בני ישיבה אשכנזים היוצאים לנופש אם צריכים לקחת עמהם ספר תורה אשכנזי כשיהיה להם במקום הנופש רק ספר תורה ספרדי

נידון זה תלוי בכמה דעות הפוסקים לענין כשרות ס”ת ספרדי לבני אשכנז (ועי’ בספר מאיר עוז על המשנ”ב סי’ לב מה שהביא דברי האחרונים בזה ובעוד ספרים).
וכמדומה שרוב העולם לא נהגו להחמיר להביא עמהם ס”ת למקום אחר כדי לקרוא בו אפי’ אם יספיקו לקרוא שם כמה פעמים בס”ת זה אף שיצאו בזה דעת הערוה”ש באו”ח סי’ קלה סל”ב שהמנהג להצריך ג’ פעמים כדי להתיר להעביר הס”ת ממקומו.
וכשיוצאים קבוצה גדולה מאוד שהדרך הוא באופן כזה שדואגים להרבה עניינים שאין אנשים פרטיים נוהגים ואז יתכן שיקחו עמהם גם ס”ת [וגם אז אין בהכרח הטעם שלוקחים עמהם הס”ת הוא בשביל שיקראו דוקא מס”ת אשכנזי דלפעמים הטעם לזה יוכל להיות כדי שלא יהיו תלויים באחרים בזמני התפילה ובמקום התפילה וכיו”ב], ואז אכן נכנסים לחשש של איסור העברת ס”ת ממקום למקום.
ולכאורה לדעת המשנ”ב בסי’ קלה סקמ”ח שהתיר לצורך מצות צדקה א”כ גם לצורך הידור כזה שהוא צורך התורה גופא יש מקום לשמוע ג”כ להקל, אבל שוב נראה יותר דהיתר זה אינו שייך לענייננו דהרי א”כ גם בלא זה יוכלו לטעון דאינם רוצים להתבטל מן הקריאה ולמרות זאת לדעת השו”ע שם א”א לטעון כן כיון דלענין מצוות הס”ת גופא אין כבודה שמוליכין אותה אצל בני אדם כדהביאו שם הפוסקים בשם הירושלמי א”כ ה”ה לעניננו, אבל אולי יהיה ההיתר לזה מצד עשרה עי’ דעת המשנ”ב והבה”ל שם, ואם מחמירין גם מצד זה יניחו יום או יומיים שם (עי”ש סקמ”ט, ושאר פרטי הדינים עי’ בשו”ע ומשנ”ב ובה”ל שם) וכמובן שטוב להחמיר גם קריאת ג’ פעמים לפ”ד הערוה”ש הנ”ל בשם המנהג.
ולענין אם יש להחמיר חומרת הערוה”ש הנ”ל גם אם יצטרכו לפצל מנין לב’ מנינים זאח”ז כדי שיהיו בס”ה ג’ קריאות, אע”ג דברב עם הדרת מלך [אע”ג דזה גופא יש לדון אם כוונתו ג’ קריאות בג’ זמני קריאה או ג’ קריאות בפועל אבל מסתמא סגי בזה], מ”מ נ”ל להעדיף חומרת הערוה”ש דחשש איסורא הוא וגם דאין כל אדם מחמיר בכל יום ברב עם [ובפרט שכ’ שם שכ”ה המנהג להחמיר כן].
אבל אין הכוונה בזה דאיכא איסורא ממש בלא ג”פ דביום או יומיים שהזכירו הפוסקים ליכא ג’ קריאות, אלא הכוונה כעין איסורא ממנהגא.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 118

מק"ט התשובה הוא: 150056 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/150056