מרדכי מיכאל - שאלות

לכבוד החכה”ש רבי עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה
אחדשה”ט וברכת כוח”ט בספשצ”ג
או יוכל בבקשה להורות הדרך שילכו בה
מה הדין:
א.
בספרים הנשארים מזמן לזמן בישיבות ואין בעליהם דורשים אותם.
ב.
וכן ספרין הנשארים בתלמודי תורה בסוף השנה ונאספים למקום אחד
ג.
ספר המונח במקום זמן רב ללא שם וללא דרישה.
ד.
המוצא דבר שלא בטוח שימצא את בעליו האם יש התר לא להרים את החפץ.
ה.
והנ”ל במקום שאם ישאיר אולי יגנב.

לכבוד החכה”ש רבי עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה
אחדשה”ט וברכת כוח”ט בספשצ”ג

יורנו הרב המורה ושכמ”ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

שיש שרואים חפץ מונח לא מגביהים אותו לזכות בו וכך נפטרים מחיוב המצוה באמרם שקשה למצוא המאבד ויותר סיכוי שאם ישאיר החפץ במקומו ימצא בעליו אותו

האם אפשר לסוך ע”ז
ומה הגדר בזה

לכבוד הגאון הגדול חו”ב רע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט וברכת כוח”ט בספשצ”ג

אבקשו אם יוכל לבאר וללמדני להועיל האם יש איסור או איזה הנהגה טובה לא לא לומר בליל שבת לחבירו לילה טוב קודם השינה אלא לומר שבת שלום ומה המקורות לזה

באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכבוד הגאון הגדול מעוז ומגדול רע”מ סילבר שליט”א

היום בחברות המצויות של הטיטולים אגיס, פמפארס, טיטולים, ביבי סטאר, ועוד [חוץ מחברת יש שאין את החיבור בקצוות]
כשפותחים את הטיטולים מסירים את ההצמדה בקצוות הטיטול שנעשתה ע”י החיתוך בחום וכדו’
ונפשי בשאלתי האם חשיב מתקן מנא בזה או לא?
באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכבוד הג”ר ע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט
ובקשת ד”ת מאמתחתו

מה הדין בזוג המתארח יחד עם עוד ב’ בחורות רווקות לגבי הדלקת נרות שבת
האם הזוג ידליק בלבד או שגם הבחורות ידליקו
והאם כל בחורה ובחורה בפנ”ע

באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

האם שרי לן לטלטל דבר שאינו לצורך השבת כגון שאורחים הבאים להתארח הביאו מפת שולחן איתם והם שבים לביתם אחר סעודת שבת והם רוצים בגמר הסעודה לקחת בחזרה את המפה איתם
וכן כגון ששני אנשים מתארחים יחד במקום אחד ואחד הביאו לחבירו מתנה ורוצה לקחת אותה לביתו אחרי סעודת שבת והוא לא ישתמש בדבר זה בשבת הזו

בברכה יורנו הרב המורה לצדקה ושכמ”ה

באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכה”ר הגאון הגדול חו”ב רע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט
וברכת פסח כשר ושמח

מה דינו של מי שהלך לישון כמה דקות בודדות קודם עלות השחר והמשיך לישון כמה שעות אח”כ האם חשיב שיש שינת קבע בלילה
והאם יכול לברך ברכת על נטילת ידים למנהג הספרדים שלא מברכים ברכה זו מי שלא ישן בלילה
וכן מה הדין למנהג עדת האשכנזים שלא נוהגים לברך אלקי נשמה והמעביר שינה בכה”ג

יורנו הרב המורה
ושכמ”ה

באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכבוד החכם השלם הגאון רבי עקיבא משה סילבר שליט”א
אחדשה”ט

א.
נהגו הרבה אנשים לומר קודם אלהי נצור שיר למעלות אשא עיני או למנצח בנגינות מזמור שיר אלהים יחוננו, ע”פ דברי הרמ”ע מפאנו והחיד”א והבא”ח האם מותר לאומרם שם מצד הדין או שחשיב הפסק, דהלא אם יזכר שם שלא אמר יעלה ויבוא יוכל לשוב לרצה ולהזכיר כהלכה ולא חשיב שסיים תפילתו שצריך לחזור לראש
ב.
וכן יש שמזכירים באמצע אלהי נצור אחר שאומרים ו’וכל הקמים עלי לרעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם’. את הפסוקים: יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה’ דוחה וקבל רנת עמך שגבנן טהרנו נורא.
האם שפיר עבדי

