שמואל קוט

לכאורה יש לחלק בים צורות רגילות שנזכרות בכל הצלמים ועל פיהם נמשכים הפוסקים, לבין שתי וערב שנזכר בס’ חסידים ועוד שיש בהם הרחקה גדולה יותר, גם מסתמא מצד שכל כולו ע”ז, אבל אולי בעיקר על פי הגמ’ בע”ז יז ועוד הרבה מקומות שמינות משכא וצריך יותר הרחקה… ה’ יתברך ישמרנו ויצילנו, וממילא בודאי ראוי להרחיק מזה מאד, וכן למחוק בכל שערי הספרים הישנים כל מה דאפשר, ולכאורה גם של בית הכנסת מותר מכמה טעמים, אלא אם כן היה להם בעלים מסוימין שאז צריך ליטול רשות, וראוי לשכנע וליטול רשות מכל אדם, אלא אם כן יש הפסד כמו שנראה מוזר מדאי או אנשים אויבער חכמים שאינם שומעים לדברים כאלה אלא הם מסורת’דיגע וכדו’, או שלא יראה כשיגעון, אלא רק כמצוה מזדמנת פה ושם כשנתקלים בכך.