הנה בגמרא (ו' א' וכולא מכילתין) יש ב' סוגי ראִיות א. הרואה דם, ודינה כרואה לכל דבר, בין לקולא בין לחומרא. ב. הרואה כתם. והאופן הב' מופיע בגמרא כדבר שנמצא על חלוק או על קרקע עולם, והוא נמצא בהפתעה עד שלרוב יש להסתפק אם הוא כלל מגופה. א. והנה אין ספק שגם בזמן חז"ל כשם שלפעמים היו כתמים על חלוקה, כך לפעמים היתה תחושת רטיבות באו"מ שמתבררת ע"י קינוח כדימום מגופה. וצ"ע מדוע לא נזכר בחז"ל ובראשונים את האופן האמצעי הזה, של ראיית דם בלי…קרא עוד
הנה בגמרא (ו’ א’ וכולא מכילתין) יש ב’ סוגי ראִיות א.
הרואה דם, ודינה כרואה לכל דבר, בין לקולא בין לחומרא.
ב.
הרואה כתם.
והאופן הב’ מופיע בגמרא כדבר שנמצא על חלוק או על קרקע עולם, והוא נמצא בהפתעה עד שלרוב יש להסתפק אם הוא כלל מגופה.
א.
והנה אין ספק שגם בזמן חז”ל כשם שלפעמים היו כתמים על חלוקה, כך לפעמים היתה תחושת רטיבות באו”מ שמתבררת ע”י קינוח כדימום מגופה.
וצ”ע מדוע לא נזכר בחז”ל ובראשונים את האופן האמצעי הזה, של ראיית דם בלי הרגשה, שהרי היא מקולקלת, דצריכה למנות ימי נדה דרבנן וימי נדה דאורייתא וכו’ וכו’.
ב.
וכן מדוע בספיקי כתמים לא נזכר ציווי או רגילות לבדוק אחרי זה, ואף במקום שהנידון דאורייתא, כגון איש ואשה שעשו צרכיהם לתוך הספל וכו’, דאיכא למימר הרגשת מי רגליים הואי, לא נזכר בירור ע”י קינוח ובדיקה, לא להקל ולא להחמיר.
וצע”ג.