ג.
ובענין הפסוק שאומרים קודם אלהי נצור שלא ישכח שמו ליום הדין, מה המקור הקדום לזה ואשמח לדעת האם מותר לאומרו גם באמצע אלהי נצור או רק אחרי קודם היו לרצון האחרון
באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכבוד האלוף התורני הג”ר ע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט
ברצוני לשאול האם יש חובה למחות את זרע עמלק באופן שלא ימחה כל שמו, כלומר למחות מזרעו אך לא את כל זרעו, כגון בהוודע לנו שיש איזה עמלק יחיד האם יש חובה להורגו או רק בנתפוס כל זרעו ולא ישאר זכר

באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכבוד הגאון הגדול מעוז ומגדול חו”ב במכמני תורתינו הקדושה
אחדשה”ט והקידה הרבה והראויה קמיה הת”ח
לא זכיתי להתכתב עמו כבר תקופה ואשלחה לשאול כמה דברים

ראשית אשאלה האם זה הוא הנכון שנפש האדם ומעלתו גבוהה מן המלאכים וא”כ מהו ההבנה והביאור המדוייק בזה

באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

ב”ה
לכבוד הגאון רע”מ סילבר שליט”א
האם יש איסור להחליף טיטול מול ארון ספרי קודש
הלא זה ערות קטן, ומה הדין אם יש דלתות לארון

באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכבוד כה”ר הג”ר ע”מ סילבר שליט”א

א.
האם צריך להרחיק מפח שיש בבית הכנסת שזורקים לתוכו רק טישו ושקיות וכדו’ והא ללא צואה וללא ריח כלל, ב.
והאם מכובד להשים פח כזה בתוך בית הכנסת

בברכה ואה”ר
הצעיר
מרדכי מיאל עסיס ס”ט

ב”ה
המכלול קפיץ סליניקי

לכה”ר הגדול מעוז ומגדול הג”ר ע”מ סילבר
האם שרי לאדם גדול יותר מי”ג שנים ויום אחד לשחק ולהתעסק בקפיץ [סליניקי] בשבת קודש, מחמת שזה מרגיע את עצביו ועוזר לו להתרכז בלימודו, וגם על ידי כן נמנע מלשחק בשערות ראשו ולכסוס ציפורניו

באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכבוד החכם הגדול מעוז ומגדול איש רב פעלים לתורה ולתעודה רבי עקיבא משה סילבר שליט”א

א.
האם נגיעה במנעלים זה משום רו”ר או נקיות?
ב.
ובאופן שהידים נטמאו ברו”ר מבית הכסא וכדו’ האם צריך להסיר רוח הטומאה בנטילה ג’ פעמים או לא?
ג.
והאם צריך לדקדק בה כנטילת ידים לסעודה?
ד.
פעמים כשיוצא מבית הכסא רוצה לרחוץ ידיו עם סבון ולאח”מ רוצה ליטול ידיו האם נימא דבעי לנגב ידיו לאחר הרחיצה ואז ליטול ידיו או שלית לן בה?

בברכת התורה הקדושה ואהבה רבה ויש”כ
הצעיר
מרדכי מיכאל עסיס ס”ט
חונה פה כעת מודיעין עלית יע”א

לכה”ר הג”ר ע”מ סילבר שליט”א
האם שרי להשתמש בדורדוראנט ספריי ביוה”כ
האם ישנה בעיה משום סיכה
באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

ב”ה לק”י ליקבה”ו
ו’ בירח האיתנים ה’תשפ”ו
לכבוד הרב הנכבד מזכה הרבים בתשובותיו המאליפות הג”ר ע”מ סילבר שליט”א

