קו התוכן הטלפוני: 03-6703111 questions@shchiche.com ח׳ בכסלו תשפ״ז
ממתינה למענה

ה-שאלה

נשאל ד׳ באייר תשפ״ו אין עדיין תגובות

פרי חכמה השואל · ד׳ באייר תשפ״ו

הנה בגמרא (ו’ א’ וכולא מכילתין) יש ב’ סוגי ראִיות א. הרואה דם, ודינה כרואה לכל דבר, בין לקולא בין לחומרא. ב. הרואה כתם. והאופן הב’ מופיע בגמרא כדבר שנמצא על חלוק או על קרקע עולם, והוא נמצא בהפתעה עד שלרוב יש להסתפק אם הוא כלל מגופה.

א. והנה אין ספק שגם בזמן חז”ל כשם שלפעמים היו כתמים על חלוקה, כך לפעמים היתה תחושת רטיבות באו”מ שמתבררת ע”י קינוח כדימום מגופה. וצ”ע מדוע לא נזכר בחז”ל ובראשונים את האופן האמצעי הזה, של ראיית דם בלי הרגשה, שהרי היא מקולקלת, דצריכה למנות ימי נדה דרבנן וימי נדה דאורייתא וכו’ וכו’.

ב. וכן מדוע בספיקי כתמים לא נזכר ציווי או רגילות לבדוק אחרי זה, ואף במקום שהנידון דאורייתא, כגון איש ואשה שעשו צרכיהם לתוך הספל וכו’, דאיכא למימר הרגשת מי רגליים הואי, לא נזכר בירור ע”י קינוח ובדיקה, לא להקל ולא להחמיר. וצע”ג.

כדי להגיב צריך להתחבר לחשבון. שאלה חדשה אפשר לשלוח גם בלי חשבון.

שליחת שאלה

התשובה תגיע במייל. שאלה שאינה פרטית מתפרסמת גם בפורום השאלות, יחד עם המענה.

בקצרה, במשפט אחד. את הפרטים מוסיפים בשדה הבא.

כל פרט שנוגע לעניין עוזר לענות על המקרה שלך.

הכתובת לא תוצג באתר.

אפשר גם בטלפון, בקו התוכן: 03-6703111

×
⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).

⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).