

והשיעור שעליו נאמר שלא לשתות בבת אחת [ושלא לשתות בג’ פעמים] הוא בסתם יין וברביעית, אבל ביין מתוק מידי או חריף מידי או בכוס גדול מידי או קטן מידי הדין משתנה (עי’ רמ”א ומשנ”ב שם ע”פ הגמ’ שם וכן בפסיקתא דר”כ פ”י), ודיברתי עוד מזה בתשובה הסמוכה [בד”ה האם איסור שתיית כוס בבת אחת הוא גם באדם צמא וגם במים].

והוא הדין אדם גדול מימדים או בעל בשר שיחסי כמות השתיה אצלו שונים מאדם רגיל באופן מורגש ג”כ הדין אצלו עשוי להשתנות (ע”פ הגמ’ שם, וראה במג”א שם).

ואמנם מאידך גיסא דעת המלבושי יו”ט [הובא בא”ר] דבעינן כל הג’ תנאים יינך מתוק וכוסך קטן וכריסי רחבה כדי להתיר לשתות בבת אחת.

אמנם במג”א ובמשנ”ב נראה שלא למדו כדבריו, וכן מוכח בספר חסידים סי’ תתפח דסגי בתנאי אחד בזה, וכן מבואר במאירי בסוגי’ דפסחים שם וכן משמע דעת הרמ”א שם.

וגם מסברא תמוה לומר דבעי’ ג’ תנאים דאטו דינא הוא לשתות כוס ב’ פעמים שצריך דין אחר לעוקרו, הרי אין זה אלא מנהג דרך ארץ וכל שיש טעם מבורר ומוגדר שאין דרך לשתותו בב’ פעמים סגי בזה, ותו אם בעי’ ג’ תנאים מה השיעור בכל אחד מהם, דהרי לא מסתבר שבכוס גדול מאוד או קטן מאוד בעי’ ג”כ כל הג’ תנאים, א”כ מהו השיעור, ועוד דחומרא דאתי לידי קולא הוא, דהרי אין לשתות לא בפעם אחת ולא בג’ פעמים, ומיהו ליישב קצת דעת המלבושי יו”ט להסיר מחומר הקושי’ יש לומר דמאחר שהוקבע דרך בני אדם דרך ארץ לשתות בב’ פעמים אין ניכר השינוי בזה עד שיהיו ג’ שינויים, ועדיין הוא דחוק מאוד.

וה”ה כל אכילה מרובה מאוד בדרך גרגרנות אינה ראויה לפי הענין כגון להתחיל אכילתו מפרוסה גדולה של לחם עד תומה (עי’ ברכות שם) ועי’ עוד פרטי דינים בשו”ע (סי’ הנ”ל) ויש גם שיטות בחלק מהפרטים, ועי’ גם סי’ קסז ס”א.

ומה שמפסיק בשתיה באמצע מעט כדרך בני אדם ששותין ב’ פעמים אינו הפסק לענין ברכה אחרונה כל שאין שוהה בינתיים (עי’ שעה”צ סי’ רי סקי”א), ואפי’ ששוהה כל דהוא בין פעם לפעם אינו הפסק (כן משמע במס’ דרך ארץ רבה ספ”ו וכמה ישהה וישתה וכו’).

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 50

מק"ט התשובה הוא: 122431 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/122431

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 5 / 5. ספירת קולות: 1

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

❓שאלה בענין אמירה לעכו”ם לכבות תנור ביו”ט שני❓
⭐ פופולרי
האם לנזיר מותר לעשות הסרת שיער בלייזר👁 11,413   💬 1
❓מי שלא המתין עד שיאכל המברך ואכל קודם לכן האם עבר איסור בדיני ברכות או רק בדיני דרך ארץ והאם בעינן שיבלע המברך ממש❓האם מותר לאבל בימי אבלו ללמוד נגינה בכלי שיר כשיש לו מזה הנאה ומרגוע❓
⭐ פופולרי
האם נכון מה שכתב מחבר אחד שהטעם מה שאין אנו מטילין תכלת הוא משום שהתורה היא נגד ההיגיון האנושי👁 646
❓מה שכתב השו”ע שנר חנוכה צריך להזהר בה מאוד האם הוא משום שאם לא קיים המצוה דינו כעובר על דברי חכמים❓
⭐ פופולרי
הקונה מאגר תורני ממוחשב בתוך דיסק האם מקיים בזה מצוות כתיבת ספר תורה👁 823
❓שותפין קנו ספר יחד ואחד שילם הרוב ולאחר מכן כל אחד מהם רוצה לקנות מהשני את חלקו הדין עם מי
📈 מבוקש
האם מברכים ברכת הטוב והמטיב על רכב חדש👁 698   💬 2
❓
⭐ פופולרי
האם יש מקור שלימוד בספר תומר דבורה הוא סגולה לרפואה למחלה הידועה👁 31,536   💬 3
📈 מבוקש
האם מותר לשקר בממשלה ולומר שהוא נכה כדי שיתנו קצבת נכות👁 1,723   💬 5
❓בדברי התנא דבי אליהו שנהרג גד החוזה כשנזכר אחר כך בפסוק
השאר תשובה

השאר תשובה

שאלות קשורות