בשו”ע בהלכות נפילת אפיים (סימן קלא סעיף ב’) “נפילת אפים מיושב ולא מעומד”.
ושם בנושא כלים הביאו דמרן בב”י הביא זאת בשם חכמי הקבלה שדבר זה הוא ע”פ הסוד
ובמטה משה כתב הובא בעולת תמיד (שם ס”ק ט’)
“אבל לפי הדין משמע מדברי הריב”ש שאין להקפיד אלא יכול ליפול על פניו מעומד בהטייה קצת, ועי”ש בסימן תי”ב.
והטעם מבואר שם מפני דנפילת אפים הוא רשות ולפיכך אין מדקדקין בו.
ובמהרי”ל [תפלה אות ב] כתב וזה לשונו, כשיצאו עושה שלום והחזן רוצה להתחיל ברכו או במוצאי שבת ויהי נועם, היה נשאר עומד במקומו וכסה פניו ואמר תחנה, וכן במוצאי שבת ויהי נועם טרם חזר למקומו כדי שלא יהא נראה ככלב שב על קיאו, ואפשר דבכי האי גוונא מודים בעלי הקבלה”.
ובמשנ”ב (ס”ק י’) כתב בשם האחרונים שבשעת הדחק נוכל לסמוך על הריב”ש והוסיף “וע”כ אם סיים תפלתו וצריך לעמוד עכ”פ כדי הילוך ד’ אמות וקודם שיעור זה התחיל הציבור לומר תחנון יעמוד שם במקומו ויפול על פניו מעומד עם הצבור וכן אם אחר עומד נגדו ומתפלל שמ”ע ואסור לי”א לישב נגדו אפילו כמלא עיניו ואי אפשר לו לילך לצדדין יפול על פניו מעומד וכן כל כה”ג”.
ויעוי’ עוד שם בנושאי כלים בדקדוק הפרטים
אך נפשי בשאלתי לדידן אנן בני ספרד דמנהגנו עתה לא ליפול על פנינו כלל ולא שמים הפנים על הזרוע וכדכתב והעיד רבינו הרי”ח הטוב בספרו בן איש חי (שנה ראשונה סדר כי תשא אות יג) [והאריכו בזה למעניתם כמה מן החכמים ויעוי’ בחסד לאלפים ובספר ארחות ציון מוצפי וכן מו”ר הגרש”ד דבליצקי האריך בזה במקורותיו ואכמ”ל], האם כן יש מקום וענין להקפיד לשבת בעת אמירת התחנון – מזמור לדוד אליך ה’ נפשי אשא או כיוון שאין עושים נפילת אפיים אין מקום לישיבה גריידא, וכמובן גם אל סודו אדרוש להשכיל דבר אל נכון, והגם שבבן איש חי שם שמזמור לדוד אליך נאמר מיושב מ”מ ברצוני להבין מדוע וכנ”ל
יורנו הרב המורה ושכמ”ה

באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

הרב
ב”ה לק”י ד’ בתשרי התשפ”ו
לכה”ר הג”ר עקיבא משה סילבר שליט”א
אחדשה”ט וברכת גמח”ט בספשצ”ג
זה שנים קשה לי ומעודי תמהתי על המנהג שנהגו לומר בעשי”ת תפילת אבינו מלכנו מיד עם סיום חזרת הש”ץ [ועוד יותר תמוה הנוהגים לומר כן לעתות בצרה גם במשך ימות השנה] והלא אין מפסיקין בין החזרה לתחנון וכנז’ בשו”ע בסימן קלא סעיף א’ דאין לדבר בין תפלה לנפילת אפים, ובפרט ע”פ קבלה דאפילו שיחה בעלמא אסור כנז’ בכף החיים למהרי”ח (סופר שם ס”ק ד’) [וזה כמענה למ”ש במשנ”ב שם ס”ק א’ דשיחה בעלמא מותר – וזה ע”פ הפשט] וראה ג”כ בכף החיים להחבי”ף (סימן טז אות א’) וז”ל: “אחר חזרת העמידה יאמר תכף הוידוי ונפילת אפים אפילו בשני וחמישי ובתעניות צבור, ויתחיל אנא, כמו שכתב בקשר גודל סימן י”ט, ובמחזיק ברכה, ומדבר קדמות מערכת נ’ אות ב’ הביא דעל דרך הסוד צריך כך, ומנהג ארץ ישראל כן לומר וידוי אנא תכף אחר העמידה.
ועיין נמי בספר בית עובד, ובחסד לאלפים, ושלמי ציבור, וקמח סולת, וספר דרך ישרה, והרב פתח הדביר נר”ו דף קל”ה ע”א וב'”.
ובפרט שבדברי רבינו האר”י ז”ל מבואר דאין להפסיק בשום דבר בין התפילה בלחש לתפילת החזרה של בש”ץ ובין חזרת הש”ץ לוידוי ולנפילת אפיים כיעוי’ בשער הכוונות – דרושי חזרת העמידה דרוש ה’) ” והנה נת”ל שבברכת שים שלום יורדת טיפת החסדים מן המוח עד החז’ אבל עדיין לא נתגלו בחזה וע”י אלו ההכאות שמכה בחז’ יורדי’ החסדים עוד למטה במקום החז’ ואחר שירדו שם החסדים במקום החזה אז אומרים ויעבור לעשות זווג לאה עם ישראל וכוונתינו הוא שיתפשטו למטה לשני תועליות האחד הוא לצורך זווג לאה עם ז”א מן החזה ולמעל’ בויעבור וי”ג מדות והשני הוא לצורך זווג רחל עם יעקב בנפילת אפים כנ”ל בענין נשיאו’ כפים דברכת כהנים ולכן מוכרח הוא להקדים הוידוי אל הי”ג מדות לסיבה הנז’ וכו'”.
ויעוי’ שם בדרושי נפילת אפיים דהכל זה רצף של יחודים וזיווגים.
והן אמת שמצאתי את שאהבה נפשי שבחסידות באיאן הי”ו נוהגים לומר קודם וידוי ונפל”א ורק אח”כ אומרים תפילת אבינו מלכנו, ואולי עוד חסידויות וקהילות נוהגים.
אך תמוה מדוע אנן נוהגים כך.
באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

הרב
לכה”ר הגדול מעוז ומגדול ר’ ע”מ סילבר שליט”א
האם כיום שנוסעים ברכבים ויש ישוב הדעת בעת הנסיעה האם צריך לעצור בעת אמירת תפילת הדרך או שאין צורך, זאת ועוד שהלא העצירה היא ברוב המקרים סכנה
באהבה וברוב חיבה
אשמח לתשובה מכת”ר
הק’ מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכה”ר הגאון רע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט
ברצוני לשואלו בענין האם מותר לבקר בגן החיות בכדי לראות חיות טהורות וטמאות שגם בין היתר יראה את הפיל הקוף והינשוף ויוכל לברך עליהם משנה הבריות, והאם יש ענין להזדמן בכדי לברך ברכות אלו.
ומה הדין לגבי אשה מעוברת האם יש לה להמנע מלראות חיות טמאות בעת עיבורה והאם יש בזה חילוק כשיודעת שמעוברת בנקבה.

יורנו המורה לצדקה

ביקרא דאורייתא
הק’ וזעיר
מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

בס”ד לק”י
לכבוד הגה”ח הרע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט
ברצוני לשואלו בזה שיש קהילות וחוגים הנוהגים לעשות את הגבהת הס”ת קודם הקריאה וכדברי רבינו האריז”ל מה שכן גם לאחר הקריאה [בס”ת אשכנזים אנכי מדבר], מגביהים הס”ת שוב אך עושים זאת כשהוא סגור, ומגביהים אותו ממש לרגע כמימרא מבימת הס”ת עד שיושב המגביהו בספסל או בכסא המיועד לכך,
וברצוני לשאול ולדעת האם יש חיוב קימה להגבהה זו השניה, כי עד שנעמדים כבר המגביה יושב לו על מושבו, ונצא כשעומד כבר עמד לשוא, ואם אי”צ האם לכה”פ יש חיוב לעשות הידור כל שהוא
ומה ההגדרה בזה בחיוב הקימה לס”ת ואיזה סוג כבוד צריך להראות ומה הכבוד בזה
ויעזור השי”ת ע”ד כבוד שמו
באהבה וברוב חיבה והערכה אין סופית אמיתית וכנה
הכו”ח
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכבוד הג”ר ע”מ סילבר שליט”א
האם יש חיוב ללמד את בתו כשיודעת לדבר את הפסוק תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב או שאמור רק בבן בלבד
והמסתעף לזה אשמח לדעת מה צריך ומה חיוב ללמד את בתו מגיל חינוך
בברכה ואהבה רבה
הצעיר
מרדכי מיכאל עסיס

הרב

לכבוד הגאון הגדול מעוז ומגדול רבי ע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט
ברצוני לשאול מכת”ר:
מעדן שוקלד הנאכל בסוף הסעודה ולא אוכלו ביחד עם הפת האם ניתן להחשיבו כבא מחמת הסעודה שהרי יכול להתלפת עם הפת או דלמא כיוון שאוכלו למתיקה חשיב כקינוח סעודה הטעון בברכה לפניו והאם אמרינן שיש כאלה שאוכלים אותו יחד עם הפת אז חשיב כדבר הבא מחמת הסעודה והאם יש בזה דעת רבים שתקבע את מעמד מאכל זה

בברכה ושלום וביקרא דאורייתא יש”כ עצו”ר על שמשיבני דבר

באה”ר

הזעיר וקטון מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכבוד החכם המופלא הג”ר עקיבא משה סילבר שליט”א
אחדשה”ט והודיה למעלת כת”ר שמשיבני דבר על שאלותי והם לי לעונג ולשמחה ושעשועי דאורייתא
ברצוני לשואלו מים ואין מים אלא תורה האם שרי ליה לאדם שפארו אלו התפילין חבושות עליו לראשו וזרועו, האם מותר לו להתנשק עם חבירו, האם דמי ליה לאיסור שהביא הרמ”א שאין לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת
ביקרא דאורייתא וברחימותא דרבנן
הזעיר וקטון
מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

ב”ה
לק”י ליקבה”ו כ”ו בחודש ניסן ה’תשפ”ה
לכבוד ולתארת מעלת החכם הנכבד רבי ע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט
ברצוני לשאול האם שרי לן לסמוך להלכה ולמעשה להשליך ציפורניים בבית המדרש ובית הכנסת שהנם מקומות אשר כף רגל אשה לא דורכת שם ואין חשש לאשה המפלת וחשיב כקבורים בפני הנשיםוכן שאלתי נסובה על כל מקום שאין אשה נמצאת כגון מקוה אשר נמצאים שם רק גברים בלבד ובית הכסא לגברים בלבד וכדו’
זאת ועוד מילתא דקשיא לי בפומי גבי בתי כנסת ובתי מדרש דגם אם נימא דאיכא היתר בהשלכת ציפורניים הנה נא מצוי פעמים שנשים צדקניות נכנסות מידי שבוע לנקות ולסדר כפי שראיתי בעיני בכמה מקומות האם בכה”ג בהיוודע דבר זה לא יהיה כל היתר להשליך כלל ציפורניים בכזה סוג בית מדרש וא”כ הדברים ניתנים לשיעורין
וה’ צבאות יעזור לן ע”ד כבוד שמו להגדיל תורה ולהאדירה
הכו”ח בקידה ובכבוד וביקר קמיה הוגי התורה והנהנים בשעשועיה
זעיר וקטון
מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

ב”ה
לק”י ליקבה”ו כ”ו בחודש ניסן ה’תשפ”ה
לכבוד ולתארת מעלת החכם הנכבד רבי ע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט
ברצוני לשאול האם שרי לן לסמוך להלכה ולמעשה להשליך ציפורניים בבית המדרש ובית הכנסת שהנם מקומות אשר כף רגל אשה לא דורכת שם ואין חשש לאשה המפלת וחשיב כקבורים בפני הנשיםוכן שאלתי נסובה על כל מקום שאין אשה נמצאת כגון מקוה אשר נמצאים שם רק גברים בלבד ובית הכסא לגברים בלבד וכדו’
זאת ועוד מילתא דקשיא לי בפומי גבי בתי כנסת ובתי מדרש דגם אם נימא דאיכא היתר בהשלכת ציפורניים הנה נא מצוי פעמים שנשים צדקניות נכנסות מידי שבוע לנקות ולסדר כפי שראיתי בעיני בכמה מקומות האם בכה”ג בהיוודע דבר זה לא יהיה כל היתר להשליך כלל ציפורניים בכזה סוג בית מדרש וא”כ הדברים ניתנים לשיעורין
וה’ צבאות יעזור לן ע”ד כבוד שמו להגדיל תורה ולהאדירה
הכו”ח בקידה ובכבוד וביקר קמיה הוגי התורה והנהנים בשעשועיה
זעיר וקטון
מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

ב”ה לק”י ליקבה”ו
חוש”מ חג המצות זמן חרותנו ה’תשפ”ה
לכבוד הגאון הגדול מעוז ומגדול רע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט
וברכת מועדים לשמחה
א.
האם יש מחויבות לקנות הרבה בגדים לקטנים בכדי שלא יגיעו להיתר לכבס להם בחוש”מ
ב.
מי שבקביעות מתפלל באריכות ומפסיד לענות קדושה עם הציבור האם צריך לא להתחיל להתפלל ולחכות עד שעת חזרת הש”ץ ולהתחיל ביחד עם הש”ץ ולענות עמו
[מדובר בש”ץ שאינו קבוע כך שלא יכול סמוך עליו מעיקרא שיוציא אותו יד”ח קדושה]
בברכת התורה
ואהבתה
הצעיר והזעיר
מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכבוד הגה”ח רע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט
שאלה א’
האם מותר לקנות סגריות לבחור שהוא פחות מגיל י”ח,
באופן כללי השאלה הזו מתפרשת כך, האם בכלל מותר לקנות סגריות לאדם אחר, שהלא בין כו”כ יקנה בעצמו, וגם הוא יכול לעשנם באופן שלא יזיק ביותר לבריאות כגון שיעשן רק אחד ביום או אפי בכמה ימים,
והאם יש איסור מוסיף לקנות לבחור צעיר פחות מגיל י”ח שהחק אוסר עליו לקנות סיגריות
הלא אולי זה מצוות חסד לרכוש לו?
שאלה ב’
ומה הדין לקנות סגריות לאביו או רבו
שאלה ג’
האם מותר להניח לאדם אחר להכנס עמי בגלגל המסתובב בכניסה למקוה,
שהוא בא בטענה שיש לו מנוי או שכבר שילם או בטענה שישלם בעתיד,
והאם יש לי חיוב לומר לו שהוא צריך לשלם ולזכור זאת,
, והאם אני מחוייב למונעו לא להכנס עמי [שאולי בעלי המקוה אינם מרשים כניסה בכה”ג] או שאני הרי לא עושה שום מעשה וזה נעשה בהחלטתו וברצונו וזה לא קשור אלי או שכן חשיב מסייע ואם זה דבר עבירה אז זה מסייע בדבר עבירה.
בברכת התורה ואה”ר
הכו”ח הצעיר
מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכבוד כת”ר ידי”ן הגה”ח רבי ע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט
וזה דבר שאלתי
אדם שאוכל מיד לאחר ברכת המזון פרי [או כל דבר] שטיבולו במשקה האם מתחייב בנטילת ידיו או שיכול לסמוך על הנטילה הראשונה שנטל לסעודה אע”פ שבירך ברכה”מ כבר, ומה הדין למתפלל בסמוך מיד לסעודה האם חייב ליטול ידיו כדין חיוב נטילה קודם כל תפילה, האם אמרינן שמיקרי הסח הדעת או כל שלא הלך ופנה לעסקיו וזה בסמוך לסעודה עדיין מקרי שלא מסיח דעת מידיו ונחשבות שהם בטהרה ואינם צריכות נטילה נוספת
ואשמח לדעת מה הגדר המדוייק של יכול אדם לסמוך על נטילת ידיו שחרית כל היום כולו , כל שלא הסיח דעתו מידיו
בברכה מרובה מעם ה’ עש”ו
הכו”ח
הצעיר זעיר וקטון
מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

ב”הלק”י
לכבוד הגה”ח רע”מ סילבר שליט”א
האם ראוי ונכון ואפשרי מצד ההלכה להתנהג כך שבמקום שלא אמרו תחנון מחמת בעל ברית סנדק או מוהל או אבי הבן, או חתן בז’ ימי המשתה, או חתן בר מצוה,
הוא יאמר בצנעה וידוי ותחנון
בברכה וצפיה לישועה נצחית
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

ב”ה לק”י ליקבה”ו מוצש”ק סדר שמות ה’תשפ”ה
לכבוד ידי”ן הגאון הנכבד והמיוחד רע”מ סילבר שליט”א
אחדשה”ט וברכת שבוע טוב
נפשי בשאלתי, לברורי מילתא, בענינים נפוצים מאוד מאוד:
א.
שיש כאלו שהולכים לאכול בחנויות שמוכרים תבשילי שבת, ביום חמישי וביום השישי, ואוכלים שם את מאכל ה’חמין’ [- צ’ולנט], ועוד כל מיני סוגי מאכלים וקוגלים הנאכלים בבתי ישראל בשב”ק, האם יש בזה בזיון כלפי השבת שאוכל את מאכליה בערב שבת וביום שלפני כן וזה לא בעבור טועמיה לתקן המאכל כמובן,או נימא כיון שהולך לאכול ‘חמין’ ושאר מאכלים לא אותו הדבר שיהיו אח”כ בביתו בשב”ק, ליכא בזיון, שהלא כשהוא מכין בביתו חמין יוצא לו בטעם אחר ושונה ומכין שאר מאכלים לכבוד שבת שונים מזה אשר אכל בחנות הנ”ל, וא”כ לא מפסיד באכילתו ביום חמישי ושישי את ייחודיות טעם החמין ושאר מאכלי השבת אשר בביתו.
וזה כאוכל סתם.
ב.
האם שרי לטעום ולאכול מהחמין אשר בביתו בליל שבת או מכיון שכבוד יום עדיף אז אין לטעום מהתבשיל המיועד ליום בליל שבת כלל, או נימא דעיקר קביעותו של אכילה זו תיהיה ביום ובטעימה פורתא בליל שב”ק לא גרע.
בברכה ואהבה רבה והערכה עצומה
הצעיר וקטון
מרדכי מיכאל עסיס ס”ט
עבד לעבדי השי”ת

ב”ה לק”י ליקבה”ו יום ה’ לסדר וישב ה’תשפ”ה ח”י בכסליו
לכבוד האלוף התורני הג”ר עקיבא משה סילבר שליט”א אחדשה”ט
ברצוני לשאלו בענין קימה בפני ת”ח דקיי”ל בשולחן ערוך (יו”ד סימן רמב סעיף טז): “וחייב לעמוד מפניו, משיראנו מרחוק מלא עיניו לה עד שיתכסה ממנו שלא יראה קומתו, ואח”כ ישב.
ואפילו היה רכוב, צריך לעמוד מפניו, דחשיב כמהלך”.
ובטו”ז שם ס”ק יא כתב כך:
“דחשיב כמהלך.
מזה למדנו שאותן שנוסעין בדרך על העגלה ויושבין לפעמים בגילוי ראש לפי שסוברים שאין בזה איסור כיון שאינו הולך ד’ אמות דלאו שפיר עבדי דישיבה על העגלה הוא כיושב על החמור וכמהלך דמי”. והסתפקתי גבי חכם המתהלך בכסא גלגלים האם חשיב רכוב כמהלך או דלמא דזהו מקומו ושם איוה למושב לו.
והנה בט”ז הנ”ל השווה ישיבה בעגלה הנמשכת ע”י בהמה ליושב על חמור וכמהלך דמי, וא”כ י”ל גם שכסאו שנוסע ע”י גלגלים בין שנדחף ע”י עצמו ובין שנדחף בידי עצמו [וכ”ש הוא זה] חשיב כיושב על החמור שחשוב מהלך וא”כ צריכא לקום מקמיה
וצ”ע אם איכא לחילוקא בין האי דינא דלא יהלך ד”א בגילוי הראש לדידן שחיוב הקימה הוא לקום מפניו בבואו וכאן נכון שאכן הוא בא
אך נז’ בהלכה דכשהגיע למקומו יכולים לשבת, וא”כ בכה”ג אם נימא דמחויבים לקום מתי יוכלו לשבת?
וכ”ה גבי הקימה מקמיה ס”ת דכשהוא שרוי במקומו אי”צ לקום מפניו [וי”א אפילו בשעת ההקפות בעת תחילת כל הקפה שעומדים עם הס”ת סביב הבימה באותה שעה אפשר לשבת דחשיב דס”ת במקומו] ויש להסתפק אם אם דמי להאי או לא
ויש עוד כמה צדדים להסתפק בעני”ז לחדודי מילתא אך כאן עמד קנה במקומו
בברכה ואה”ר
הזעיר והקטון
מרדכי מיכאל עסיס ס”ט